לידיעת השר כץ: כך נראה התור לקו 480 מת"א לירושלים
הכירו את החוויה שעוברים הנוסעים באחד הקווים העמוסים ביותר בישראל: קו 480 היוצא ממסוף ארלוזורוב בתל אביב לתחנה המרכזית בירושלים, כך מדווחים בארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל - 15 דקות.
בליווי תמונות המציגות תור ארוך המשתרך הרבה מעבר לגבולות התחנה, מציינים בארגון כי "שוב ושוב אנחנו רואים כיצד התחבורה הציבורית בישראל לא מותאמת לצרכי הנוסעים ולחודשי הקיץ."
רוצים להגיע בתחבורה ציבורית ממסוף ארלוזורוב בתל אביב לתחנה המרכזית בירושלים? תעמדו. הצילום באדיבות: מוקד פניות הציבור של 15 דקות
- 18.אריה מהלא 24/07/2018 15:52הגב לתגובה זושעתיים בביקורת גבולות בארה״ב זה מובן מאליו אבל 15 דקות בשעת השיא בתל אביב? ז ה בלתי נסבל. אם עוד מטומטם יכתוב שלשרים יש אוטו דלק ונהג ורק בגלל זה הוא לא נוסע באוטובוס, הוא יקבל פסל במשרדי גיניס.
- 17.האזרח 23/07/2018 20:50הגב לתגובה זואולי אז היא תתחיל לדאוג לאינטרסים של אזרחי ישראל במקום לאינטרסים של טייקוני ישראל.
- 16.דרור 23/07/2018 15:12הגב לתגובה זוהשלטון..וזה אמור לגבי כל הח"כ ובפרט לשרים.
- 15.משה 23/07/2018 10:28הגב לתגובה זושנבחרי הציבור יתנו דוגמא ויעשו יום בחודש של תחבורה ציבורית !
- 14.מאירי 23/07/2018 10:05הגב לתגובה זוכאשר הכנסת אינה בפגרה וחברי הממשלה אינם בחו"ל יש לדרוש מכולם שיגיעו לירושלים בקו 480 במשך חודש אחד. מוכן להמר (ובגדול) שיורגש שיפור משמעותי בשירות. מוכן להמר ובגדול
- 13.לא סופרים את האזרח 23/07/2018 09:27הגב לתגובה זוהתורים האלה לא מעניינים אותם. כמו כן השערוריה שבמדינה שמתיימרת להיות מודרנית ב2018 עדיין אין תחבורה ציבורית בשבת זו שערוריה ממדרגה ראשונה. כולאים מאות אלפי אזרחים בבתיהם כדי לרצות כמה אייטולות
- אתה יהודי? 31/07/2018 21:56הגב לתגובה זוכאן מדינה יהודית וגם-דמוקרטית! בבית שלך תעשה מה שאתה רוצה! וברחוב אין הדרת נשים וגם לא הדרת הדת היהודית וחיוב עובדים לנהוג בשבת!!!!
- 12.אנונימי 23/07/2018 08:22הגב לתגובה זוזה קורה המון.. גם בשעות הלילה המאוחרות...סבבה. יש ביקוש לאוטובוסים.. זה מה שרוצים.. פחות מכוניות פרטיות עם נהג אחד בלבד ברכב על הכביש.. אז למה להקשות ולתת לאנשים לחכות בתחנה חצי שעה , שעה.. יש עומס . יצאו שני אוטובוסים מהתחנה ולא אחד.. זה אפשרי .. כבר עשו את זה..
- 11.דוד 22/07/2018 23:32הגב לתגובה זוכחייל משוחרר תתנו עדיפות ומענקים לעסוק כנהגים בתחבורה הציבורית זה יפתור את הבעיה שיפורסם על חוסר בנהגים מעדיף לעבוד כנהג ולא בתחנת דלק וכן כץ תרים את הכפפה לעזור גם לחיילים משוחררים ולא רק לחרדים גם אנחנו מצביעים בקלפי
- 10.הקו יוצא כול 15 דק, קו מצויין (ל"ת)משה 22/07/2018 23:04הגב לתגובה זו
- 9.נתן 22/07/2018 21:30הגב לתגובה זוהשר קץ- הוא מבחינתי, שר מאוד מוצלח. כתושב הבירה, אני מידי פעם משתמש בקו הזה. וכל פעם מתפלא משינויים. בונים עוד מנהרה ועוד כביש ועוד נתיב. ועוד נתיב לתחבורה ציבורית. ועוד לא דיברנו על רכבת המהירה שלפי מה שאני רואה בשטח, אוטוטו מתחילה לפעול. אבל כבר עכשיו נסיעה התקצרה מאוד, פקקים לא מורגשים. ולגבי תמונה עצמה.יכול להיות שצולמה ביום הכי עמוס. כי זה לא מה שאני ראיתי בשטח. אבל, אפילו אם כך. בפועל, מגישים אוטובוס אחד אחרי השני. ככה שיוצא סוג של רכבת.
- 8.טליה 22/07/2018 20:47הגב לתגובה זוקו בתדירות גבוהה אך לפעמים דורש תגבור.
- 7.צבי נגב 22/07/2018 18:21הגב לתגובה זוכי אם הייתם הולכים לצלם שם במוצ"ש בסביבות השעה 8-9, מיד אחרי יציאת שבת, התור ארוך פי 2-3 מזה. בדרך כלל מי שמגיע צריך לחכות 3-4 אוטובוסים שהם 45-60 דקות.
- 6.מתלןננים 22/07/2018 18:01הגב לתגובה זושלא עושה כלום. הצחצחים של הליכוד
- 5.אביב 22/07/2018 16:23הגב לתגובה זותנו לו לדבר חודש רק על מודיעין..ביטחון..חמאס..חיזבאללה... מה לישראל כץ ותחבורה? הוא נמצא שם רק במקרה... הוא צריך להיות ראש ממשלה בכלל...ומודיעין...מודיעין...
- 4.מני 22/07/2018 16:14הגב לתגובה זו3 קדנציות כשר תחבורה ואין תזוזה תחבורה ציבורית לא קיימת .... מדברים הרבה.... עושים כלום ... זה ביבי ..זה כץ..זה הליכוד ...
- 3.הנוסע 22/07/2018 16:05הגב לתגובה זומסוף ארלוזרוב הוא התחנה המרכזית האמיתית של תל אביב, ממוקם במרכז העיר על היציאה לאיילון. אין סיבה שלא יהפכו אותו לתחנה המרכזית במקום המבנה הנוראי בדרום העיר
- 2.מאמאיה 22/07/2018 16:05הגב לתגובה זוקשה להבין מה עובר להם בראש שבקו הכי עמוס זה כמו תחנה מרכזית באילת בשנות ה70.
- 1.תל-אביבית 22/07/2018 15:25הגב לתגובה זומסוף הנוסעים מבייש את הנוסעים. לא הגענו אל המאה ה-21. רחוק משם.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
