ריקול ליצרנית סימילאק; טבע ודיפלומט ירוויחו עם נוטרילון המתחרה?
פחות מחודש אחרי שב טבע 1.16% הודיעו על העלאת מחירי פורמולת התינוקות (תמ"ל) נוטריליון שהם משווקים בארץ ומפיצים לצד דיפלומט אחזקות 1.01% הציבורית, סימילאק, שהוא המוצר המתחרה השני בגודלו, סופג פגיעה תדמיתית כשהיצרנית ABBOTT LABORATORIES (ABT) מבצעת בעולם ריקול וולנטרי לאחד ממוצרי המותג לצד שניים נוספים של המותגים האחים אלימנטום ו-HMF. בארץ, באמצעות השלוחה המקומית של אבוט, מדובר באיסוף מהמדפים רק של שני האחרונים, ולא בסימילאק, ויצוין כבר בתחילה שמדובר במעשירי חלב אם שכפופים למרשם רופא (שניתן במשורה לפי החברה).
בארצות הברית מת תינוק וארבעה נוספים אושפזו בחשד לזיהומים מחיידקי קרונובקטר וסלמונלה, שייתכן נגרמו מהמוצרים הללו, וב-FDA פרסמו אזהרה מפניהם. כבר ביום שישי אבוט העולמית דיווחה על הריקול, ובאותו היום מנייתה נחלשה 3% במסחר בוול סטריט.
באבוט ישראל מסרו בהמשך לדיווחים ולהודעה שלהם על הריקול כי "חשוב לציין כי אין כל קשר לשאר מוצרי אבוט המופצים בישראל ובכללם מוצרי סימילאק, והם אינם מושפעים כלל ממהלך זה. אבוט מבצעת בדיקות איכות מקיפות לכל אצווה של תרכובות מזון לתינוקות, כולל ניתוח מיקרוביולוגי לפני השחרור לשיווק".
עוד הודגש בתגובה כי "אף אחד מהמוצרים שהופצו לא נמצאו חיוביים לנוכחות של קרונובקטר סקאזקי או סלמונלה ניופורט בבדיקות היצרן. המוצרים נבדקו ואושרו גם על ידי משרד הבריאות לאחר הגעתם לישראל. אף אחד ממוצרי התזונה האחרים של אבוט או מוצרי סימילאק המופצים בארץ לא מושפעים ממהלך זה, והם בטוחים לצריכה".
- אבוט משיקה בדיקת קורונה בעלות של 5 דולר - התוצאות תוך 15 דקות
- המנייה הזו טסה כמעט 50% לאחר הודעה על רכישה של אבוט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין השאלה היא איך יגיב הציבור למקרה, והאם יחשוש בכל זאת מסימילאק של אותה היצרנית - ובאופן ספציפי מהיחידות שלו שנמצאות כבר על המדפים, נבדקו וכבר אושרו לשיווק, כאמור. אם אכן יחששו, ייתכן שההשפעה תהיה חיובית הן על טבע והן על דיפלומט - וגם על DANONE ADR שמנייתה נסחרת בבורסת יורונקסט האירופית ועלתה שם בכ-0.8% בשישי האחרון.
בעוד שאת שוק התמ"ל בארץ מובילה מטרנה עם נתח של 52.2% מהמכירות הכמותיות ב-2021, לסימילאק נתח של 26% ולנוטרילון 21.2%. יצרנית נוטרילון היא חברת נוטרישה מקבוצת דנונה העולמית. טבע היא המשווקת שלה בארץ כשמול רשתות הפארם היא מפיצה באופן ישיר, ולקמעונאיות המזון היא עושה זאת באמצעות דיפלומט.
קשה להתעלם מכך שהתזמון מיטיב עם טבע ודיפלומט - רק בסוף ינואר הודיעו על התייקרות של 6% במחירי נוטרילון 800 גרם שלב 1, שלב 2 ושלב 3, החל ממרץ. זוהי התייקרות לרשתות הצרכנות, שסביר שתגלגלנה אותה ללקוחות ולא תספוגנה בעצמן את הפגיעה. טבע תלתה את העלאת המחיר ב"התייקרויות משמעותיות בעלויות חומרי הגלם ובעלויות השילוח מחו"ל".
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
במיוחד בימים אלה כשהתודעה הציבורית להעלאות מחירים גבוהה כל כך והרגישות בשיא, התגובה האולי טבעית, להוציא את הנאמנים למותג, הייתה לבחור בחלופות: מטרנה או סימילאק. וכמו שכתבנו קיימת האפשרות שלמרות ההרגעה מאבוט ישראל, יהיו גם הורים בארץ שיבחרו לוותר על סימילאק. בסיטואציה שכזו נוטרילון יוצא נשכר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
