יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: ליאת מנדל

הקדנציה המאכזבת של יאיר אבידן - הבנקים בשיא - הציבור בשפל

המפקח על הבנקים פורש במפתיע אחרי 3 שנים; זה חשוב לדאוג ליציבות הבנקים, אבל אפשר גם שהם יהיו 'פחות' יציבים, פחות רווחיים - ושהציבור יקבל פחות עמלות והרבה יותר תחרות 
נתנאל אריאל | (7)

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, ביקש מנגיד בנק ישראל לסיים את תפקידו בחודש יוני 2023, בתום קדנציה של כשלוש שנים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קיבל את בקשתו והקים ועדת איתור למינוי מפקח/ת, שבראשה יעמוד המשנה לנגיד, אנדרו אביר.

אבידן נכנס לתפקידו במאי 2020, בשיאה של מגפת הקורונה ועם כל הפרגון שמגיע מבנק ישראל לתפקודו - "סייע למערכת הבנקאית ולמשק הישראלי להתגבר על קשיים רבים שנלוו לתקופה של מגפה עולמית" ועוד, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה - המפקח על הבנקים מפקח על רווחי הבנקים, דואג ליציבותם של הבנקים, משמר את הרווחים (הגבוהים) שלהם. למעשה, בתקופתו של אבידן הבנקים הגיעו לרווחי שיא, רווחים פנומנליים של 15 מיליארד שקל בשנה (של כולם יחד). אז נכון שחשוב לשמור על יציבות הבנקים אבל כשהבנקים מרוויחים יותר מדי - זה על חשבון הציבור. לבנקים היה מצוין בקדנציה של אבידן, לציבור היה רע.

מה אפשר לעשות אחרת? לא מעט. אפשר להוריד עמלות לציבור. הציבור משלם מאות שקלים (במקרה הטוב) ואלפי שקלים ואפילו עשרות אלפי שקלים בשנה לבנקים, במקרה הרע. זה לא רק עמלות עו"ש, אלא גם עמלות גבוהות של פי כמה וכמה לעומת בתי ההשקעות, זה גם היכולת שלהם לתת ריביות נמוכות יחסית לציבור על הפיקדונות - אבל לקחת ריביות גבוהות על ההלוואות שהם נותנים. זו חוסר האלטרנטיבה - בישראל יש בפועל 5 בנקים גדולים. השאר הם פירורים, וגם אותם הגדולים קונים. בארה"ב יכולים להיות 100 בנקים באותה עיר, אבל בישראל? חמישה בנקים בכל המדינה. הבנקים לא מתחרים על הכסף של הציבור, הם אולי לא מתאמים באופן רשמי (כדי שלא יגידו שהם קרטל) אבל בפועל זה בדיוק מה שקורה. 

רגע, אז הבנקים ירוויחו פחות? נכון, אז מה? הם לא יהפכו להפסדיים אם ירוויחו קצת פחות. אולי הורדת הרווחיות בבנקים לא תחסל את יוקר המחיה, אבל זה עוד תחום חשוב שאפשר וצריך להגביר בו משמעותית את התחרות. אם תרצו - עדיף קצת פחות רווחים לבנקים (למרות שזה מגיע גם לכספי הפנסיה שלנו, לפחות בבנקים שנשלטים בידי הציבור) אבל פחות עמלות בפועל ויותר תחרות.

בבנק ישראל רואים את הדברים אחרת (כצפוי) - "בתחילת כהונתו כמפקח הגדיר אבידן מספר יעדים מרכזיים לאורם יפעל הפיקוח על הבנקים: שמירה על היציבות ושמירה על כספי המפקידים; הטמעת תרבות הוגנת, מכלילה ומשפיעה כלפי הלקוחות; ביסוס מערכת פיננסית תחרותית ומתקדמת לטובת הלקוחות; והתאמת אופן פעילותו של הפיקוח על הבנקים לסביבה הפיננסית והטכנולוגית המשתנה.

"במהלך כהונתו יושמו יעדים אלו באמצעות מספר רב של צעדים ופעילויות, לרבות: ליווי הקמתו של בנק דיגיטלי חדש ומתן רישיון לבנק דיגיטלי נוסף במטרה להעצים את התחרות במערכת הבנקאית; ליווי הקמת לשכת שירותי מחשב המקטינה את חסמי הכניסה לענף הבנקאות; השלמת והפעלת מערכת לניוד חשבונות בנק בקליק המאפשרת מעבר נוח ללקוחות הבוחרים לעבור בנק וחיזוק כוחם התחרותי של לקוחות המערכת הבנקאית; הסרת החסמים בפני שימוש במערכות בענן שיאפשרו למערכת הבנקאית פעילות יעילה, גמישה וחדשנית; מימוש רפורמת הבנקאות הפתוחה שמאפשרת שיתוף מידע עם גורמים נוספים ומינוף המידע השייך ללקוח לטובת הלקוח; פרסום לראשונה של שיעורי הריבית הממוצעת ברמת בנק, שנגבית בגין האשראי ומשולמת עבור הפיקדונות במטרה לחזק את יכולות ההשוואה ואת כוח המיקוח; רפורמה בתחום המשכנתאות המפשטת את המוצר ומאפשרת שקיפות ללקוחות ואפשרויות השוואה טובות יותר; קידום היערכות המערכת הבנקאית להתמודדות עם סיכוני אקלים וסביבה; והמשך חיזוק ושיפור הגנת הסייבר והמעטפת התומכת בפעילות זו.

דגש משמעותי ניתן ע"י המפקח לשיפור ההוגנות ביחסים בין הבנקים ללקוחות, בין השאר באמצעות הוראות המגדירות את אופן ההתנהלות של הבנקים בעת מתן השירות, הגברת פעילות הבקרה והאכיפה הצרכנית לרבות השתת עיצומים על המערכת, הקפאת עמלות עו"ש, גיבוש מתודולוגיה למדידת הוגנות בתאגידים הבנקאיים ומגון צעדים נוספים שנועדו להטמעת תרבות הוגנת, מכלילה ומשפיעה במערכת הבנקאית.

קיראו עוד ב"בארץ"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "אני מודה לנגיד פרופ' אמיר ירון על הזכות הגדולה שניתנה לי להוביל את הפיקוח על המערכת הבנקאית בשנים האחרונות. אני רוצה להביע את הערכתי הרבה לצוות העובדים והמנהלים המסורים בפיקוח על הבנקים ובבנק ישראל, על העבודה המקצועית והמאומצת, שנעשית מתוך תחושת שליחות אמיתית לטובת הציבור והמשק. אני מסיים בקרוב שלוש שנים של עבודה בעצימות גבוהה המלווה באתגרים רבים ומגוונים לצד תחושת סיפוק משמעותית מהיקף העשייה. הפיקוח על הבנקים הוביל לתהליך שינוי משמעותי במערכת הבנקאית לטובת ציבור הלקוחות והמשק, ואין לי ספק ששינוי זה ימשיך להתעצם בעתיד. את תפקיד המפקח על הבנקים לקחתי על עצמי, לאחר שכבר יצאתי לפנסיה, מתוך תחושת שליחות ורצון להקדיש מספר שנים לטובת עשייה ציבורית וחברתית משמעותית שתגיע בעוד מספר חודשים לסיומה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הבנקים כמו טיטניק לפני טביעה והקברניטים בורחים כמו מוגי (ל"ת)
    רית בנקים 08/02/2023 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אמיר 924... 08/02/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    איש ישר וחכם שדאג גם ללקוחות הפרטיים וגם ליציבות המשק. בטוח שעוד יתגעגעו אליו. מאחל לך הרבה הצלחה.
  • 5.
    dave921 08/02/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
    עוד תפקיד מיותר,שעד היום לא מבין מה הוא עשה שם....
  • 4.
    גולדפינגר 08/02/2023 10:45
    הגב לתגובה זו
    כל עוד המפקח על הבנקים יהיה בנקאי, לעולם לא יהיה מי שידאג לציבור! הרי ברור לכולם שהמפקח הולך לקבל גוב באחד ממוסדות הפיננסים הגדולים.
  • 3.
    י 08/02/2023 10:32
    הגב לתגובה זו
    הכנסת יושבים מושחתים המאפיה של בית המשפט מושחתים ומי נפגע הציבור הקטן ממנו שואבים ומוצצים תתביישו לכם האמת הדתיים לפחות דואגים לציבור שלהם כמו שצריך תלמדו מהם לא דואים לכיס של עצמם.
  • 2.
    צדק חברתי 08/02/2023 10:29
    הגב לתגובה זו
    מה שצריך באמת למנות מפקח על הבנקים שאינו בא מהמערכת הבנקאית ויוקפא בתום הקדנציה שלו המפקח, למעבוד דוב במערכת הבנקאית למשך 4-5 שנים.זה טוהר מידות
  • 1.
    טוני המרוקאי 08/02/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    דאג רק לבנקים לא ללקוחות פשוט שערוריה איך כל פעם המפקח על הבנקים דואג רק לבנקים ואחרי זה הולך לעבוד אצלם שחיתות. למנות מישהו מבחוץ
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.