נקסט ג'ן קופצת; המנכ"ל: "כבר אין מצב שנטוס בלי בדיקת נשיפה"
ה-9/11 השני של שדות התעופה – כך מגדיר מנכ"ל נקסט ג'ן 0% יניב חברון את השינוי שנראה בעקבות הקורונה בעשורים הקרובים, שינוי שמסביר גם, כך לטענתו, את הצורך במערכות שפיתחה סנט-טנק, שתמוזג לתוך נקסט ג'ן, שהמנייה שלה עולה ב-8% בעקבות דיווח שהוציאה. אם להסתכל על המכירות הנוכחיות, של 5 מערכות בודדות, הדברים של חברון נשמעים אופטימיים למדי.
סנט-טק מפתחת מערכות דיאגנוסטיקה באמצעות נשיפה לאיתור של קורונה ומחלות נוספות, והודיעה על הזמנה של 100 יחידות לצורך מכירות עתידיות. העתיד כבודו במקומו, בהווה החברה דיווחה על מכירה של 5 מערכות לאמירויות, בהיקף של 0.7-1 מיליון יורו לפי ההערכות. יצוין כי המערכות עדיין בשלבי בדיקת ולידציה (בבי"ח אסף הרופא), והתוצאות הראשוניות שהציגו היו חיוביות ועמדו ברף הנדרש להגשת בקשה לאישור ה-FDA, ואם יעברו את שתי הבדיקות ייתכן שיתקבלו הזמנות נוספות.
את המערכות יעביר לסנט-טק ספק גרמני, כשההתקשרות היא ל-5 שנים ובמסגרתה בכל הזמנה שתקבל סנט-טק היא התחייבה להעביר מספר מינימלי של 5 מערכות ("אנחנו מניחים שבקרוב נקבל הזמנות נוספות, לכן כבר הזמנו מהספק את המערכות עצמן"). לצד הקורונה, המערכת, הקרויה VOX, עתידה לזהות גם מחלות זיהומיות, שחפת וסוגים מסוימים של סרטן, ללא צורך בבדיקה פולשנית. את המערכות הללו ניתן לעדכן ולגרום להן לאתר גם וירוסים חדשים שעברו מיפוי. אלמנט נוסף במערכת הוא איתור של כמה מחלות/וירוסים בנשיפה יחידה, במקום להשתמש במספר מערכות שונות.
בנקודת הזמן הנוכחית קל לדמיין את הצורך בה בעקבות ההגבלות על התנועה, אולם השאלה הגדולה היא עד כמה תהיה שימושית, ומה גודל השוק שלה, ביום שאחרי הקורונה. "אין מצב שתעבור בשדה תעופה ב-20 השנה הקרובות בלי לתת בדיקת נשיפה", טוען חברון, "הרעיון הוא למנוע ממך להעביר וירוסים אחרים".
- נקסט ג'ן מזנקת ב-20% לאור מתווה רכישת יתרת ההחזקות בסנט-טק
- נקסט ג'ן: תוצאות ראשוניות- 98% הצלחה לבדיקה של החברה המתמזגת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד היום זה מה שקורה. כל שדות התעופה ישנו את ההתנהלות שלהם בהקשר הזה רק בגלל הקורונה שבקרוב, בתקווה, תהיה מאחורינו?
"העסק הוא בסופו של דבר אבטחה ביולוגית. האם לפני 9/11 בדקו בשדות התעופה כמו שבודקים היום? לא. מאז לא התפוצץ אף אחד על מטוס, ובכל זאת בודקים ככה. אנחנו מדברים עם לא מעט שדות תעופה וחברות אבטחה, הצטרף אלינו לאחרונה לדירקטוריון יעקב עמידרור שהיה ראש המל"ל ונראה לי שהוא מבין דבר או שניים באבטחה. אני אגיד יותר מזה – בעזרת הבדיקה שלנו כבר לא יעלו למטוס אנשים עם שפעת".
אבל היום אפשר. ולמה בעצם שחברת תעופה תוותר על לקוח משלם רק בגלל שיש לו שפעת. הן יגידו לך "שידביק כמה נוסעים בדרך, מה קרה?".
"בן אדם גם יכול להדבק ולמות משפעת. וחברות התעופה מצדן יכולות לרצות להעלות גם נוסעים חיוביים לקורונה – אבל הן לא קובעות, אלא הרגולטור".
ואתה באמת חושב שהרגולטור יאמץ גישה שאוסרת על חולי שפעת לעלות לטיסות?
"ברור. רגולטורים מחפשים את זה כבר היום, ומדברים איתנו כאמור מחברות תעופה. גם על שחפת למשל, ומי דיבר בכלל עד היום על שחפת? יש 10 מיליון חולים בשנה, ומתים ממנה 1.5 מיליון איש. זה אמנם בדרך כלל במדינות עולם שלישי, אבל כשהעולם נעשה יותר גלובלי מתחילים לפחד במדינות המפותחות גם מזה".
הסיבה שאנחנו מתעכבים על שדות התעופה, היא שכפי שחברון מסביר, המודל הכלכלי שבייצור המערכות האלה סובב בעיקר סביבן. "אני רוצה להכניס הכי הרבה כסף פר מערכת ושואף להכנסה שנתית של 0.5-1 מיליון דולר מכל אחת. זה כמובן תלוי בטראפיק, כלומר בכמה בדיקות תספיק לעשות, והמקומות שהכי זקוקים לאבטחה ביולוגית, ולשם אני מכוון". לבד מההכנסה שמייצרת כל מכונה, לפי ההערכות, סנט-טק רוכשת אותן בכ-70 אלף דולר, ומוכרת בפי 2-3 יותר.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
כמו כן, בהמשך הדרך, בחברה מתכננים לפנות לתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, קרי שיעשה שימוש במערכות שלהם לצורך מעקב אחר מטופלים, או בניסויים קליניים כאלה ואחרים. פה רצוי לסייג את הדברים ולומר שהכל תלוי ברמת הדיוק של המערכת באיתור המחלות. בקורונה הציגו המערכות דיוק ברמה של 98%, אך אם באמצעות נשיפה לא יצליחו לאתר ברמה מספקת סרטן למשל, אין סיבה שישתמשו בפיתוח שלה ויעדיפו אותו על פני בדיקות פולשניות יותר – אך גם מדויקות יותר. עוד חזון למועד.
- 9.בדרך לנאסד"ק (ל"ת)ערן 28/01/2021 10:58הגב לתגובה זו
- 8.בנתיים עשו 2000% תשואה (ל"ת)אבגד 25/01/2021 14:58הגב לתגובה זו
- 7.משקיע ערך 24/01/2021 20:12הגב לתגובה זויש את אותו הדבר בעוד שלג בורסאי בשימור. והמנכל שם הוא גם הבחור הזה. לי זה מריח לא טוב.
- 6.יש פוטנציאל אבל לא לחברה הזאת ובטח לא המנהל הזה (ל"ת)קלקלן בכיר 24/01/2021 20:05הגב לתגובה זו
- 5.פלוני 24/01/2021 18:46הגב לתגובה זואין שם כלום בחברה הזו. מי שייכנס היום יפסיד את כל כספו. רמאים שם.
- 4.עינב גינדי 24/01/2021 18:20הגב לתגובה זובאו לעשות סיבוב על המשקיעים, זה יגמר במפח נפש לדעתי
- 3.האיש הזה חי בהזייה בלספר סיפורים (ל"ת)עמי 24/01/2021 16:14הגב לתגובה זו
- חיים 24/01/2021 18:08הגב לתגובה זוהיה אנליסט רע וממשיך דבר שטויות.
- למשל? (ל"ת)אביב 24/01/2021 17:47הגב לתגובה זו
- 2.גיל1 24/01/2021 15:14הגב לתגובה זוזה לא רלוונטי
- 1.Bxbx 24/01/2021 14:58הגב לתגובה זוהנייר הזה עלה מ 60 ל 640 אתם החלקתם על השכל.צריך להיות פסיכופט לקנות עכשיו.באמת כואב לי על כל הסוחרים החדשים שחושבים שמה שהם רואים זה ככה תמיד.שהאחרון יכבה את האור
- כך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי 24/01/2021 15:52הגב לתגובה זוכך בחשבון את הפוטנציאל הטמון בחברה ואז תבין שהשווי של חברה הוא אפסי !! למרות העליה המטאורית בחודש האחרון.
- רן 24/01/2021 17:20נכון, יש שוק ענק. אבל - לא יודעים בכמה המוצר מתומחר (או כמה הוא עולה - למרות שאולי העלות זניחה) ומה חסמי הכניסה למתחרים. כל ניסיון להעריך שווי כאן - לדעתי ניחוש פרוע
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצמנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
מניית אפקון החזקות 1.98% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.
במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.
קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.
