דוד פתאל
צילום: יחסי ציבור

אחרי שיפור התנאים - מחזיקי האג"ח בפתאל ויתרו על הקובננטים

פתאל לא עמדה בקובננטים ושיפרה את התנאים למחזיקי האג"ח כדי שאלו יסכימו לותר על ההתנייה - ההזרמה לחברה תגדל ל-200 מיליון שקל 

ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה פתאל

חברת פתאל החזקות 2.29%  שבשליטת דוד פתאל, קיבלה את אישור מחזיקי האג"ח לוויתור זמני על עמידה בחלק מההתניות הפיננסיות. לפני כשבועיים מחזיקי החוב לא הסכימו לוויתור, אך בהמשך לכך שהחברה ובעל השליטה בה שיפרו את התנאים הם נאותו לכך.

היקף גיוסי ההון יעלה מ-100 מיליון שקל לעד 200 מיליון שקל וזאת במקרה שתהיה הרעה נוספת בפעילותה של החברה. בהצבעה זכתה ההצעה המשופרת לרוב של 74% מקרב מחזיקי איגרות החוב מסדרה ב', כאשר הרוב המיוחד שנדרש לאישור ההצעה עמד על 66%. 

פתאל, היא מהנפגעות הגדולות של המשבר הפיננסי בעקבות הקורונה. במשך כל התקופה האחרונה ובהמשך למגבלות שהוטלו סבלה פתאל מהרעה בעסקים. נראה שהתאוששות חלקית מתרחשת בשבועות האחרונים ועדיין הרבעון השני יהיה רע במיוחד. על רקע זה, החברה לא תעמוד בהתניות פיננסיות ולכן היתה צריכה את עזרת המחזיקים.

לאורך כל הדרך, דוד פתאל בעל הבית לא הזרים כספים לחברה. זו זכותו, אבל בהינתן שהוא מימש בשנה האחרונה מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל, זה נראה כמו הבעת חוסר אמון בחברה שלו. כעת, פתאל מכניס את היד לכיס והתמיכה שלו במסגרת הנפקת הזכויות שהוצעה לאחרונה כדי לרכך את מחזיקי החוב מסתכמת בכ-57 מיליון שקל וצפויה לעלות בהמשך להגדלת גיוסי ההון.   

 

במקביל להזרמת ההון, פתאל תשלם למחזיקי האג"ח תוספת של 0.25% לריבית השנתית המשולמת, וזאת מעבר לתוספת של 0.5% בריבית לה הם זכאים בעקבות הפחתת דירוג החוב של החברה לדירוג A3 של מידרוג (מקביל ל-A מינוס). 

 

ההצעה המשופרת - הנפקות נוספות של עד 100 מיליון שקל

בנוסף להצעה הראשונית להנפקת הזכויות בהיקף של 100 מיליון שקל במסגרתה דוד פתאל התחייב להזרים כ-57 מיליון שקל (חלקו היחסי בזכויות), הצעה שכאמור נדחתה על ידי בעלי האג"ח, שיפרה כאמור החברה את הצעתה, באופן אשר סיפק את בעלי האג"ח. להלן תמצית התנאים של ההצעה המשופרת לבעלי האג"ח של הסדרות ב' ו-ג', אשר עשויים להביא להנפקות הון נוספות של עד 100 מיליון שקל (במצטבר).

1. לבצע הנפקת הון בהיקף של 50 מיליון שקל בגין כל ירידה נוספת בדרגת הדירוג (Notch) מתחת לדירוג A מינוס ועד סכום של כ-100 מיליון שקל במצטבר.

2. לבצע הנפקת הון בהיקף של 100 מיליון שקל במקרה שבו סך המזומנים שינבע לחברה (במאוחד), במסגרת הפעולות עליהן הצהירה החברה, עד לתום שנת 2020 לא יעלה על 150 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד אחי טוב (ל"ת)
    תהיה עוד מניית השנה 03/06/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?