הראל ויזל
צילום: BIZTV

ריטיילורס הונפקה במחיר מבצע בחודש מאי וזינקה מאז ב-54%

החברה לא שינתה את היעדים ל-2022 כך שמי שהכיר את הערכות החברה היה יכול להעריך שברבעון השלישי הם יגיעו לתוצאות כאלו ובהתאמה המניה תעלה. לאן החברה הולכת מכאן והאם יש אפסייד נוסף במניה? לאומי פרטנרס הרוויחה מאות מיליונים
איתי פת-יה | (5)

רשת אפנת ואביזרי הספורט ריטיילורס 1.81% מקבוצת פוקס 0.73% טיפסה אתמול בכ-2% בתל אביב לאחר שפרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי לקראת סוף יום המסחר. היום, לאחר פרסום מצגת למשקיעים באנגלית ושיחות עם השוק, המניה כבר קפצה ב-8% ומשקפת כעת שווי חברה של 4.1 מיליארד שקל. ריטיילורס גייסה 570 מיליון שקל לפי שווי של כ-2.5 מיליארד שקל אחרי הכסף במאי, ומאז תחילת המסחר בה עלתה ב-54%. בין המרוויחים הגדולים: בנק לאומי.

לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק בניהולו של אבי אורטל, קנתה נתח של 10% מהחברה בתמורה ל-66 מיליון שקל. בהצעת מכר בהנפקה נפגשה עם המזומן כשמכרה את אחזקה זו ב-90 מיליון שקל (רווח של 24 מיליון שקל, תשואה של 36% על הסכום המושקע) – ונותרה עם מניות חסומות ל-18 חודשים בשיעור של 6.8% מהון החברה. החלק הזה שווה היום כ-280 מיליון שקל.

הקפיצה היום במניית החברה נעשתה אם כן אחרי שבריטיילורס תקשרו את התוצאות הטובות של הרבעון השלישי. זה המקום לחזור אחורה ולהזכיר כי ב-2020 המכירות עמדו על 640 מיליון שקל, והשווי בהנפקה היה במכפיל של 2.9 על נתון זה. למשקיעים שיווקה החברה טרם ההנפקה את תכניותיה להרחיב את פריסת הסניפים בזכיינות נייקי בארץ ובחו"ל, כמו גם אלה של פוט לוקר, וכן התרחבות רשת דרים ספורט החדשה בישראל.

כבר אז דיברו על יעד של 200 סניפים לפעילויות השונות, בכל אזורי הפעילות, בסוף 2022, מול 112 סניפים בתחילת השנה. בעיניים של אז, ההנפקה נראתה יחסית יקרה.  מאחר שהיינו בתוך שוק הנפקות רותח - בשלב מסוים הפסיקו להאמין לחברות. הרי כולן יאמרו למשקיעים שהן צומחות ואוטוטו יהיה מושלם. איך יודעים מראש איזו חברה באמת תצמח כפי שהבטיחה?

אבל כעת כבר ניתן לראות כי ברבעון השלישי החברה הרוויחה 32 מיליון שקל, כלומר קצב של 128 מיליון שקל בשנה, מכפיל רווח של 20. היום כבר ניתן לומר שבינתיים העסקים מתקדמים לפי התכנית, כלומר הסיכון קטן משנדמה היה לקראת ההנפקה, ואם ככה אזי שמי שנכנס אז עשה זאת במחיר מבצע – אמנם חכמת הבדיעבד, אך עדיין דבר ששווה להזכיר ולזקוף גם לזכות ריטיילורס.

גם יעדי הביניים נשמרים – לקראת ההנפקה דיברה החברה על תוספת של 29 סניפים עד סוף 2020, כלומר 141 כאלה בסך הכל. בינתיים, בסוף הרבעון השלישי היא עומדת על 132 (שנה לפני כן: 96) – 50 לנייקי (50% מההכנסות בתשעת החודשים הראשונים), 74 לפוט לוקר (42%) ו8 לדרים ספורט (8%).

ההכנסות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים ב-773 מיליון שקל, צמיחה של 65.5% על הרמות של שנה קודם לכן. ברבעון השלישי לבדו הכנסות החברה גדלו ב-61% ל-341.6 מיליון שקל. החברה צומחת גם באמצעות תוספת למכירות עם ההתרחבות בסניפים באזורים הקיימים וכאלה באזורים חדשים (בתקופת הדוח נכנסה לנורבגיה ושבדיה ועם נייקי החלה לפעול בהונגריה, צ'כיה וסלובקיה – פעילות שקנתה מזכיין אחר), וגם באמצעות גידול במכירות של הסניפים הזהים (36.4% ברבעון השלישי). צמיחה על צמיחה, אם תרצו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היעדים טובים לנייר, אבל כמה הגשמת התכנית העסקית עד כה מעידה על ההמשך ומימוש אותו יעד של 200 סניפים? האם באמת מצליחים לאתר מיקומים טובים, ולעשות זאת מספיק בזמן כדי לחתום על חוזי שכירות? גורמים המעורים בעסקי החברה עמם שוחחנו בביזפורטל מדברים על כך שהתכנית האסטרטגית מפורטת לרמה כזו שבריטיילורס מכירים די זמן מראש כל קניון קיים או בתכנון ובנייה באזורים אליהם הם שואפים להכנס, ברמת תנועת הלקוחות וליד איזה מדרגות נעות הם עוברים יותר ומקדמים שם את דריסת הרגל שלהם, ואינם מכירים מציאות של מירוץ אחרי עסקאות ומיקומים.

כאמור, טיב הפעילות הוא זכיינות (למעט של דרים ספורט), הן של נייקי והן של פוט לוקר העולמיות. השתיים על פניו יכולות לומר, בבואה של ריטיילורס לבקש לפעול במדינה חדשה, שמשוואת הסיכון-סיכוי מצדיקה שהרשת העולמית תכנס אליה לבדה, ולא תחלוק בהכנסות במודל של זכיינות או Joint Venture. אלא שבינתיים הדברים נראים חיוביים, שכן לריטיילורס הסכמים לזכיינות למשך 7 שנים עד עשור ב-15 מדינות שונות.

ואגב הרשתות העולמיות, פוט לוקר למשל נפלה ביום המסחר האחרון לשבוע שעבר בוול סטריט ב-11% אחרי שאמנם עקפה את תחזיות האנליסטים אך דיווחה על פגיעה ברווחיות הגולמית בשל שיבושים בשרשרת האספקה. סמנכ"ל הכספים אמר שיש די מלאי לעמוד בביקושים לעונת החגים. המשקיעים חששו מהאחרי, והורידו את המניה.

נראה שבריטיילורס פחות מודאגים מכך, שכן הם נשענים על מודל שונה, ובסביבת החברה לא מספרים על שיבושים שכאלה שפוגעים בהם. כזכיינית ברשת נייקי ופוטלוקר ("מולטי ברנד" בו נמכרים מותגי ספורט שונים, כמו נייקי, אדידס, ניו באלאנס ועוד – בשונה מרשת נייקי שתחת הקטגוריה "מונו ברנד") ריטיילורס אינה עוסקות בעצמה ביבוא. זו כבר צרה של נציגוית (להבדיל מזכיינות) נייקי, אדידס ושות' בישראל – כך שהמודל הכלכלי שונה.

הנחת העבודה של החברה היא שהחנויות הקיימות ממשיכות לצמוח כל העת, וכך גם אלה החדשות יציגו צמיחה עקבית – כלומר לא נראה תרחישים של התנפלות בהשקה ולאחר מכן דשדוש, כך לפחות יקוו בריטיילורס. לגבי העתיד הקרוב ניתן לומר כי יש עונתיות בענף בשל החגים הנוצריים ברבעון הרביעי, כך שייתכן כי הדבר יתבטא בתוצאות ריטיילורס.

ההתרחבות המתוארת סולידית בחלקים מסויימים שלה. למשל, על אף עליית תחום האי-קומרס, בריטיילורס לא ממהרים לפתוח אתרי אונליין לפעילויות המקומיות – הגם שהחוזים שלהם מאפשרים להם לעשות זאת תוך 12 חודשים מכניסה לכל טריטוריה חדשה. האסטרטגיה אינה לעשות זאת כבר כשניתן, אלא ראשית לבסס את העסקים מספיק.

עוד תצוין רכישת רשת ציוד הכושר אנרג'ים הפעילה במגזר הצרכן הפרטי וזה המוסדי (חדרי כושר), והמגעים לרכישת הזכיינות למותג הנעליים קונברס בישראל ("אולסטאר"). ריטיילורס גם יוצאת נשכרת ממהלך של הרשתות העולמיות שבצרכן הישראלי דווקא פוגע.

כך, נייקי ואדידס בישראל חתכו עשרות קמעונאים עצמאיים להם יפסיקו למכור, במטרה למשוך עוד קונים לחנויות היעודיות של נייקי ואדידס – שם הן גם יכולות לשלוט יותר במחיר לצרכן. חלק מהספקים היו מקבלים סחורות ביבוא מקביל, וגם בכך הרשתות העולמיות ניסו להלחם, כמו גם במחירי מכירה זולים יותר של חלק מהעסקים הקטנים, שלשיטת המותגים פגעו ביוקרה שלהם.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שקשוקה 24/11/2021 22:13
    הגב לתגובה זו
    הגביר רוצה גם את כבשת הרש....רשעים!!!
  • 2.
    רק שאלה 23/11/2021 07:46
    הגב לתגובה זו
    למה הראל נראה כועס כל הזמן? עשירים שלא מחייכים מקריפים אותי
  • ככה זה כשהוא מחייך (ל"ת)
    ויקטוריו עזריאלי 23/11/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
  • אנ י רק שאלה 23/11/2021 10:11
    הגב לתגובה זו
    הראל עשה את כל הכסף שלו ובנה אימפריה ב 10 אצבעות .
  • 1.
    נו באמת. אם הייתה יורדת הייתם מדברים על שוק המנופח (ל"ת)
    22/11/2021 20:09
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.