פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

גב ים ואמות רכשו חברה ב-37 מ' שקל ודיווחו על שווי למס של 20 מ'

החברות רכשו חברה אך דיווחו לרשות המיסים על שווי עסקה נמוך לצורך חישוב מס הרכישה, המשקף לגישתן (כמקובל) את שווי השוק של הקרקע; בפסק דין תקדימי בית המשפט לא קיבל את גישת החברות
נועם בראל | (1)

ועדת הערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את ערעורן של חברות גב ים -5.8% ו אמות -3.71%  נגד מנהל מיסוי מקרקעין, וקבעה בפסק דין תקדימי כי יש לחשב מס רכישה לפי התמורה אותה שילמו עבור מניות חברה אותה רכשו, ולא לפי שווי השוק של המקרקעין שלה.

 

גב ים ואמות השקעות החברות תכננו להקים על קרקע שבבעלותן בתל אביב פרויקט משרדים, כאשר בין השטחים הפרידה חלקת קרקע שהיתה בבעלות איגוד מקרקעין ועליה בניין ישן שעמד בחזית המבנה שתוכנן, על אחד מצירי התנועה המרכזיים הצמודים למתחם.

בשנת 2015 החברות רכשו את מלוא הון המניות של איגוד המקרקעין בתמורה לכ-37 מיליון שקל ודיווחו לרשות המיסים על שווי העסקה לצורך חישוב מס הרכישה של כ-20 מיליון שקל בלבד, המשקף לגישתן את שווי השוק של הקרקע.

לטענתן, התמורה החוזית שהסכימו לשלם בעד המניות עולה בהרבה על ערך המקרקעין, וכי התשלום הנוסף, של כ-17 מיליון שקל, נבע מרצונן לסלק את הבניין הישן שהיה על הקרקע, והיווה "מטרד" מבחינתן, שפגע בנראות הפרויקט שהתכוונו להקים. רשות המיסים מצידה דחתה את טענת החברות וסברה שיש להעמיד את שווי הקרקע בהתאם לתמורה החוזית ששולמה בעד המניות -  37 מיליון שקל.

 

על פי החוק, מס רכישה המוטל על רכישת מניות באיגוד מקרקעין, מחושב לפי שווי הזכויות במקרקעין וזאת להבדיל משווי המניות. פסק הדין הנוכחי דן בשאלה האם כחלק מהעסקה, רכשו החברות זכות נפרדת מהמקרקעין, ומהו שוויה של הזכות הנרכשת – האם שווי השוק? או התמורה החוזית ששולמה בפועל?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רפי 20/01/2020 18:34
    הגב לתגובה זו
    יש מצב שמישהו בדק למה חברה ציבורית רוכשת נכס ב-17 מיליון שקל ממה שהיא חושבת שהוא שווה ? מישהו בדק האם מישהו פרטי עשה כאן סבוב על חשבון חברה ציבורית?? לא נראה לכם שמשהו כאן מסריח ??? אדם פרטי קונה נכס, אותו אדם שיש לו עמדה בחברה ציבורית מוכר את הנכס לחברה הציבורית שמישהו שם יתעורר...משהו מסריח כאן בטרוף
נתנאל שכונת המשתלה
צילום: אסף פרץ

קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?

גל של ביטולים צפוי להגיע למבצעי ה-90/10, 80/20, אבל במקרים רבים הרוכשים לא יוכלו לבטל - הנה התרחישים הצפויים

רן קידר |

הרוכשים במבצעים של 80/20 ו-90/10 מגלים שהעסקה שעשו פחות טובה ממה שהעריכו. בשלוש השנים האחרונות השוק היה מוצף בהצעות כאלו, ומסתבר שבמקרים רבים על רקע הירידה במחירי הדירות, העסקה כבר לא משתלמת. כלומר, ההנחה שמתבטאת במבצע המימוני נמוכה מהירידה במחיר הדירה בפועל. כלכלית - הרוכש אמור לקום וללכת. משפטית - הוא לא תמיד יכול.

הביטולים החלו השנה ומוערכים בקרוב ל-2,000 בעיקר בדרום - רוכשים שלא יכלו לעמוד בתנאים, ובעסקאות יוקרה בת"א בהם רוכשים הפסידו והעדיפו לצאת מהעסקה. אבל זה יכול להיות כדור שלג שיתעצם. אנחנו לפני גל של מסירות וביטולים משיקולים כלכליים. אבל לרוכשים יש כמה משוכות לעבור.

ראשית, הם צריכים להבין שהמקדמה ששמו כנראה הלכה "לפח".  האם שווה להפסיד את המקדמה של ה-10%, או 20% כקנס כדי להימנע מההפסד הכלכלי על הדירה שמסתכם כנראה בכמה אחוזים (ירידת מחירים של 5%-10% מול הנחת מימון של כ-5%)? השאלה מה ההסכם מול הקבלן. מבירורים שערכנו עולה כי ברוב המקרים הקנס מסתכם ל-10% מערך הדירה. כלומר במבצעים של 90/10  אתם אמורים להשאיר את ה-10% אצל הקבלן. בעסקאות של 80/20  (בהנחה שזה לפי המודל של קנס 10%) אתם אמורים לקבל החזר מהקבלן כי שילמתם כבר 20%. לכו תרדפו אחרי הקבלן וגם יהיו לכם משוכות משפטיות - סילוק המשכנתא שלקחתם במקביל לרכישה שהיתה בערבות של הקבלן שמימן אותה (עד למסירה). גם בעסקאות בשיעורי מבצעים אחרים יהיה כמובן צורך להסיר את המשכנתא. בסוף המשכנתא עליכם וכדי להסיר אותה צריך הסכמה של הקבלן ושל הבנק.

עורכי דין בתחום הנדל"ן מספרים שיש צורות שונות של הסכמי רכישה בעסקאות כאלו. יש הסכמים עם הגנות על הרוכשים ויש שחשופים לחלוטין לחסדי הקבלן. כלומר, יכול להיות שלמרות שצפוי גל של ביטולים בגלל הפסדים, התוצאה תהיה אחרת כי הקבלנים לא יוותרו לרוכשים ואלו יצטרכו לשלם את ה-80%-90% או להגיע למאבק משפטי מול הקבלן.  

מאבק משפטי זה לרוב נזק לשני הצדדים. יכול להיות שלפני השלב הזה, הצדדים ינסו להידבר. השלב הזה של המו"מ - השלב המסחרי עשוי להיות חבל הצלה לשני הצדדים. הקבלן רואה כעת שוק קשה. שוק של קונים. היקף העסקאות יורד, המחירים יורדים. הדבר האחרון שהוא צריך זה ביטולי עסקאות. הוא ינסה לשמור על העסקה וכדי לשמור עליה הוא עשוי לספק לרוכש הנחה נוספת - כספית או מימונית. הוא לא ירצה להגיע לבית משפט או למצב שהרוכש לא יכול או לא ישלם לו את היתרה של ה-80%. במקרה כזה הלכה העסקה, וזה עלול להיות בעיה גדולה מול הבנק הממן-מלווה ובכלל - לא רק שאין מכירות יהיו ביטולים (מכירות שליליות).

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.