טאואר מזנקת בוול סטריט; תכה בתחזיות בשבוע הבא?
מניית יצרנית השבבים הישראלית, טאואר, מזנקת כעת בוול סטריט, במה שנראה כמו ציפייה מהשוק שהחברה תציג תוצאות טובות מהתחזיות ברבעון השני של השנה, אותן צפויה טאואר לפרסם ביום שני הקרוב.
על פי הנתונים המתפרסמים היום, לא מעט בתי השקעות הגדילו את אחזקותיהן בטאואר במהלך הרבעון השני, כאשר בין הבולטות פנסרה קפיטל שהגדילה את אחזוקתיה בכ-72% וחברת ניהול האחזקות ARK שהגדילה את אחזקותיה במניה בכ-27%. יש לציין כי טאואר מוחזקת בכ-52.14% על ידי מוסדיים.
טאואר צופה שהמכירות ברבעון השני של שנת 2019, יסתכמו בכ-306 מיליון דולר, עם טווח תחזית של 5% כלפי מעלה או מטה וציינה כי בהתחשב בירידה הצפויה במכירות לפנסוניק ברבעון השני של 2019, בסכום של כ-20 מיליון דולר, תחזית המכירות לרבעון השני תשקף לטענתה צמיחה אורגנית של כ-10% לעומת הרבעון הראשון של 2019.
נזכיר כי את הרבעון הראשון של השנה סיימה טאואר עם הכנסות של כ-310 מיליון דולר, אמנם ירידה של כ-1% לעומת הכנסות של כ-313 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018, אך טאואר דיברה על תחזית הכנסות של כ-310 מיליון דולר, כך שלמעשה החברה עמדה בתחזיות של עצמה ואפילו עקפה במעט את תחזיות האנליסטים שדיברו על הכנסות של 309 מיליון דולר, כבשורה התחתונה, היא סיכמה את הרבעון עם רווח נקי (GAAP) של כ-26 מיליון דולר או 25 סנט למניה.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפי האנליסטים לרבעון השני עומד על כ-303 מיליון דולר בממוצע, כאשר תחזיות הרוח מדברות על כ-22 סנט למניה בממוצע. בהתחשב בכך שיריבתה של טאואר בענף השבבים, הכתה אתמול את התחזיות, נראה כי השוק מקבל את הרושם כי ישנה התאוששות מסוימת בענף.
אם מוסיפים לכך את העובדה שהשוק מצפה מאפל, אחת מצרכניות השבבים הגדולות בעולם להכות את התחזיות בשבוע הבא כשהיא תפרסם את תוצואותיה לרבעון השני, נראה שיש לא מעט סיבות לאופטימיות במגדל העמק.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
אמפא
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.
