.jpeg)
הקדנציה המאכזבת של יאיר אבידן - הבנקים בשיא - הציבור בשפל
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, ביקש מנגיד בנק ישראל לסיים את תפקידו בחודש יוני 2023, בתום קדנציה של כשלוש שנים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קיבל את בקשתו והקים ועדת איתור למינוי מפקח/ת, שבראשה יעמוד המשנה לנגיד, אנדרו אביר. אבידן נכנס לתפקידו במאי 2020, בשיאה של מגפת הקורונה ועם כל הפרגון שמגיע מבנק ישראל לתפקודו - "סייע למערכת הבנקאית ולמשק הישראלי להתגבר על קשיים רבים שנלוו לתקופה של מגפה עולמית" ועוד, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה - המפקח על הבנקים מפקח על רווחי הבנקים, דואג ליציבותם של הבנקים, משמר את הרווחים (הגבוהים) שלהם. למעשה, בתקופתו של אבידן הבנקים הגיעו לרווחי שיא, רווחים פנומנליים של 15 מיליארד שקל בשנה (של כולם יחד). אז נכון שחשוב לשמור על יציבות הבנקים אבל כשהבנקים מרוויחים יותר מדי - זה על חשבון הציבור. לבנקים היה מצוין בקדנציה של אבידן, לציבור היה רע. מה אפשר לעשות אחרת? לא מעט. אפשר להוריד עמלות לציבור. הציבור משלם מאות שקלים (במקרה הטוב) ואלפי שקלים ואפילו עשרות אלפי שקלים בשנה לבנקים, במקרה הרע. זה לא רק עמלות עו"ש, אלא גם עמלות גבוהות של פי כמה וכמה לעומת בתי ההשקעות, זה גם היכולת שלהם לתת ריביות נמוכות יחסית לציבור על הפיקדונות - אבל לקחת ריביות גבוהות על ההלוואות שהם נותנים. זו חוסר האלטרנטיבה - בישראל יש בפועל 5 בנקים גדולים. השאר הם פירורים, וגם אותם הגדולים קונים. בארה"ב יכולים להיות 100 בנקים באותה עיר, אבל בישראל? חמישה בנקים בכל המדינה. הבנקים לא מתחרים על הכסף של הציבור, הם אולי לא מתאמים באופן רשמי (כדי שלא יגידו שהם קרטל) אבל בפועל זה בדיוק מה שקורה. רגע, אז הבנקים ירוויחו פחות? נכון, אז מה? הם לא יהפכו להפסדיים אם ירוויחו קצת פחות. אולי הורדת הרווחיות בבנקים לא תחסל את יוקר המחיה, אבל זה עוד תחום חשוב שאפשר וצריך להגביר בו משמעותית את התחרות. אם תרצו - עדיף קצת פחות רווחים לבנקים (למרות שזה מגיע גם לכספי הפנסיה שלנו, לפחות בבנקים שנשלטים בידי הציבור) אבל פחות עמלות בפועל ויותר תחרות. בבנק ישראל רואים את הדברים אחרת (כצפוי) - "בתחילת כהונתו כמפקח הגדיר אבידן מספר יעדים מרכזיים לאורם יפעל הפיקוח על הבנקים: שמירה על היציבות ושמירה על כספי המפקידים; הטמעת תרבות הוגנת, מכלילה ומשפיעה כלפי הלקוחות; ביסוס מערכת פיננסית תחרותית ומתקדמת לטובת הלקוחות; והתאמת אופן פעילותו של הפיקוח על הבנקים לסביבה הפיננסית והטכנולוגית המשתנה. "במהלך כהונתו יושמו יעדים אלו באמצעות מספר רב של צעדים ופעילויות, לרבות: ליווי הקמתו של בנק דיגיטלי חדש ומתן רישיון לבנק דיגיטלי נוסף במטרה להעצים את התחרות במערכת הבנקאית; ליווי הקמת לשכת שירותי מחשב המקטינה את חסמי הכניסה לענף הבנקאות; השלמת והפעלת מערכת לניוד חשבונות בנק בקליק המאפשרת מעבר נוח ללקוחות הבוחרים לעבור בנק וחיזוק כוחם התחרותי של לקוחות המערכת הבנקאית; הסרת החסמים בפני שימוש במערכות בענן שיאפשרו למערכת הבנקאית פעילות יעילה, גמישה וחדשנית; מימוש רפורמת הבנקאות הפתוחה שמאפשרת שיתוף מידע עם גורמים נוספים ומינוף המידע השייך ללקוח לטובת הלקוח; פרסום לראשונה של שיעורי הריבית הממוצעת ברמת בנק, שנגבית בגין האשראי ומשולמת עבור הפיקדונות במטרה לחזק את יכולות ההשוואה ואת כוח המיקוח; רפורמה בתחום המשכנתאות המפשטת את המוצר ומאפשרת שקיפות ללקוחות ואפשרויות השוואה טובות יותר; קידום היערכות המערכת הבנקאית להתמודדות עם סיכוני אקלים וסביבה; והמשך חיזוק ושיפור הגנת הסייבר והמעטפת התומכת בפעילות זו. דגש משמעותי ניתן ע"י המפקח לשיפור ההוגנות ביחסים בין הבנקים ללקוחות, בין השאר באמצעות הוראות המגדירות את אופן ההתנהלות של הבנקים בעת מתן השירות, הגברת פעילות הבקרה והאכיפה הצרכנית לרבות השתת עיצומים על המערכת, הקפאת עמלות עו"ש, גיבוש מתודולוגיה למדידת הוגנות בתאגידים הבנקאיים ומגון צעדים נוספים שנועדו להטמעת תרבות הוגנת, מכלילה ומשפיעה במערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "אני מודה לנגיד פרופ' אמיר ירון על הזכות הגדולה שניתנה לי להוביל את הפיקוח על המערכת הבנקאית בשנים האחרונות. אני רוצה להביע את הערכתי הרבה לצוות העובדים והמנהלים המסורים בפיקוח על הבנקים ובבנק ישראל, על העבודה המקצועית והמאומצת, שנעשית מתוך תחושת שליחות אמיתית לטובת הציבור והמשק. אני מסיים בקרוב שלוש שנים של עבודה בעצימות גבוהה המלווה באתגרים רבים ומגוונים לצד תחושת סיפוק משמעותית מהיקף העשייה. הפיקוח על הבנקים הוביל לתהליך שינוי משמעותי במערכת הבנקאית לטובת ציבור הלקוחות והמשק, ואין לי ספק ששינוי זה ימשיך להתעצם בעתיד. את תפקיד המפקח על הבנקים לקחתי על עצמי, לאחר שכבר יצאתי לפנסיה, מתוך תחושת שליחות ורצון להקדיש מספר שנים לטובת עשייה ציבורית וחברתית משמעותית שתגיע בעוד מספר חודשים לסיומה". נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מודה ליאיר על עבודה משותפת ופורייה. יאיר נכנס לתפקיד בעיצומה של תקופה מאתגרת מאוד למשק ולישראל כולה. אחרי קריירה ארוכת שנים ורבת הישגים בשוק הפרטי, קראנו לו לדגל – והוא התייצב. במסגרת תקופת העבודה המשותפת שלנו, יאיר הוביל והוציא לפועל שורה ארוכה מאוד של רפורמות ועשינו לא מעט שינויים ושיפורים במערכת הבנקאית והפיננסית. אני מאחל לו מכל הלב הצלחה בהמשך הדרך וסמוך ובטוח שהפיקוח על הבנקים, על עובדיו המקצועיים והמנוסים, ימשיך להוביל בתחומי הבנקאות והפיננסים השונים והחשובים שהוא אמון עליהם"
- 7.הבנקים כמו טיטניק לפני טביעה והקברניטים בורחים כמו מוגי (ל"ת)רית בנקים 08/02/2023 14:26הגב לתגובה זו
- 6.אמיר 924... 08/02/2023 13:22הגב לתגובה זואיש ישר וחכם שדאג גם ללקוחות הפרטיים וגם ליציבות המשק. בטוח שעוד יתגעגעו אליו. מאחל לך הרבה הצלחה.
- 5.dave921 08/02/2023 11:29הגב לתגובה זועוד תפקיד מיותר,שעד היום לא מבין מה הוא עשה שם....
- 4.גולדפינגר 08/02/2023 10:45הגב לתגובה זוכל עוד המפקח על הבנקים יהיה בנקאי, לעולם לא יהיה מי שידאג לציבור! הרי ברור לכולם שהמפקח הולך לקבל גוב באחד ממוסדות הפיננסים הגדולים.
- 3.י 08/02/2023 10:32הגב לתגובה זוהכנסת יושבים מושחתים המאפיה של בית המשפט מושחתים ומי נפגע הציבור הקטן ממנו שואבים ומוצצים תתביישו לכם האמת הדתיים לפחות דואגים לציבור שלהם כמו שצריך תלמדו מהם לא דואים לכיס של עצמם.
- 2.צדק חברתי 08/02/2023 10:29הגב לתגובה זומה שצריך באמת למנות מפקח על הבנקים שאינו בא מהמערכת הבנקאית ויוקפא בתום הקדנציה שלו המפקח, למעבוד דוב במערכת הבנקאית למשך 4-5 שנים.זה טוהר מידות
- 1.טוני המרוקאי 08/02/2023 10:16הגב לתגובה זודאג רק לבנקים לא ללקוחות פשוט שערוריה איך כל פעם המפקח על הבנקים דואג רק לבנקים ואחרי זה הולך לעבוד אצלם שחיתות. למנות מישהו מבחוץ

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.