צלעות טלה גריל בשר
צילום: Istock
בדיקה

האניגמה של שוק הבשר: המטבעות בדרום אמריקה קורסים, המחירים בארץ עולים

למרות היחלשות הפסו הארגנטינאי בחודש האחרון, מחירי הבשר לא יורדים ואף רושמים עליית מחירים שעתידה לנסוק בחודשים הקרובים. למה זה קורה?
גיא עיני | (6)

ארגנטינה, ביתם של מראדונה, מסי והאסאדו, נקלעה למשבר כלכלי חמור. ערך המטבע המקומי, הפסו, צלל בחודש האחרון בלבד בכ-20% לעומת הדולר, ובמקביל חל זינוק חד בתשואות החוב של המדינה - מה שמעיד על מצבה הפיננסי הקשה.  ארגנטינה היא אחת ממקורות הבשר הקפוא המשמעותיים לישראל. צניחת ערך המטבע הארגנטינאי היתה יכולה להיות הזדמנות פז להורדת יוקר המחיה בישראל, ולהוזלה משמעותית במחיר הבשר. אולם מחיר הבשר בישראל לא ירד, ואף רושם עליות. ​התחזקות הדולר מול הפסו בשלושת החודשים  האחרונים הנשיא מפנה את הבשר לעם לרוע מזלם של חובבי הבשר בארץ, נפילת המטבע הארגנטינאי לא צפויה להשפיע על המחירים. חלק מהעוסקים בענף האשימו את היבואנים כי הם גוזרים רווחים גבוהים יותר לכיסם, אולם אלו טענו כי חוזי מכירת הבשר נקובים בדולרים, ולא במטבע המקומי. לדברי מספר גורמים בענף גם הפגיעה הכלכלית בארגנטינה לא צפויה לתמרץ את החוואים המקומיים לצאת בהנחות יצאות דופן על מנת להגביר את הייצוא, נהפוך הוא. במציאות הכלכלית שפוקדת את ארגנטינה הגיוני לחשוב שהמדינה והיצואנים ירצו להגביר את קצב הייצוא על מנת להזרים כסף למדינה אולם המצב שונה לחלוטין. השלטון הנוכחי בארגנטינה מנסה בדרך מעט פופוליסטית "להטיב עם העם".  מכיוון שהמצב הכלכלי גרוע, נשיא ארגנטינה, מאוריסיו מאקרי, עצר את ייצוא הבקר מתוך דאגה לתושבים ומחשש כי חוסר הכדאיות לשווק לצריכה מקומית במטבע מוחלש ייפגע בתושבים. על פי הערכות בקרב יבואנו ומשווקי בשר מדרום אמריקה מחירי הבשר יעלו בחודשים הקרובים על רקע מדיניות הייצוא של ארגנטינה. "מחירי הבשר לא ירדו בתקופה הקרובה, כל החוזים מול מדינות דרום אמריקה הם בדולרים ומול מדינות אירופה באירו ולכן לא תהיה כל ירידה במחירי הבשר", אומר יהודה פינקל מנכ"ל א.ו.פ.י. יבואנית בשר מדרום אמריקה. גם רשת שופרסל המייבאת בשר ממארגנטינה אישרה את הטענה כי חוזי הבשר נקובים בדולרים. מצב של עצירת הייצוא של עגלים ובשר קפוא של מארגנטינה משפיע באופן ישיר על ההיצע שמגיע לארץ ובכך עולה המחיר בשל המחסור שנוצר: "אנו מרגישים כבר עכשיו מחסור בהיצע של הבשר ועלייה של מחירים" אומר פינקל ומוסיף: "המחירים רק ינסקו עוד ועוד בחודשים הקרובים ולא רק בגלל המצב בארגנטינה". רבנות או בריאות? גורם נוסף שעתיד להשפיע באופן ניכר על מחירי הבשר בארץ הוא דרישת משרד החקלאות לשנות את שיטת השחיטה. החל מהראשון ליוני הקרוב כל המפעלים המאושרים לייבוא בשר בדרום אמריקה יאלצו לעבור לשיטה אחרת בשם 'בוקס' (BOX). כלומר כל מפעל שירצה לייצא לישראל יצטרך לעבוד בשיטה זו. השיטה החדשה מעלה שתי בעיות עיקריות: הראשונה מחיר של כל בוקס הוא כ-150 אלף אירו ולא בטוח שהם ירצו להשקיע כזה סכום עבור שוק קטן כמו ישראל. אולם ההשקעה היא לא מהתות, הבעיה היא קצב השחיטה האיטי בשיטה זו. "קצב השחיטה מתארך פי 2, וכשהקצב יורד המחיר עולה", אומר גורם הבקיא בתחום השחיטה. "הבוקס אמור להוריד את קצב השחיטה, באופן תיאורטי כל עגל או פרה שנכנסים לתא דורשים לפחות 40 שניות ואף יותר", מסביר עו"ד גלעד הלר,פעיל למען זכויות בעלי החיים, על אופן השימוש בבוקס. משך הזמן הזה ארוך יתר מהשיטה הנהוגה כרגע במדינות דרום אמריקה ששוחטות ללא הבוקס ומכאן שההספק יורד והביקוש לבשר נמצא במגמת עלייה דבר שישפיע באופן ישיר על מחירי הבשר שעתידים לעלות באחוזים גבוהים בחודשים הקרובים. משרד החקלאות מסביר את הדרישה למעבר לשיטה החדשה בהודעה שפורסמה במאי 2017 באופן הבא: "מניעת סבל לבעלי החיים בעת הירידה מהמשאיות המובילות; מניעת הפעלת אמצעים וכוח בלתי סבירים בניוד בעלי החיים; שמירה על תשתיות נאותות שימנעו סבל מיותר לבעלי החיים, עמידת בית המטבחיים בהיקפי השחיטה ובכמות הווטרינרים המפקחים ועוד". אולם טל גלבוע, מייסדת עמותת קירות שקופים, אומרת בתגובה "אין כל קשר בין דאגה לרווחת החיות לבין שיטת השחיטה החדשה, מדובר בתרגיל יחצ"ני".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כתבה מעולה! (ל"ת)
    eitan 25/05/2018 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי צריך את הגוויות שלהם? עברתי לטבעונות וכיף לי (ל"ת)
    נץ 24/05/2018 17:19
    הגב לתגובה זו
  • הניבים בפה לא נועדו לשניצל תירס . נועדו לבשר. לטרף (ל"ת)
    Hguy 26/05/2018 20:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יהלי 24/05/2018 10:36
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם כך באמת יהיה בישראל
  • 2.
    כתבה מעניינת (ל"ת)
    יהלי 24/05/2018 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמעון 24/05/2018 10:11
    הגב לתגובה זו
    מונופול מישהו..... רשות ההגבלים = רשות המוגבלים
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. 

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי