סגירה אדומה באירופה: הדאקס צלל בלחץ מניות הבנקים
אירופה יום המסחר הנוכחי באירופה נסגר במגמה של ירידות שערים חדות. מדד הדאקס הגרמני הוביל את המגמה וסגר בצניחה של 1.9%. אחריו היה ניתן למצוא את הקאק אשר צלל בשיעור של 1.7%. מדד הפוטסי נסגר בעליות קלות של 0.4% נגד המגמה בעקבות הירידה של הליש"ט (פרטים בהמשך). מדד הסטוקס 600 אשר מציג את הסנטימנט הכללי ביבשת ירד בשיעור של 1.7%.
מדדי אירופה
CAC 40 -0.18%
דאקס
פוטסי
מדובר על יום שני של ירידות ביבשת, לאחר ששבוע שעבר התאפיין בראלי משמעותי בשווקים. עם פתיחתה השלילית של בורסות וול סטריט, הירידות אף החמירו ביבשת.
כמניות הבנקים ביבשת ממשיכות לרכז עניין. מדד הבנקים נופל 2.6% אחרי שאתמול איבד 1.6% ברקע לקריסת מניית ענקית הבנקאות האיטלקית Monte dei Paschi di Siena בשיעור של 14% לשפל היסטורי לאור דרישות שהציב ה-ECB לבנק.
הליש"ט צנח 2.1% מול הדולר לשפל של 31 שנה אחרי שהבנק המרכזי באנגליה הפחית את דרישת הלימות ההון מהבנקים כדי להגביר את היציבות. מדד הפוטסי עבר בשל כך לעליות של 0.3% (בהובלת מניות החברות היצואניות).
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבריטניה, הדרמה נמשכת. הליש"ט יורד כאמור לשפל שלא נראה מזה 31 שנה מול הדולר, אך מיתן במעט את הירידה על רקע נאומו של נגיד הבנק המרכזי שהתייחס למצב הכללה לאחר הטלטלה בשווקים שגררו תוצאות משאל העם. בתוך כך, הבנק המרכזי בבריטניה הפחית את דרישות ההון מהבנקים במדינה והתחייב לחזק את היציבות הפיננסית של הבנקים לאחר ההלם ששורר בשווקים כתוצאה ממשאל העם שהצביע על רצון הבריטים לעזוב אית האיחוד האירופי.
נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, קרני, אמר היום כי זרימת ההון למניות בבריטניה ירדה, וכי צניחת הליש"ט צפויה להטיב עם החברות היצואניות במדינה. לדבריו, השווקים הפיננסים הצליחו היטב לגבור על התנודתיות שנוצרה על רקע תוצאות משאל העם.
- 6.דאקס פי 3 מחר בילייה נאה (ל"ת)קובי 05/07/2016 22:04הגב לתגובה זו
- 5.תיקון קטן קנו לונג פי 3 פרוטרום.רציו (ל"ת)קובי 05/07/2016 22:03הגב לתגובה זו
- 4.לונדון עולה (ל"ת)ריאלי 05/07/2016 13:46הגב לתגובה זו
- 3.לא מתרגש בכלל 05/07/2016 13:25הגב לתגובה זוהאם זה שינה משהו אצלנו כלום. אתמול המעוף בכלל עלה , היום יציב ומחר יעלה יחד עם התיקון שיבוא באירופה. הסר דאגה מליבך כתב יקר או שאתה נאד קטן שרוצה להשחיל אותנו בפוטים. לא נקנה פוטים בשום אופן . חבילת קולים נאה דווקא כן בא בחשבון.
- 2.משקיע 05/07/2016 13:20הגב לתגובה זואין ספק שנפילות גדולות מעבר לפינה!!
- 1.זה יום טוב לפוטים (ל"ת)יאללה פוטים 05/07/2016 10:11הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
