הקורונה חתכה את הכנסות פמס ב-50% ברבעון השני, הרווח צנח ב-65%
חברת פמס 1.79% העוסקת בפיתוח וייצור אריגים לתעשיית המיגון דיווחה על צניחה של 52% בהכנסות הרבעון השני וירידה חדה בשולי הרווחיות. הרווח הנקי צנח ב-65% לרמה של 2.4 מיליון דולר. עם זאת, תוצאות חלשות היו צפויות (כפי שדיווחה החברה ברבעון הראשון) - מניית החברה איבדה כ-31% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות פמס ברבעון השני של שנת 2020 הסתכמו בכ-10.4 מיליון דולר, ירידה של כ-52.4% לעומת הכנסות של כ-21.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בחברה מסבירים כי הקיטון במכירות נובע בעיקר מקיטון בהזמנות שהתקבלו ברבעון כתוצאה מדחיית עיתוי קבלת הזמנות צפויות, בעיקר עקב התפרצות נגיף הקורונה במדינות בהן מוכרת החברה, והשלכות הרוחב הנובעות מהמצב.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-2.4 מיליון דולר, נפילה של כ-64.5% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-6.8 מיליון דולר.
משבר הקורונה
כבר במסגרת דוחות הרבעון הראשון של 2020 העריכה הנהלת החברה כי צפויה פגיעה (אפיול מהותית) בתוצאות הרבעון השני. כעת מציינים בחברה כי המשבר אכן השפיע באופן מהותי על עסקי החברה ברבעון השני ובעיקר על היקף המכירות שלה. התפרצות הנגיף, בדגש על ההיבט הבריאותי, הכלכלי והפונקציונלי הכרוך בו תרמו לקיטון שלהערכת החברה נובע מדחיית עיתוי קבלת הזמנות. ברקע להתפשטות הנגיף, הטלת מגבלות על התנועה והתעסוקה ונוכח מגמת הירידות במספר ההזמנות מלקוחותיה, עברה החברה לעבוד במתכונת עבודה מצומצמת בישראל, במטרה להתאים את הוצאותיה להכנסותיה הצפויות.
צניחה בשולי הרווחיות
הרווח הגולמי הסתכם בכ-3.6 מיליון דולר ברבעון השני, על שולי רווחיות גולמית של כ-34.5%, מדובר בצניחה של כ-63.5% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-9.9 מיליון דולר, על שולי רווחיות גולמית של כ-45%. הצניחה בשולי הרווחיות הגולמית מיוחסת בעיקר לירידה בהיקף ההכנסות ללא אפשרות להקטין הוצאות קבועות במקביל.
- פמס: ירידה של 32% ברווח הנקי ל-8.9 מיליון דולר; המגמה משתנה?
- פמס: צמיחה של 13% בהכנסות ב-2024 - 128 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברמה התפעולית, החברה הציגה ירידה בהוצאות המכירה ושיווק שהסתכמו בכ-139 אלפי דולר, ירידה של כ-84% לעומת כ-869 אלפי דולר ברבעון המקביל. עם זאת, הוצאות ההנהלה וכלליות הסתכמו בכ-1.04 מיליון דולר ברבעון השני, מעט יותר מברבעון המקביל.
- 1.מבין שמפה רק עולה 25/08/2020 16:26הגב לתגובה זוממה שמכיר מכאן רק תעלה
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצמנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
מניית אפקון החזקות 2.13% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.
במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.
קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.
