הנחה SALE
צילום: Artem Beliaikin unsplash

קיבלתם 70% הנחה והבנתם שעבדו עליכם? תקדים של העליון עושה לזה סוף

תקדים חשוב של בית המשפט העליון עשוי לגרום לחברות להירתע לפני שהן מטעות את הצרכנים ומציעות הנחה גדולה ולא אמיתית על מוצרים. בפסיקה חדשה שנוגעת לחברות בענף הקרמיקה, נקבע כי הצגת מחירים מנופחים לצד הנחות גדולות - אינה חוקית. חברות, ראו הוזהרתן
איציק יצחקי | (5)

תקדים חשוב של בית המשפט העליון עשוי לגרום לחברות להירתע לפני שהן מטעות את הצרכנים ומציעות הנחה גדולה על מוצרים, כשהיא אינה אמיתית. בפסיקה חדשה, קיבל העליון את עמדת המדינה וקבע כי הפרקטיקה הנהוגה בשוק הקרמיקה, לפיה מציגים מחירים מנופחים לצד הנחות גדולות - אינה חוקית.

הסיפור התחיל בשנת 2019, אז אישר המחוזי בת"א תביעה ייצוגית נגד שבע חברות שמשווקות מוצרי חיפוי, ריצוף אינסטלציה וכלים סניטריים. הסיבה: הוא קובע כי אותן חברות מטעות את הצרכנים לגבי המחיר הרגיל ומציגות לצרכנים מצג שווא שלפיו הן מעניקות להם הנחות גדולות.

בגין ההחלטה לאשר תובענה זו הגישו מספר חברות קרמיקה גדולות, בניהם נגב קרמיקה, אלוני, חרש ועוד, רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל, הגישו התובעים הייצוגים ערעור ביחס לשתי חברות שהתובענות לא אושרו בעניינן.

שלשום דחה העליון את עיקרם של הערעורים והותיר את התביעה הייצוגית על כנה. למעשה, בית המשפט אימץ את עמדתה המשפטית של הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, באמצעות עו"ד אילנה מזרחי יחד עם המחלקה האזרחית בפרקליטות שיוצגה על ידי עו"ד יואב שחם.

בית המשפט ציין בהחלטה: "הטלת אחריות בעילה זו היא בבחינת אכיפת איסור חוקי שמוטל על המערערות ואין מקום לטענה כי אכיפת האיסור אינה עניין לבית המשפט... הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן... אמונה בין היתר על פיקוח על ביצוע הוראות החוק ועל טיפול בעניינים הקשורים להגנת הצרכן... הביעה בהליך זה עמדה מפורשת שלפיה הטעיה לגבי המחיר הרגיל בנסיבות כהענייננו היא בגדר הפרה של סעיף 2(א) לחוק...".

במסגרת ההחלטה קבעה שופטת בית המשפט העליון י. וילנר (אליה הצטרפו השופטים ע. פוגלמן ונ. סולברג) כי: "המחיר המסומן על גבי מוצר צריך לשקף את המחיר הרגיל שבו נמכר המוצר בדרך כלל. משמעותה של הנחה היא הפחתה מהמחיר הרגיל. כאשר עוסק נוקט במדיניות, שבמסגרתה הוא מסמן מלכתחילה מוצרים במחירים גבוהים מהמחירים שבהם נמכרים המוצרים בדרך כלל, ומציג הפחתה מהמחיר המסומן כאמור כ'הנחה', הרי שהוא לא רק מטעה את הצרכן לגבי המחיר הרגיל של המוצרים; אלא גם מציג לו מצג שווא, שלפיו הוא כביכול זכה ב'הנחה'".

 

ביחס לטענת החברות כי הצרכנים רוכשים "סל" של מוצרים ולכן אין אפשרות לקבוע מחיר למוצר הבודד דחה בית המשפט את טענתם שכן "גם צרכן במרכול, לדוגמא, רוכש לרוב סל מוצרים, עם זאת, לכל מוצר במרכול יש את מחירו הרגיל, אשר מוצג על-גביו... הטענה כי "אין דבר כזה: 'מחיר רגיל'", אינה פוטרת את המערערות מקיום הוראות הדין, ובכלל זאת, את חובתן להציג על גבי מוצר את מחירו הרגיל".

קיראו עוד ב"בארץ"

בית המשפט העליון אף קיבל את עמדת המדינה שיש מקום לסטות מקביעת בית המשפט המחוזי ולקבל את עמדת הרשות להגנת הצרכן כי כאשר מדובר במחירים מנופחים שלא מבטאים את המחירים בפועל, הרי שהדבר אסור גם אם מדובר בפער קטן בין המחיר המסומן למחיר הנוהג. בסיכומם של דברים הודגש כי: "הטלת אחריות בעילה הנדונה תיטיב עם הצרכנים" וזאת בניגוד לטענת החברות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבו יאיר 08/02/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    בקרוב פסקי דין כאלו לא יהיו יותר .יוכלו להשתולל כאוות נפשם
  • עמוס 08/02/2023 17:45
    הגב לתגובה זו
    שירת הברבור של השמאל ששולט מאז הקמת המדינה
  • 3.
    רם 08/02/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
    אופטיקה הלפרין, תגובתכם?
  • 2.
    יאללה לבטל את העליון (ל"ת)
    רועי 08/02/2023 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החברה של הכלי בית (ל"ת)
    קשקש 08/02/2023 13:10
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.