קואנטום סקייפ הודיעה על עמידה באבן הדרך להשקעה של 100 מיליון דולר מפולקסוואגן - ומזנקת בוול סטריט
יצרנית הבטריות לרכבים חשמליים, קואנטום סקייפ (סימול:QS) הודיעה כי עמדה ״באבן דרך הטכנית השניה״ שהייתה תנאי להשקעה נוספת על ידי ענקית הרכבים פולקסוואגן (סימול:VOWG), אשר תשקיע ב-QS כ-100 מיליון דולר לאחר השקעה של 100 מיליון דולר במאי 2020. המניה מזנקת בוול סטריט ב-10%, לאחר שבטרום זינקה כבר ב-15%.
אבן הדרך דרשה מפולקסווגן לבדוק בהצלחה את הדור החדש של תאי הליתיום-מתכת המוצקים של QuantumScape במעבדותיהם בגרמניה. כאמור, בכך נסללה הדרך לחלק השני של ההשקעה של פולקסוואגן בחברה, במסגרת הסכם רכישת המניות ב-14 במאי 2020.
פרנק בלום, ראש מרכז המצוינות של פולקסווגן: "אנו שמחים לדווח כי תאי QuantumScape עמדו באבני הדרך הטכניות במעבדותינו בגרמניה עליהן סיכמנו בעבר. השגת אבן דרך זו היא צעד חשוב עבור QuantumScape ואנו מצפים לקבל ולבדוק גם את הדורות הבאים של תאים, במטרה להכניס טכנולוגיית מצב מוצק לייצור סדרתי".
ג'גדיפ סינג, מייסד ומנכ"ל חברת QuantumScape: "אנו שמחים שעמדנו באבן דרך טכנית זו עם פולקסווגן, ואנו מצפים לעבוד במשותף להביא טכנולוגיית סוללות ליתיום-מתכת במצב מוצק לייצור המוני מתועש".
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- 10 הרכבים הכי נמכרים בהיסטוריה - מה הפך אותם לסיפורי הצלחה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קואנטום סקייפ מפתחת סוללות ליתיום-מתכת במצב מוצק לשימוש ברכבים חשמליים כאשר היא מקווה להגדיל משמעותית את אחסון האנרגיה כדי לאפשר לרכבים החשמליים להיות יותר רלוונטים לציבור ולאפשר נסיעה לטווחים ארוכים יותר.
האם לסוללה של החברה יש סיכוי?
Quantumscape לא רק הכריזה כי הצליחה לפתח סוללה חדשנית במבנה מוצק עם צפיפות אנרגטית גבוהה בטכנולוגיית אנודת מתכת ליתיום, אלא אף הציגה לציבור את הנתונים המדעיים המלאים אודות הניסויים שערכה עם סוללות אלו. מהנתונים שהוצגו עולה כי הסוללה החדשנית תאפשר לרכבים חשמליים להגדיל את טווח הנסיעה בכ-80% (מעל 860 ק"מ ללא הטענה), לבצע הטענה מהירה (15 דקות ל- 80% הטענה), שימושית גם בטמפרטורות נמוכות (שלג וכפור) ומאוד בטיחותית.
ישנם עוד יתרונות לטכנולוגיה פורצת דרך זו: העלות נמוכה יותר מסוללות רגילות, יותר יציבות לאורך זמן ודורשת החלפה לעיתים רחוקות יותר. נראה ש-Quantumscape מובילה את הדרך לפריצת הדרך הבאה בתחום הסוללות לרכבים חשמליים. התוצאות המרשימות הובילו לגל של ברכות החל מהקהילה המדעית (זוכי פרס נובל בכימיה) וכלה במתחרים העסקיים (אחד ממייסדי טסלה). כולם מסכימים כי נראה שמדובר על אחד החידושים החשובים ביותר במאה העשרים ואחת, עם משמעויות טכנולוגיות ומסחריות ממשיות
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
חשוב להזכיר - קוואנטומסקייפ דיווחה על הפסדים גדולים בדוחותיה ל-2020. היא לא הציגה הכנסות. להפך, היא היכתה את התחזיות מלמטה. במקום הפסד של 6 סנט למניה, היא הפסידה 2.4 דולר למניה. אבל זה רק בשל עניין חשבונאי שנובע מהתמזגותה של החברה עם SPAC וכניסתה לבורסה בדלת האחורית.
המשקיעים לא התרגשו מכך וכנראה בצדק. QS גם לא תציג הכנסות בשנה הקרובה ובשנים הקרובות לא תגיע לאיזון. בשורה התחתונה - היא תמשיך להפסיד והרבה.. אבל הפוטנציאל שם, והשוק נורא מתלהב.
מה גרם לשוק להתלהב? בדצמבר האחרון החברה אירחה את יום הטכנולוגיה שלה, שבו חשפה תא בעל שכבה אחת, שהרשים מאוד שורה של מומחים בתחום הסוללות החשמליות. מדובר בסולולות שנדרשות לרכבים החשמליים והאוטונומיים. בשיחת ועידה שקיימה לאחרונה, המשיכה הנהלת החברה להציג את החלום. זה סטראט-אפ בתחום הרכבים האוטונומיים/ חשמליים (EV) ובתחום הזה השמיים הם הגבול. מניית החברה שנוצרה כאמור מ-SPAC עלתה פי 6 בחצי שנה. הספאקים שהכניסו פעילות שקשורה ל-EV מזנקים. ספאק בשם CCIV שאמור לקלוט את לוסיד - יצרנית הרכבים האוטונומיים השנייה לטסלה - זינק פי 5 רק על בסיס הערכות ושמועות. אין עדיין הכנסות משמעותית, אין עדיין רווחים, אבל כשהאנליסטים מסתכלים קדימה הם מצפים לשוק ענק בעוד 3-4 שנים.
בדיווח האחרון QS מסרה כי הצליחה לייצר תא רב שכבתי בתוך הסוללות מבוססות ליתיום שלה, שהן בעלות פוטנציאל לשנות את השוק, מאחר שהן מהירות הטענה, זולות לייצור, יותר בטיחות וגם את הדבר הכי חשוב, יותר קילומטראז' פר הטענה.
בין המשקיעים הגדולים והמוכרים של חברת ההזנק נמצאים המיליארד ומייסד מייקרוסופט ביל גייטס ותאגיד הרכב הגרמני הענק Volkswagen. כיום, החברה מונה מעל 200 עובדים ורבים מעובדיה וממנהליה הינם עובדי טסלה לשעבר.
החברה תדווח על התוצאות הכספיות שלה בפעם הבאה ב-18 במאי 2021 והאנליסטים צופים לה EPS שלילי של 4.36 דולר לשנת 2021 כולה.
נזכיר גם כי מניית החברה התרסקה לאחרונה ב-57% לאחר שעלה חשד שהיא מדווחת נתונים שקריים, ונסחרת כעת בשווי שוק של כ-18.4 מיליארד דולר. אבל המילה האחרונה בהחלט לא נאמרה עדיין.
לקריאה נוספת:
> שוק הרכבים החשמליים - מה יהיה ב-2021?
> חשמלי ואוטונומי: 10 סטארט-אפים מעניינים בשוק הרכב של העתיד; וול סטריט מחכה
> הדיווח של אפל על כניסה לשוק הרכבים מקפיץ את מניית קוונטומסקייפ
> האם קוונטומסקייפ הצעירה מצאה את "הגביע הקדוש" של תעשיית הרכב?
- 1.עד סוף שנה תעבור את ה 100... (ל"ת)ניקו 02/04/2021 22:18הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
