לאחר 3 שבועות: הבנקים ביוון ייפתחו - צפו מה פול קרוגמן חושב על זה
יוון לאחר 3 שבועות שהיו סגורים על רקע החשש מקריסה, ולאחר שהבנק המכזי של אירופה הפסיק את התמיכה במערכת הבנקאית היוונית - היום צפויים הבנקים ביוון להיפתח מחדש על רקע הסכם החילוץ השלישי ליוון. עם הודעת הריבית בשבוע שעבר, נשיא הבנק המרכזי של אירופה מריו דראגי הגדיל את קרן החירום למערכת הבנקאות היוונית ב-900 מיליון אירו, מה שיאפשר לבנקים לחזור לפעילות מלאה היום - לאחר שהיו סגורים מה-26 ביוני. עם זאת, ההגבלות על ההון יימשכו. אם עד עכשיו ניתן היה למשוך 60 אירו ביום - כעת ניתן יהיה למשוך 420 אירו בשבוע. בנוסף, עדיין תיאסר הוצאת אירו מחוץ לגבולות יוון. בתוך כך, יוון צפויה להחזיר לנושיה היום תשלום של 6.8 מיליארד אירו. למרות הרגיעה המסתמנת - חתן פרס נובל לכלכלה, הפרופ' פול קרוגמן, אומר כי יציאה של יוון מגוש האירו עדיין נלקחת בחשבון - "הייתי שם על זה את כספי".
- 1.ארצי 20/07/2015 10:08הגב לתגובה זוהיוונים ילמדו להיות יותר מעשיים ופחות פרזיטים הם יצטרכו זמן לא מועט ללמוד שחנויות פותחים בזמן שעבודה מתחילה בזמן ושצריך להשקיע בשביל לחיות יותר טוב מספיק עם הבטלנות והחיים הטובים על החשבון שהיום יותר חשוב ממה שיהיה מחר לא כך זה עובד צריך לדאוג לעתיד ולמחר אין בררה אחרת הברז נסגר מהאירופים ואם הם עצמם לא ידאגו לעצמם אז הם ירדו בעל כורחם ברמת החיים שלהם לא ניתן יותר לנצל אחרים קודם כל צריך לדאוג ולשפר מה יש אם באמצעות רדיפה אחרי מעלימי המס ומבריחי ההון ואם באמצעות הטלת מס וצמצום מנגנון ממשלתי וחסכון בהוצאות ממשלתיות בזבזניות כמו שעשו באולימפיאדה אצלם שהיום המתקנים מוזנחים ולא ראויים לשימוש חוזר שילמו אז הון תועפות לעשות רושם על העולם ועד היום משלמים על זה אז זה רק חלק מהדברים לא הכל נקווה לטוב יום טוב לכולם
- מנשה 20/07/2015 11:13הגב לתגובה זוכמו כחלון להבדיל אלף ואחד הבדלות אבל גם הוא התחיל עם מעלימי המס שמחזיקים דירות להשקעה ולא מדווחים כלל וכלל על מקור הכנסתם אז כאן זה בקטנה פה ושם מוצאים ומלשינים עליהם אבל שם זה מושרש בתודעה שחייבים וצריך לסדר את הרגולטור השלטוני ולהעלים ןלדווח שקר וזה שורש הבעיה אם יפעילו שם פיקוח פיננסי יותר אז פורסם ש20 אחוז ויותר יחזרו למערכת ולא יעלימו מס במזיד כי רק אכיפה וכופר רציני יעזרו בנגע השחיתות שפשע אצלם מדורי דורות
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
