דוד פתאל
צילום: יחסי ציבור

אחרי שיפור התנאים - מחזיקי האג"ח בפתאל ויתרו על הקובננטים

פתאל לא עמדה בקובננטים ושיפרה את התנאים למחזיקי האג"ח כדי שאלו יסכימו לותר על ההתנייה - ההזרמה לחברה תגדל ל-200 מיליון שקל 

ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה פתאל

חברת פתאל החזקות 2.13%  שבשליטת דוד פתאל, קיבלה את אישור מחזיקי האג"ח לוויתור זמני על עמידה בחלק מההתניות הפיננסיות. לפני כשבועיים מחזיקי החוב לא הסכימו לוויתור, אך בהמשך לכך שהחברה ובעל השליטה בה שיפרו את התנאים הם נאותו לכך.

היקף גיוסי ההון יעלה מ-100 מיליון שקל לעד 200 מיליון שקל וזאת במקרה שתהיה הרעה נוספת בפעילותה של החברה. בהצבעה זכתה ההצעה המשופרת לרוב של 74% מקרב מחזיקי איגרות החוב מסדרה ב', כאשר הרוב המיוחד שנדרש לאישור ההצעה עמד על 66%. 

פתאל, היא מהנפגעות הגדולות של המשבר הפיננסי בעקבות הקורונה. במשך כל התקופה האחרונה ובהמשך למגבלות שהוטלו סבלה פתאל מהרעה בעסקים. נראה שהתאוששות חלקית מתרחשת בשבועות האחרונים ועדיין הרבעון השני יהיה רע במיוחד. על רקע זה, החברה לא תעמוד בהתניות פיננסיות ולכן היתה צריכה את עזרת המחזיקים.

לאורך כל הדרך, דוד פתאל בעל הבית לא הזרים כספים לחברה. זו זכותו, אבל בהינתן שהוא מימש בשנה האחרונה מניות בהיקף של חצי מיליארד שקל, זה נראה כמו הבעת חוסר אמון בחברה שלו. כעת, פתאל מכניס את היד לכיס והתמיכה שלו במסגרת הנפקת הזכויות שהוצעה לאחרונה כדי לרכך את מחזיקי החוב מסתכמת בכ-57 מיליון שקל וצפויה לעלות בהמשך להגדלת גיוסי ההון.   

 

במקביל להזרמת ההון, פתאל תשלם למחזיקי האג"ח תוספת של 0.25% לריבית השנתית המשולמת, וזאת מעבר לתוספת של 0.5% בריבית לה הם זכאים בעקבות הפחתת דירוג החוב של החברה לדירוג A3 של מידרוג (מקביל ל-A מינוס). 

 

ההצעה המשופרת - הנפקות נוספות של עד 100 מיליון שקל

בנוסף להצעה הראשונית להנפקת הזכויות בהיקף של 100 מיליון שקל במסגרתה דוד פתאל התחייב להזרים כ-57 מיליון שקל (חלקו היחסי בזכויות), הצעה שכאמור נדחתה על ידי בעלי האג"ח, שיפרה כאמור החברה את הצעתה, באופן אשר סיפק את בעלי האג"ח. להלן תמצית התנאים של ההצעה המשופרת לבעלי האג"ח של הסדרות ב' ו-ג', אשר עשויים להביא להנפקות הון נוספות של עד 100 מיליון שקל (במצטבר).

1. לבצע הנפקת הון בהיקף של 50 מיליון שקל בגין כל ירידה נוספת בדרגת הדירוג (Notch) מתחת לדירוג A מינוס ועד סכום של כ-100 מיליון שקל במצטבר.

2. לבצע הנפקת הון בהיקף של 100 מיליון שקל במקרה שבו סך המזומנים שינבע לחברה (במאוחד), במסגרת הפעולות עליהן הצהירה החברה, עד לתום שנת 2020 לא יעלה על 150 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד אחי טוב (ל"ת)
    תהיה עוד מניית השנה 03/06/2020 15:08
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 2.13%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.