אלי לילי נופלת בכ-6% לאחר שפספסה את צפי האנליסטים
יצרנית התרופות אלי לילי LILLY ELI & CO (סימול:LLY) נופלת במהלך המסחר לאחר שלא עמדה בצפי האנליסטים. העלויות הגבוהות לצורך פיתוח חיסון לנגיף הקורונה לצד ירידה בביקושים בחלק מן התרופות העיקריות של לילי, כולל הטיפול כנגד סכרת Trulicity, פגעו בדוחות החברה.
הכנסות הרבעון צמחו ב-5% ל-5.48 מיליארד דולר, אך מתחת לצפי האנליסטים בסך 5.88 מיליארד דולר . הרווח הנקי הסתכם ב-1.21 מיליארד דולר או 1.33 מיליארד דולר, ירידה לעומת 1.25 מיליארד דולר ברבעון המקביל.
הרווח המתואם למניה הסתכם ב-1.54 דולר למניה, הרבה מתחת לאומדן של 1.71 דולר למניה. לילי הודיעה כי היא עדיין צופה הכנסות בין 23.7 מיליארד דולר לבין 24.2 מיליארד, במהלך שנת 2020.
יחד עם זאת, לילי הזהירה כי השגת הקצה העליון בצפי לשנת 2020, תדרוש הכנסות מועטות מטיפולים פוטנציאליים כנגד נגיף הקורונה, אפשרי אך לא בטווח הקרוב.
לילי היא אחת מהמועמדות המובילות לפיתוח חיסון כנגד נגיף הקורונה, ואף ביקשה אישור מזורז במתכונת חירום לטיפול הייעודי שלה (לכתבה המלאה). תוצאות הרבעון הגיעו יום לאחר שהחברה הודיעה כי לא תיתן את הטיפול הניסיוני שלה לחולי קורונה מאושפזים, וזאת לאור נתונים המראים כי הטיפול לא יעזור לחולים להחלים.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
.jpg)
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
סאפיינס משנה כיוון: הנהלה מוחלפת, קיצוצים רחבים וירידה בהשפעת המטה הישראלי
סאפיינס נרכשה בידי אדוונט וכבר באוגוסט קראנו לזה "אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס" - היום קיבלנו את פרק ההמשך כשהרוכשת, שכבר החליפה את ההנהלה, נערכת לפיטורים רחבים והעברת מטה החברה ללונדון
רכישת סאפיינס בידי קרן אדוונט האמריקאית עליה הוכרז באוגוסט האחרון כבר הובילה לשינויים דרמטיים: עזיבת ההנהלה הקודמת, קיצוץ צפוי של מאות עובדים והעברת המטה ללונדון. בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חגגו את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?)
כבר ברכישה הצפנו את זה שבעוד הדרג הניהולי, גיא ברנשטיין ורוני על-דור רשמו אקזיט מזהיר מהרכישה הזאת, העובדים בפועל לא נהנו מזה. ברנשטיין יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים הפעם זה לא קרה. כעת מתברר שחוץ מהאקזיט אותו פספסו העובדים, גם את מקור פרנסתם חלק גדול מהם עשויים לאבד כשאדוונט נערכת לרה-ארגון של סאפיינס.
לחצו על התמונה למעבר לכתבה -
המהלך שבו נמכרה סאפיינס לקרן אדוונט תמורת כ-2.5 מיליארד דולר, לא רק שמסמן את אחת העסקאות הגדולות בענף התוכנה הישראלי בשנים האחרונות, אלא גם מדגים את השינוי המהותי שמתרחש בחברות טכנולוגיה ותיקות כשהן הופכות לחברות פרטיות. מדובר בתפיסה ניהולית שונה, שרוצה לצמצם עלויות, להתמקד במוצרים רווחיים ולהניע תהליכים בקצב מהיר יותר - לרבות מעבר למודל SaaS ולשילוב בינה מלאכותית בפעילות הליבה. עם השלמת העסקה, מנכ"ל החברה רוני אל-דור אמנם נותר באופן פורמלי עד סוף השנה, אך יתר חברי ההנהלה הבכירה עזבו את תפקידיהם, והוחלפו בדירקטוריון ומנהלים חדשים מטעם הקרן. במקביל, מרכז הניהול של סאפיינס עובר ללונדון, שם יתכנס מעתה המטה הבכיר.
- אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוכנית קיצוצים כוללת - תחילה מחוץ לישראל
סאפיינס, שמעסיקה כיום כ-5,400 עובדים, צפויה לצמצם את כוח האדם בשיעור של עד כ-15%. אומנם הקיצוץ יתמקד בתחילתו בעובדים מחוץ לישראל - בעיקר באירופה ובהודו - אך לא מן הנמנע שהשלכותיו יורגשו גם במטה הישראלי, בו מועסקים כיום כ-800 עובדים. המהלך אינו נובע מהאטה עסקית, אלא מתוך אסטרטגיה של הקרן לצמצם את ההיקף התפעולי ולהתמקד בתחומים עם רווחיות גבוהה וצמיחה מובהקת. השירותים הלא רווחיים יופסקו, פיתוחים שאינם מניבים יוקפאו, וההתמקדות תעבור למוצרי ליבה בעלי פוטנציאל עסקי גבוה - גם במחיר של ירידה זמנית בהכנסות.
