"המציאות הכלכלית הקיימת בעולם ובישראל בפרט יצרה אווירת עליהום לא מוצדק נגד מתכנני המס, זאת מבלי להבין שבסופו של דבר לגיטימי שאנשים יפעלו בדרכים חוקיות להפחתת נטל המס הכולל המוטל עליהם" כך טוענת עורכת הדין ענת שביט, ראש מחלקת מיסים בפישר בכר חן, בראיון ל-Bizportal.  "זה נכון שנושאי משרה באופן כללי, וסמנכ"לי כספים במיוחד חשופים יותר היום לביקורת הקשורה לתכנוני מס, ביקורת שיכולה להגיע לדין פלילי הרבה יותר בקלות מבעבר. אבל אין זה משנה את העובדה שתכנון מס הוא דבר לגיטימי". הבעיה היא שאנחנו לא תמיד יודעים איפה עובר אותו קו גבול בין ללגיטימי ללא לגיטימי או בין התחמקות ממס לבין תכנון מס, אבל קו הגבול הזה קיים. קו גבול שהוא הרבה יותר מסוכן כאמור מבעבר. "ככלל, מחלקים דיני המס את עולם תכנוני המס שלושת הקטגוריות של דיני המיסים", מסבירה שביט. "קטגורית תכנון מס לגיטימי, קטגורית תכנון מס לא לגיטימי - כלומר אותן עסקאות שהן  חוקיות, אך המחוקק רואה בהן בלתי לגיטימיות והקטגוריה השלישית היא הימנעות ממס-אותם עסקאות שאינן חוקיות ואינן לגיטימיות. הגבול המטושטש ביותר הוא בהבחנה מתי תבוא הרשות אל החברה ותגיד שמדובר בתכנון מס לא לגיטימי. אז הרשות בדרך כלל תסווג את העסקה מחדש לפי מהותה, או תקבע כי מדובר ב"עסקה מלאכותית" ותתתעלם מיתרון המס שביקשו הצדדים לעסקה להשיג". אז איך יודעים? "זאת השאלה הכי קשה" מודה עורכת הדין שביט "והיא חייבת להיות מוכרעת בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. אבל מאוד חשוב לזכור שלתכנון המס לעיתים השלכה מהותית על הנתונים המוצגים בדוחות הכספיים של החברה כמו גם על הדיווח המוגש לרשות המיסים. ככל שתכנון המס הינו אגרסיבי יותר, יתכן שיהיה צורך ליתן לגביו גילוי מיוחד או לבצע הפרשות בדוחות הכספיים, שישקפו נכונה את תכנון המס". "בהקשר לדוחות כספיים" מדגישה שביט "קיים פרדוקס מובנה בין הרצון לחשוף מידע רב ככל הניתן על מנת להימנע מחשיפה לתביעות, הן מצד הציבור והן מצד רשויות המס לבין לחשוף כמה שפחות כיוון שככל שמוצג בדוחות הכספיים מצג כאלו "עמדת החברה" איננה בטוחה, שאז  נחלשת עמדה זו מול רשויות המס". את מצד אחד טוענת  שמצד  את לא בטוחה שמנהלים מודעים למצב החדש ומצד שני את חוזרת ומדגישה שיש להם אחריות מוגברת על פעילות התאגיד. אז מה הם צריכים לעשות? "על מנת לצמצם את החשיפה לתכנון מס לא לגיטימי ולתכנון מס בלתי חוקי מנהלים היום חייבים לנקוט באמצעי זהירות כמו למשל הסתמכות על חוזרים מקצועיים או אישורים מקדמיים של רשויות המס, היוועצות עם מומחים וכן גם מעורבות אקטיבית יותר שלהם בביצוע בדיקות מקדימות טרם פעולת התאגיד. בדיקות שמוצע לבצע הן לדוגמא האם מדובר בתכנון מס מקובל או חדשני". אחד הדברים שמקוממים את שביט היא  הכוונה של רשות המיסים למסות תאגידים זרים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט. "הרעש הוא בהחלט מוצדק", תוקפת שביט. "ארגון ה- OECD פרסם מספר דוחות ביניים הדנים בצורך להתאים את כללי המיסוי הקיימים לפעילות הכלכלית המבוצעת באמצעות האינטרנט. הבעיה היא שרשות המסים לא המתינה למסקנות הסופיות של הארגון, ופרסמה את טיוטת החוזר המפרטת באילו מצבים יראו פעילות של תאגיד זר באמצעות האינטרנט כ"מוסד קבע" בישראל, וכפועל יוצא כחייבת במס בישראל". אבל הבעיה גדולה ביותר שהחוזר יוצר אפליה בין תאגידים הפועלים ממדינות אמנה לכאלו שאינם פועלים ממדינות עמן יש לישראל אמנה; ובין יצרנים המוכרים סחורה לישראל שלא באמצעות האינטרנט לכאלו הפועלים באמצעות האינטרנט. שינוי דרמטי בכללי המיסוי הבינלאומי ראוי שיעשה בחקיקה ראשית ולא באמצעות הנחיה מנהלית, כפי שנעשה למשל באנגליה. זאת ועוד, על פי הדין, הוראה מנהלית לא יכולה לגבור על אמנת מס בינלאומית משום שמעמדן של אמנות המס הוא כמעמדו של חוק. לסיכום, מה דעתך על כל הדיון שנערך על המס עכשיו בישראל? "זאת בדיוק השאלה של מאיפה הכסף? " עונה שביט "כולם מבטיחים לדאוג לחלשים – אבל אף אחד לא מספר על המסים שיעלו בעקבות ההבטחות והסכמים שעכשיו מפוזרים. אף אחד לא שואל בהסכמים האם יהיה ניתן להימנע מהעלאת מסים? לכולם ברור שלממשלה הנבחרת לא יהיה מנוס, וב–2016 יצטרכו קברניטי המדינה להעלות מסים-הבעיה היא שכולם ממשיכים לפזר החלטות ולא נותנים גיבוי תקציבי". "אחת הדוגמאות הטובות ביותר הוא אותו מע"מ 0 שש"ס דרשה שיכנס למסגרת ההסכמים הקואליציוניים. מחקרים מוכיחים כי הפחתה של מסים עקיפים, ובהם מע"מ, לא מגיעה תמיד אל הצרכן, והורדתם לא באמת מפחיתה את יוקר המחיה. הביקוש למוצרי צריכה בסיסיים הוא קשיח, ואין זה מן הנמנע שמחירי המוצרים לא ירדו כלל". "אבל זאת לא הבעיה היחידה במע"מ שהוא בסיסו מס דיפרנציאלי: החלת שיטת מיסוי זו עלולה לשמש כר נרחב לתכנוני מס. ככל שירבו שיעורי המע"מ, יגדלו תכנוני המע"מ, והניסיון לסווג מוצר זה או אחר תחת קטגוריה מועדפת. וזה מבלי לדבר על הפעלת לחץ אדיר מצד תאגידים ובעלי אינטרסים שיפעלו ללא הרף להורדת המע"מ על מוצריהם ושירותיהם - תרופות, חינוך, מים וכדומה".