רבעון חזק לעדיקה - עברה לרווח של 3.9 מיליון שקל
החברה דיווחה על צמיחה של כ-54% בהכנסות הרבעון השני ל-41 מיליון שקל; מספר הלקוחות הפעילים באתר עדיקה ישראל צמח ברבעון בכ-40%. ה-EBITDA ברבעון השני זינק ב-118% והסתכם בכ-9.8 מיליון שקל
חברת עדיקה סטייל דיווחה על צמיחה של כ-54% בהכנסות ועל מעבר לרווח נקי של כ-3.9 מיליון שקל. מספר הלקוחות הפעילים באתר עדיקה ישראל צמח ברבעון בכ-40%. ה-EBITDA ברבעון השני זינק ב-118% והסתכם בכ-9.8 מיליון שקל.
הכנסות החברה ברבעון השני של 2020 גדלו בכ-54% והסתכמו בכ-41 מיליון שקל לעומת כ-26.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מצמיחה בפעילות השוטפת של החברה הן בפעילות עדיקה והן במגזר הבינלאומי, אשר מתורגמת בין היתר לגידול בלקוחות הפעילים באתר. מספר העסקאות (כלל פעילות המסחר הקמעונאי של Adika) ברבעון הסתכמו בכ-199 אלף הזמנות בדומה לרבעון המקביל אשתקד. מספר הלקוחות הפעילים באתר עדיקה ישראל צמח ברבעון בכ-40% והסתכם ל-66 אלף לקוחות בהשוואה ל-47 אלף ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על מעבר לרווח נקי של כ-3.9 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת הפסד של כ-0.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA ברבעון השני הסתכם בכ-9.8 מיליון שקל, גידול של כ-118% לעומת 4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מהעליה בהכנסות, בעיקר בפעילות הבינלאומית, ביחס לגידול בהוצאות המכירה והנהלה וכלליות.
ירידה ברווחיות הגולמית כנגד שיפור מהותי ברמה התפעולית
הרווח הגולמי מפעילות Adika הסתכם ברבעון בכ-23.1 מיליון שקל (48.7% מהמכירות), עלייה של כ-42%, לעומת כ-16.2 מיליון שקל (53.4% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-7 מיליון שקל, זינוק של כ-360%, לעומת כ-1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הוצאות המכירה ושיווק הסתכמו ברבעון בכ-16 מיליון שקל (כ-33.7% מהמכירות) לעומת כ-13.7 מיליון שקל (כ-48.7% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהוצאות התפעול נבעה ממשבר הקורונה - לא נפתחו החנויות לתקופה ממושכת וכן, חלק ניכר מעובדי החברה הוצאו לחל"ת.
רועי הסל, מנכ"ל החברה: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השני והחציון הראשון של שנת 2020, עם תוצאות עסקיות מצוינות, המשקפות את התמודדותה האיתנה של החברה עם משבר הקורונה והשינויים בהנהלת החברה. תוצאות חיוביות אלה הושגו בזכות השתלטות מהירה על מכלול פעילויות החברה – רכש, אופנה, קריאייטיב, שיווק, ניהול מוצר, טכנולוגיה ופיננסים. ביצענו סבב מינויים בשדרה הניהולית שכלל צוות איכותי בעל ניסיון רב שתרם להכנסות ולרווחי החברה הן בחנויות הפיזיות והן בפעילות האונליין בארץ ובחו"ל. תוצאות המהלכים העסקיים והתפעוליים ניכרו כבר ברבעון השני כגון: אופטימיזציה של פעילות השיווק, ייעול פתרונות לוגיסטיים והידוק מדיניות התמחור כתשתית להמשך הצמיחה. אנו ממשיכים להוביל את החברה כמובילה בישראל ובשוק הבינ"ל".
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצמנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
מניית אפקון החזקות 2.13% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.
במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.
קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -
- 60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית
- מנדל״ן לחשמל: אפקון ונמקו ישקיעו עד 185 מיליון דולר במיזם אנרגיה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.
