התעשייה האווירית תסב מטוסי בואינג בדרום קוריאה
חטיבת התעופה של התעשייה האווירית חתמה על מזכר הבנות להקמת אתר הסבות חדש למטוסי בואינג מסוג 777-ERSF Big Twin שיוסבו ממטוסי נוסעים למטוסי מטען, במשותף עם חברת שארפ (Sharp Technics) ונמל התעופה הבינלאומי אינ'צאון (Incheon) שבדרום-קוריאה, הממוקם בעיקר הסמוכה לסיאול.
במסגרת השת"פ, התעשייה האווירית מתכננת להסב משנת 2024 כ-6 מטוסי בואינג מסוג 777 בשנה כאשר לפי ההערכות מדובר בעסקה בכמה מאות מיליונים, כאשר עלות כל הסבת מטוס היא כ-25 מיליון דולר, כלומר כ-150 מיליון דולר לשנה.ץ. הקמת אתרי הסבות ברחבי העולם נדרשת כמענה לביקוש הצפוי למטוסי מטען רחבי-גוף ובעלי טווח טיסה ארוך. זאת כחלק מפיתוח הסבת מטוסי 777, שתהליך הרישיון שלהם צפוי להסתיים במהלך 2023 .מטוסי ה-777, המהווים את דור העתיד של מטוסי המטען, צפויים להצטרף למשפחת ההסבות של התעשייה האווירית, הכוללת כיום מטוסים שונים של חברת בואינג.
על רקע החתימה על מזכר ההבנות, אמר יוסי מלמד, סמנכ"ל ומנהל חטיבת תעופה בתעשייה האווירית: "חטיבת תעופה של התעשייה האווירית הינה חברה מובילה בתחום הסבות מטוסי מטען רחבי-גוף מתצורה של מטוסי נוסעים לתצורת מטען, ומפעילה קווי הסבות בישראל ובאתרים שונים בחו"ל. החתימה היום עם חברת Sharp ושדה התעופה הבינלאומי ב- Incheon מהווה המשך ישיר לשיתופי פעולה רבים בין התעשייה האווירית וחברות בדרום קוריאה, ומדגישה את האמון של החברה ביכולות הקוריאניות להקמת אתר הסבות במועד הנדרש, תוך הכשרת כוח האדם המתאים. בשנים האחרונות התעשייה האווירית העבירה את ייצור כנפי מטוס המנהלים המוביל שלה, המקטע המרכזי וחלקי זנב לחברות קוריאניות. אני מצפה להמשך ולהרחבת שיתופי הפעולה האסטרטגיים עם חברות קוריאניות ועם ממשלת דרום קוריאה".
קים קיונג-ווק (Kim Kyung-wook), נשיא איגוד שדה"ת אינ'צאון בדרום קוריאה אמר: "פתיחת הקו הראשון להסבות מטוסי הענק של בואינג מתצורת נוסעים למטען, בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת של התעשייה האווירית, יתרמו רבות לתעשייה המקומית ולצמיחת הכלכלה הלאומית והאזורית. תודות לתשתיות המתקדמות של נמל התעופה Incheon נוכל למשוך עוד ועוד חברות בתחום ה-MRO. אנו נמשיך לתרום ליצירת תחרותיות ביולם התעופה הקוריאני".
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סון-סוק פאייק (Soon-Suk Paik), מנכ"ל ונשיא חברת שארפ אמר כי: "תהליך הסבת מטוס מתצורת נוסעים למטען דורש עלויות גבוהות, טכנולוגיה מתקדמת, רישיון מקומי וכוח אדם מיומן. כל אלה משקפים את המחסומים העומדים בפני מי שרוצה להיכנס לעולם ה-MRO. על אף העובדה ש-Sharp היא חברה פרטית, אנו נעשה כל מאמץ בכדי לתרום לפיתוח תעשיית התעופה הקוריאנית."
- 2.אריה 06/05/2021 15:28הגב לתגובה זוועכשיו כן יהיה תקנים למכונאים?
- 1.מוטי 04/05/2021 14:05הגב לתגובה זובועז לוי תותח על
- ניר 04/05/2021 20:16הגב לתגובה זותוקע עובדים בקידומים.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצמנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
מניית אפקון החזקות 2.13% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.
במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.
קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.
