קזינו
צילום: טריפאדוויזר

למה LVS תפסיד, אבל המניה תנצח?

חברת ההימורים של משפחת אדלסון תדווח היום את הדוחות לרבעון השני של השנה אחרי סיום המסחר. החברה צופה שההכנסות יעלו, כשהקונצנזוס סבור שהיא תפסיד 19 סנט למניה. למה זה חדשות טובות?
ארז ליבנה | (2)

מחצית שנה סוערת עברה, חברת לאס וגאס סאנדס LAS VEGAS SANDS CORP (LVS) של משפחת אדלסון. בינואר האחרון נפטר מייסד החברה, היהודי שלדון אדלסון. בתחילת מארס היא גם יצאה סופית מעיר ההימורים שעל שמה היא קרויה, כשעשתה אקזיט ומכרה את מכסיה בעיר בלמעלה מ-6 מיליארד דולר, כולל מלון ונציה הידוע, כשבמקום זאת החברה הודיעה כי תתרכז בעיקר בפעילות במזרח הרחוק, בסין ובסינגפור. היום, לאחר סיום המסחר, החברה צפויה לדווח על תוצאותיה לרבעון השני, כשבקונצנזוס סבורים כי היא תציג הפסד של 13 סנט למניה.

 

ברבעון הראשון של השנה היא הכניסה 1.2 מיליארד דולר, 15.6% פחות מהתקופה המקבילה, שבה עמדה על הכנסות של קצת למעלה מ-1.4 מיליארד דולר. את הרבעון הראשון היא סיימה בהפסד של 36 סנט למניה, לעומת – הפסד 0 ברבעון המקביל. ההפסד מפעילות עמד על 280 מיליון וההפסד הנקי עמד על 278 מיליון דולר, לעומת הפסד של מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של 2020.

 

אפשר להבין. כמו כל המניות הקשורות לעולם התיירות וההימורים שאינם מקוונים, עברה על החברה שנה קשה בשל הסגרים והירידה בהיקפי התיירות שנבעו ממדיניות השמיים הסגורים ששלטו בשנה הקודמת.

 

אבל 2021 היא סיפור אחר לגמרי ולאחרונה LVS הודיעה כי היא צופה התגברות בפעילות, שמשפיעה גם על התוצאות של הרבעון הנוכחי. זה בדרך כלל סימן להפתעה לטובה בביצועי החברה.

 

כנראה שהעזיבה של העפילות בארה"ב שיחקה לטובתה פעמיים, שכן מי שחזרה בגדול היא העיר שבה LVS הכי חזקה בה, בירת ההימורים של סין, מקאו. בחודש מאי הרשויות בעיר דיווחו שההכנסות הכוללות מתעשיית ההימורים הגיעה ל-1.3 מיליארד דולר, כשמדובר בעלייה של 492% בהכנסות ביחס לתקופה המקבילה.

 

מתוך 8 אנליסטים שמסקרים את המניה, הקונצנזוס מגיע להכנסות של למעלה מ-1.4 מיליארד דולר, מה שאומר שהחברה תחזור למספרים של לפני הקורונה והיא תציג עלייה של לא פחות מ-1,352% בהכנסות ביחס לתקופה השכונה של אשתקד. בכל מקרה אם תעמוד ביעדי הקונצנזוס, החברה באמת תראה שיפור מדהים, כשברבעון המקביל סיימה עם הפסד של 105 סנט למניה.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אז מה הקונצנזוס 13 או 19 סנט? (ל"ת)
    פז 22/07/2021 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתי 21/07/2021 16:16
    הגב לתגובה זו
    הקורונה צוחקת על כולם. תשאל את חברות התעופה שמנהליה לא ישנים בלילות האחרונים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.