כסף
צילום: Josh Appel on Unsplash

"האינפלציה ב-2022 תעמוד על 2%"

לאור המשך המגמה בעליות המחירים בעולם, התחזית לשנת 2021 עודכנה כלפי מעלה  ל-1.5% בממוצע, שינוי שנתי של 2.8%; גם תחזיות הכנסות המדינה עודכנה והיא עומדת על 27.6 מיליארד שקל , זאת בהשוואה ל-25.6 מיליארד שקל בתחזית הקודמת
סתיו קורן | (7)

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מעדכן את תחזית המאקרו הכלכלית, על רקע הפתיחה הכמעט מלאה של המשק בחודש מרץ 2021, וההתאוששות הכלכלה הישראלית. 

תחזית מדד מחירים לצרכן

ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5% ובספטמבר עבר את אמצע טווח היעד של הממשלה, לראשונה מאז שנת 2013. זאת, על רקע התאוששות בפעילות הכלכלית, השפעת עליות במחירי הייצור והשילוח וסחורות המיובאות. בעולם, השפעת השיבושים בשרשראות האספקה, לצד גידול בביקושים הובילה לעליות מחירים משמעותיות ואף למחסור בחלק מהמדינות המפותחות. 

לאור הנתונים שהתקבלו והמשך המגמה בעליות המחירים בעולם, התחזית לשנת 2021 עודכנה כלפי מעלה ב-0.1 נקודות האחוז ל-1.5% בממוצע, שינוי של 2.8% ב-12 החודשים דצמבר 2021 מול דצמבר 2020. 

תחזית הכנסות המדינה

לאחר משבר הקורונה, ההכנסות ממסים צמחו בקצב חסר תקדים. במהלך 2021 ההכנסות ממסים ישירים עלו בכ-25%, לעומת כ-6% בממוצע בשנים טרום המשבר. ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-2021 בכ-16%, לעומת 2.9% בממוצע בשנים טרום המשבר.

הגאות בשוקי ההון, בנדל"ן ואקזיטים במגזר ההי-טק תרמו באופן משמעותי להכנסות ממסים. כך, מדד הנאסד"ק עלה בשנת 2021 בלמעלה מ-38% אחוזים (ממוצע לעומת ממוצע שנת 2020), זאת בהשוואה לגידול ממוצע של 13% ב-5 שנים שקדמו למשבר הקורונה (2019-2015). כדי להמחיש את ההשפעה של הגידול מהיר במדד הנאסד"ק, יצוין כי על פי מודל תחזית ההכנסות האגפי גידול של אחוז במדד הנאסד"ק בממוצע מתואם עם גידול בהכנסות של כחצי מיליארד שקל בשנה.

תחזית ההכנסות אשר הוצגה בחודש אוגוסט 2021 הוכנה בחודשי יולי, על סמך נתוני הרבעון השני. במהלך החודשים שלאחר מכן, המשיכו ההכנסות לצמוח בקצב מהיר, משמעותית מעבר למצופה. בעקבות כך, ועל רקע עדכון תחזית הצמיחה, עודכנה תחזית ההכנסות ממסים ואגרות כלפי מעלה בכ-16.5 מיליארד שקל בשנת 2021 ובכ-14 מיליארד שקל בשנת 2022.

תחזית ההכנסות האחרות ל-2021 עודכנה כלפי מעלה והיא עומדת כעת על 27.6 מיליארד שקל , זאת בהשוואה ל-25.6 מיליארד שקל בתחזית הקודמת. העלייה מתמקדת בסעיפי הביטוח הלאומי ויתר ההכנסות האחרות. בעקבות התאוששות המשק ממשבר הקורונה לצד היציאה ההדרגתית ממתווה החל"ת, עלו הכנסות המוסד לביטוח הלאומי וירדו הוצאותיו. בסעיף יתר ההכנסות האחרות נרשמו הכנסות חריגות כתוצאה ממכרזי תחבורה, שהעלו את תחזית ההכנסות בסעיף זה.

התחזית החדשה שגובשה בצוות מקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית לוקחת בחשבון את ההתמודדות עם הגל הרביעי ללא הגבלות חריפות על הפעילות הכלכלית, עדכון כלפי מעלה של נתוני התוצר שפורסמו וחישוב אומדן צמיחה פוטנציאלי חדש שנערך באגף. התחזית המתקבלת על ידי מודל המקרו האגפי מצביעה כעת על צמיחה של 7.1 אחוזים בשנת 2021 וצמיחה בשיעור של 4.7 אחוזים בשנת 2022. בתוך כך, הצמיחה בשנת 2021 משקפת התאוששות בקצב הצמיחה הפוטנציאלי, לאחר שזה נפגע בשנת 2020 עקב מגבלות על הפעילות הכלכלית. במקביל, פער תוצר שנפתח בשנת 2020 צפוי להיסגר להערכתנו כבר בשנת 2022.

קיראו עוד ב"בארץ"

הצריכה הפרטית, שנפגעה בשיעור חד בשנת 2020 (9.2%-), מתאוששת השנה בקצב מהיר (13.1%) וצפויה להמשיך ולצמוח בשנת 2022 (7.5%).  כמו כן, צפויה המשך צמיחה ביצוא (בזכות ענף ההי-טק) והתאוששות מסוימת בתיירות בשנת 2022.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רז 22/03/2022 15:33
    הגב לתגובה זו
    חודשיים מתחילת 2022 והמדד עלה כמעט ב 1 אחוז מדד 2022 יהיה מעל 2 אחוז
  • 5.
    שלי 01/03/2022 10:17
    הגב לתגובה זו
    הכול עולה ומדד המיחרים שואף ל0 לא יתכן המדד השנתי צריך להיות 5%פלוס
  • 4.
    תעמולה סובייטית (ל"ת)
    איציק 16/11/2021 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עמך 15/11/2021 19:05
    הגב לתגובה זו
    האריזות התכווצו הדירות גם.הממשלה מחביא את האינפלציה בכל מיני מניפולציות .בנק ישראל הוא בנק של בנקאים מרושש את מעמד הביניים עם ריבית אפס ומעדירה את העשירים. ככה החלה המהפכה הצרפתית.
  • שלי 06/03/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    המדד צריך להיות בישראל 5%שנתי ישראבלופ
  • 2.
    להעלות הריבית ל 1% (ל"ת)
    שלומי 15/11/2021 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גיבוב של שטויות (ל"ת)
    רבקה 15/11/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"