האניגמה של שוק הבשר: המטבעות בדרום אמריקה קורסים, המחירים בארץ עולים
ארגנטינה, ביתם של מראדונה, מסי והאסאדו, נקלעה למשבר כלכלי חמור. ערך המטבע המקומי, הפסו, צלל בחודש האחרון בלבד בכ-20% לעומת הדולר, ובמקביל חל זינוק חד בתשואות החוב של המדינה - מה שמעיד על מצבה הפיננסי הקשה.
ארגנטינה היא אחת ממקורות הבשר הקפוא המשמעותיים לישראל. צניחת ערך המטבע הארגנטינאי היתה יכולה להיות הזדמנות פז להורדת יוקר המחיה בישראל, ולהוזלה משמעותית במחיר הבשר. אולם מחיר הבשר בישראל לא ירד, ואף רושם עליות.
התחזקות הדולר מול הפסו בשלושת החודשים האחרונים
הנשיא מפנה את הבשר לעם
לרוע מזלם של חובבי הבשר בארץ, נפילת המטבע הארגנטינאי לא צפויה להשפיע על המחירים. חלק מהעוסקים בענף האשימו את היבואנים כי הם גוזרים רווחים גבוהים יותר לכיסם, אולם אלו טענו כי חוזי מכירת הבשר נקובים בדולרים, ולא במטבע המקומי. לדברי מספר גורמים בענף גם הפגיעה הכלכלית בארגנטינה לא צפויה לתמרץ את החוואים המקומיים לצאת בהנחות יצאות דופן על מנת להגביר את הייצוא, נהפוך הוא.
במציאות הכלכלית שפוקדת את ארגנטינה הגיוני לחשוב שהמדינה והיצואנים ירצו להגביר את קצב הייצוא על מנת להזרים כסף למדינה אולם המצב שונה לחלוטין. השלטון הנוכחי בארגנטינה מנסה בדרך מעט פופוליסטית "להטיב עם העם". מכיוון שהמצב הכלכלי גרוע, נשיא ארגנטינה, מאוריסיו מאקרי, עצר את ייצוא הבקר מתוך דאגה לתושבים ומחשש כי חוסר הכדאיות לשווק לצריכה מקומית במטבע מוחלש ייפגע בתושבים.
על פי הערכות בקרב יבואנו ומשווקי בשר מדרום אמריקה מחירי הבשר יעלו בחודשים הקרובים על רקע מדיניות הייצוא של ארגנטינה. "מחירי הבשר לא ירדו בתקופה הקרובה, כל החוזים מול מדינות דרום אמריקה הם בדולרים ומול מדינות אירופה באירו ולכן לא תהיה כל ירידה במחירי הבשר", אומר יהודה פינקל מנכ"ל א.ו.פ.י. יבואנית בשר מדרום אמריקה. גם רשת שופרסל המייבאת בשר ממארגנטינה אישרה את הטענה כי חוזי הבשר נקובים בדולרים.
מצב של עצירת הייצוא של עגלים ובשר קפוא של מארגנטינה משפיע באופן ישיר על ההיצע שמגיע לארץ ובכך עולה המחיר בשל המחסור שנוצר: "אנו מרגישים כבר עכשיו מחסור בהיצע של הבשר ועלייה של מחירים" אומר פינקל ומוסיף: "המחירים רק ינסקו עוד ועוד בחודשים הקרובים ולא רק בגלל המצב בארגנטינה".
רבנות או בריאות?
גורם נוסף שעתיד להשפיע באופן ניכר על מחירי הבשר בארץ הוא דרישת משרד החקלאות לשנות את שיטת השחיטה. החל מהראשון ליוני הקרוב כל המפעלים המאושרים לייבוא בשר בדרום אמריקה יאלצו לעבור לשיטה אחרת בשם 'בוקס' (BOX). כלומר כל מפעל שירצה לייצא לישראל יצטרך לעבוד בשיטה זו.
השיטה החדשה מעלה שתי בעיות עיקריות: הראשונה מחיר של כל בוקס הוא כ-150 אלף אירו ולא בטוח שהם ירצו להשקיע כזה סכום עבור שוק קטן כמו ישראל. אולם ההשקעה היא לא מהתות, הבעיה היא קצב השחיטה האיטי בשיטה זו. "קצב השחיטה מתארך פי 2, וכשהקצב יורד המחיר עולה", אומר גורם הבקיא בתחום השחיטה.
"הבוקס אמור להוריד את קצב השחיטה, באופן תיאורטי כל עגל או פרה שנכנסים לתא דורשים לפחות 40 שניות ואף יותר", מסביר עו"ד גלעד הלר,פעיל למען זכויות בעלי החיים, על אופן השימוש בבוקס. משך הזמן הזה ארוך יתר מהשיטה הנהוגה כרגע במדינות דרום אמריקה ששוחטות ללא הבוקס ומכאן שההספק יורד והביקוש לבשר נמצא במגמת עלייה דבר שישפיע באופן ישיר על מחירי הבשר שעתידים לעלות באחוזים גבוהים בחודשים הקרובים.
משרד החקלאות מסביר את הדרישה למעבר לשיטה החדשה בהודעה שפורסמה במאי 2017 באופן הבא: "מניעת סבל לבעלי החיים בעת הירידה מהמשאיות המובילות; מניעת הפעלת אמצעים וכוח בלתי סבירים בניוד בעלי החיים; שמירה על תשתיות נאותות שימנעו סבל מיותר לבעלי החיים, עמידת בית המטבחיים בהיקפי השחיטה ובכמות הווטרינרים המפקחים ועוד". אולם טל גלבוע, מייסדת עמותת קירות שקופים, אומרת בתגובה "אין כל קשר בין דאגה לרווחת החיות לבין שיטת השחיטה החדשה, מדובר בתרגיל יחצ"ני".
- 5.כתבה מעולה! (ל"ת)eitan 25/05/2018 09:56הגב לתגובה זו
- 4.מי צריך את הגוויות שלהם? עברתי לטבעונות וכיף לי (ל"ת)נץ 24/05/2018 17:19הגב לתגובה זו
- הניבים בפה לא נועדו לשניצל תירס . נועדו לבשר. לטרף (ל"ת)Hguy 26/05/2018 20:07הגב לתגובה זו
- 3.יהלי 24/05/2018 10:36הגב לתגובה זומעניין אם כך באמת יהיה בישראל
- 2.כתבה מעניינת (ל"ת)יהלי 24/05/2018 10:35הגב לתגובה זו
- 1.שמעון 24/05/2018 10:11הגב לתגובה זומונופול מישהו..... רשות ההגבלים = רשות המוגבלים

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
