בזן
צילום: שגיא מורן
תחזית

בזן העריכה תוצאות חזקות ברבעון השני; הגידור יקלקל את החגיגה; אז למה המניה עולה?

החדשות הטובות: המחצית השנייה תהיה ללא הפסדי גידור חשבונאיים וצפויה להערכת הנהלת החברה להיות חזקה
דור עצמון | (7)

חברת בזן בזן 1.99%  מספקת נתונים על הרבעון השני. אלו תוצאות מקדימות, אבל האמת שצריך לקרוא להם - "אזהרת רווח". בזן שדיווחה על תוצאות מאכזבות ברבעון הראשון בשל גידורי מרווח הזיקוק, אומנם אמרה רק לפני כחודש וחצי שהרבעון השני יהיה חזק, אבל היא לא העריכה כנראה שעלות הגידור תסתכם ב-345 מיליון דולר. זה לא עניין של מה בכך, אפשר להבין מהמצגת שזה יאכל את כל הרווחים השוטפים ברבעון. אבל עם החדשות הרעות דיווחה הנהלת החברה על צפי למחצית שנייה חזקה וללא הפסדי גידור. אלו חדשות טובות והמניה עולה. 

הנהלת בזן גידרה את מרווח הזיקוק וזה בסדר גמור, הרי אף אחד לא יודע באמת להעריך מה יהיה המרווח, והזינוק המטורף בו היתה בלתי צפוי. היא בעצם קיבעה את המחיר ופספסה את העליות במרווח. אבל במחצית השנייה הנהלת החברה מצפה לאפס עלות גידור, ובכלל - צפויה מחצית חזקה שתביא (בהינתן מחירי הזיקוק הנוכחיים) ל-EBITDA של 1 מיליארד דולר. 

אלא שמרווח הזיקוק תנודתי מאוד והציפיות של בזן עלולות שוב להתברר כלא נכונות. הנה מבחן רגישות שמציגה בזן במצגת שלה:

כך או אחרת, בזן דיווחה על EBITDA מנוטרל מאוחד של 103 מיליון דולר ברבעון הראשון ומרווח זיקוק מנוטרל של 9.3 דולר לחבית. אלו מספרים יחסית טובים, אבל בשורה התחתונה החברה הפסידה 18 מיליון דולר בשל שערוך חוזים עתידיים על מרווח הזיקוק. השוק מאוכזב בשל ציפיות לרווח כבר הרבעון. אם לא די בכך, בזן גם אמרה כי היא צופה פגיעה בתוצאות השנתיות שלה בגלל העיכוב של אנרג'יאן בהפקה, עיכוב שעשוי להימשך עד סוף ספטמבר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    המחיר הראלי של בז"ן הוא 180 כל השאר ספוקלציות ויש הרבה. (ל"ת)
    דנית 10/07/2022 09:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחד שיודע 07/07/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
    ועימה מרווחי הזיקוק ישארו אסטרונומיים. המציאות תהיה שונה, זה ברור. בינתיים כלי הרכב החשמליים ממשיכים לחזק את האחיזה שלהם בשוק התחבורה ולא רחוק היום בו צריכת הדלקים בישראל תתחיל לדעוך.
  • בזן זה מזמן לא רק דלק לרכבים (ל"ת)
    ליהי חסרת שחר 10/07/2022 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עמי אבוטבול 07/07/2022 16:21
    הגב לתגובה זו
    בזן לקחה את הטבלה של התרחישים שלה לכל שנה . שיש מס אוחד גדול. על כל הטבלה ובזן מחלקת את הרווח. נניח לכל רבעון. והיא מחלקת אותה לחמש
  • 3.
    בזן 07/07/2022 12:36
    הגב לתגובה זו
    מה קפצתם ביזפורטל? רק כותרות סקסיות מעניינות? קצת יותר עומק בכתבות יתקבל בקרב הקוראים בצורה טובה יותר
  • 2.
    עכשיו הזמן לגדר.הנפט יורד וירד עוד (ל"ת)
    פז 07/07/2022 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תמיד פסימיים תמיד בשורט ולא מבינים הרבה בכלכלה (ל"ת)
    ביזפורטל 07/07/2022 10:31
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?