גדעון תדמור: "מנסים להאכיל את הציבור במגש של שקרים - אז הנה העובדות"

גדעון תדמור נשא היום נאום בוועידת אנרגיה ועסקים 2015 בו הוא תוקף את פרופ' זליכה. לנאום הוא קורא "מגש 5 השקרים".  הנה הנאום של תדמור:

"איזו שנה זו היתה עבורנו, שנת 2015 היתה שנה אבודה למשק האנרגיה בישראל, שאיש לכאורה לא אחראי לה, אך היא עלתה לכל אזרחי המדינה מיליארדי שקלים אבודים. ויש מי שרוצה שהשנה האבודה הזו, שנת הכיפורים של משק הגז, תמשך עוד שנים רבות. אני חי את עולם תעשיות הגז-והנפט הישראלי והבינ"ל כבר עשרות שנים. היתה לי הזכות להיות ממייסדי תעשיית הגז הישראלית, עוד בימים שהיה מדובר על חלום של מתי מעט, של משוגעים לדבר. מימי תגלית ים תטיס, דרך תגליות תמר ולוויתן ועד ימינו אנו. ראיתי את תעשיית הגז הישראלית ברגעים השמחים ביותר ובנקודות השפל שלה, אבל לעולם לא הרגשתי ניתוק כה עמוק בין כל מה שאני מכיר ויודע על התעשייה, לבין הבדיות שמפיצים בשיח הציבורי."   "השיח הציבורי על עתיד תעשיית הגז קריטי וחיוני לכל חברה פתוחה ודמוקרטית, אבל אני חייב להודות שמבחינתי, ולצערי, חלק נכבד ממנו כבר עבר מזמן למחוזות הפנטזיה והדימיון. היום אנו, כולנו, כל סקטור האנרגיה, נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים בהיקפה וחסרת כל ביסוס מקצועי, המשלבת את השילוש הלא קדוש של – פוליטיקה, כסף ממקורות עלומים, ואנשים שהמציאו סטארט-אפ לאגו טריפ הפרטי שלהם. אל תטעו – זה לא ספונטני, וזה גם לא זול יש יד מכוונת ויש יד משלמת. עם תוכנית רדיו..... ועם סובלנות אפס לכל מי שחושב אחרת ומעיז לומר זאת. במסגרת המתקפה על עתידה הכלכלי של מדינת ישראל מנסים להאכיל את הציבור "במגש של שקרים" עמוס ומתובל בתאוריות קונספירציה וסיסמאות מסיחות, אומרים "שוד מאורגן", "קפיטליזם חזירי", "שחיתות ציבורית" – מדהים, לא יאומן! אני רוצה לקחת כמה מהשקרים שעל המגש הזה ולפוגג אותם אחד לאחד: 1. טוענים ששווי ההכנסות המדינה מגיע לכל היותר ל-15% - שקר! עובדות – חלקה של המדינה מההכנסות (לא ברווחים) הוא 60%. וגם ל-40% הנותרים הציבור שותפים כולכם דרך בעלי ההשקעות. זו התוצאה של חוק ששינסקי. 2. טוענים שזו אשליה שצריך להוציא את הגז מהאדמה – שקר וכזב! עובדות – כבר בשנת 2014 חווה המשק הישראלי מחסור בגז בשעות שיאי הביקוש, השנה המצב החמיר וזה עוד טרם חיבור 2000 המפעלים המשוועים לגז. כיום כל אספקת הגז לישראל תלויה במאגר אחד, בצינור אחד, ובפלטפורמה אחת. יתירות אפס אסטרטגית למדינת ישראל, והכנסות המדינה גם הן אפס. על פי המתווה אנחנו מחוייבים לפתח את ליוויתן בזמן קצר ולהרחיב את פעילות תמר. 3. טוענים שתגלית תמר הוגשה לנו על מגש של כסף/זהב –עובדות – קידוח תמר שגילה את האגן הלבנטיני בו מצויות כל התגליות. הסיכון היה כה גדול ש-BG שפיתחה את הפרויקט חיפשה בכל העולם שותפים ולא מצאה ופרשה מהפרויקט בחינם, שותפים ישראלים אחרים לא רצו לקחת על עצמם את הסיכון ורק אנחנו נובל ישראמקו ודור לקחנו סיכון כנגד כל הסיכויים וקדחנו בעלות של 140 מיליון דולר את הקידוח שפתח למדינת ישראל אופק חדש. 4. טוענים שהמדינה לקחה אוצר וחילקה אותו בחינם – עוד בדיה! עובדות – שיטת הזיכיונות בישראל, כפי שמקובל גם במקומות אחרים בעולם, מבוססת על התחייבות הזכיין לתוכנית עבודה בסיכון מלא שלו, אשר אם לא עומד בה הוא מאבד את הזיכיון. מלבד 140 מיליון הדולר שציינתי, השקענו עד היום למעלה מ-4 מיליארד דולר נוספים שעל כל ההכנסות תקבל המדינה 60% לכיסה.  5. מחיר הגז בישראל כפול ממחיר בעולם – שקר במצח נחושה! עובדות – מחיר הגז בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD, נמוך מבלגיה, הולנד, אנגליה, איטליה, צרפת, פורטוגל, ספרד, טורקיה. די לשקרים! די להסתה! הרוב השפוי לא רוצה לקבור את הגז באדמה, הרוב השפוי לא רוצה לפעול נגד היזמים והמגזר העסקי בישראל, הרוב השפוי רוצה לתפוס את ההזדמנות ההיסטורית ולהוביל את משק הגז קדימה. מתווה הגז הזה אושר בממשלת ישראל ברוב של 17 נגד 1, והגיע להכרעה דמוקרטית בכנסת ישראל – זו הדמוקרטיה הישראלית במיטבה שאמרה כן למתווה ולפיתוח ולקידום משק הגז בישראל. למזלנו, הציבור הישראלי אינטליגנטי מספיק כדי לזהות שמדובר במחאה פוליטית, שמובלת על ידי גורמים בשוליים של המערכת הפוליטית הישראלית ובמימון קרנות זרות. הציבור הישראלי מבין, שתגליות הגז הן מנוע הצמיחה העתידי של מדינת ישראל ושההכנסות מהגז יגיעו לחינוך, לבריאות ולרווחה. המתווה הזה קשה עבורנו, וכולל גזרות קשות שלא היו כללות בו בעבר. הוא כולל את פירוק המונופול, משום שדלק ואבנר מחוייבות למכור 3 מתוך 4 המאגרים שבבעלותם. לוויתן זה כל מה שנשאר, וזה מחייב אותנו לפיתוחו המהיר של המאגר.   כדיי לפתח את הפרויקטים צריך שתהיה כאן יציבות, גם צריך את זה עבור משיכת משקיעים נוספים. אם אנחנו רוצים שתהיה תחרות במשק, אם אנחנו רוצים למצות את פוטנציאל האקספלורציה אנחנו חייבים יציבות. ולכן אנחנו חושבים שהמתווה הזה הוא זה שיאפשר לצאת לדרך חדשה, הדרך לפיתוח תעשיית הגז הישראלית. בטווח של חודשים יאפשרו לנו לייצא לירדן לצרכנית הגדולה של הגז, למצרים לשוק המקומי, תגלית זוהר לא שונתה דבר. המשק המקומי במצרים צריך גז כאן ועכשיו. לטורקיה ולקפריסין. מי שמסתכל על המפה הזאת ומבין מה אנו עשויים לעשות בעקבות היציאה שלנו לדרך מבין שזה לא פחות ממימוש חזון אחרית הימים כאן ועכשיו. באיזה קלות מניפי הדגל של השלום מוכנים לוותר על הכל בשם פוליטיקה קטנה ואישית. אני קורא ליו"ר איתן כבל להתעלות ולהיות נאמן לדרכו המדינית שהייתה גם דרכו של יצחק רבין ומשום מה מפלגת העבודה נטשה במהלך הדרך. אין סתירה בין טובת המשקיעים לטובתה של המדינה. דווקא בעת הזאת אנו כאן במדינת ישראל נחושים לפתח את לוויתן. פרויקט לוויתן נוע ינוע! החזון שלנו לשנת 2020 הוא חזון של ביטחון אנרגטי, אנחנו קוראים מברכים ומייחלים שיכנסו מתחרים לשוק הגז המקומי. תגלית זוהר – היא הפתעה גדולה אנחנו צריכים שהים יפתח אם יחשפו עוד ימצאו עוד.... הגשמת החזון בר המימוש תלויה רק בנו אם נדע לקבל את ההחלטות הנכונות ניתן יהיה להגשים את החזון הזה לתועלת של כל אזרחי המדינה. אנחנו נחושים להתקדם, מתוך אחריות למשק ולבעלי המניות והמשקיעים בחברות, ונמשיך להיות מחוייבים לפיתוח משק הגז הישראלי גם במהלך השנים הקרובות. בכוונת שותפות תמר לקדם את פרויקט הרחבת תמר בעלות של כ-2 מיליארד דולר, ואנחנו מחויבים לפיתוח מאגר לוויתן, פרויקט התשתיות הגדול אי פעם במדינת ישראל, בהשקעה של עשרות מיליארדי שקלים. תגליות הגז הן מנוע הצמיחה העתידי של מדינת ישראל, ויש להן גם השלכות מדיניות וביטחוניות כבדות משקל. ייצוא הגז למדינות שכנות יניב גם תועלות מדיניות וביטחוניות ארוכות טווח, שיעזרו לחזק את היחסים המדיניים של ישראל עם המדינות השכנות. עם אישור המתווה, תיווצר גם התשתית לתחרות במשק הגז הישראלי. בנוסף למכירת מאגרי כריש-תנין, וחלקן של החברות דלק קידוחים ואבנר במאגר תמר, אני מאמין שלישראל יגיעו גם שחקנים שירצו לממש את הפוטנציאל האדיר לתגליות נוספות לחופי ישראל. לאחר שתובטח יציבות רגולטורית, שחקנים חדשים יבינו שמדינת ישראל שוב 'פתוחה לעסקים', והם יגיעו לכאן כדי לממש את מלוא פוטנציאל הגז והנפט שיש באזורנו.   עתידה של תעשיית הגז הישראלית תלוי רק בנו. אם נדע לקבל במהירות את ההחלטות הנכונות, אז נוכל לצאת לדרך חדשה, למשוך לכאן חברות חדשות ולהבטיח את הביטחון האנרגטי והכלכלי של כולנו.