חוסר איזון, עבירות צנזורה, חשיפת פניהם של חיילים, הבעת דעה של שדרנים, אזעקות מוקלטות בשידורים וסרטון חמאס אחד - אלה רק חלק מהנושאים עליהם התלוננו צופים ומאזינים שונים, מאז החל מבצע צוק איתן בתחילת חודש יולי עד לסיום המבצע ב-26 באוגוסט. בשל אופי התלונות, כולן טופלו באופן מיידי, ורק בודדות נמצאות בסטטוס של "ללא הכרעה".

בסך הכל הוגשו לנציב תלונות הציבור ברשות השנייה 607 תלונות נגד חדשות 2, חדשות 10, קשת, רשת, ערוץ 10 והתחנות האזוריות מאז 8 ביולי, בצירוף מאסת תלונות מאז חטיפת הנערים ב-12 ביוני, בסך הכל מדובר על כ-800 תלונות שונות. יש לציין כי כבר כעבור שבועיים של לחימה, נרשמו כ-250 תלונות, כפי שפורסם לראשונה באייס, ובחודש שלאחר מכן, קצב התלונות ירד במקצת. אגב, לאורך מבצע עמוד ענן עסקו בנציבות בכ-150 תלונות בלבד, כאשר רק 41% מהם הלינו על חוסר איזון של התקשורת.

כעת מפרסם נציב תלונות הציבור, דוד רגב, דוח המפרט את התפלגות התלונות ובדיקתן. בראש טבלת התלונות ניצב חוסר האיזון - ובסך הכל התקבלו 325 תלונות בנושא זה. במקום השני התקבלו 65 תלונות על עברות צנזורה, ובהמשך - 57 תלונות על ריבוי שידורי חדשות, 55 תלונות כלליות, 40 תלונות על השמעת אזעקות מוקלטות.

319 תלונות מתוך ה-607 שהוגשו במהלך המבצע היו נגד 'חדשות 2', 215 נגד 'חדשות 10', 44 נגד 'קשת', 12 נגד ערוץ 10, 9 נגד 'רשת', ו-8 נגד תחנות הרדיו האזוריות השונות (תלונות בודדות נגד רדיו ללא הפסה, רדיו חיפה, רדיו דרום ורדיו קול ברמה). 12% מהתלונות, 75 במספר, נמצאו מוצדקות וטופלו בהתנהלות נציבות הרשות ישירות מול גופי השידור השונים.

• הערוצים יספגו קנסות בעקבות סיקור הפיגוע בת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדוח הנציב נכתב כי "במקרים שבהם היו תלונות דחופות שעסקו בהצלת חיים (כגון תלונות על אזעקות), שוחחו אנשי הנציבות אישית בטלפון עם חלק מהפונים. במקרים אחרים ניהל הצוות שיחות הרגעה עם צופים שנקלעו למצוקה ובחלק מהמקרים הם הופנו להמשך סיוע אצל גורמי מקצוע".

בנוגע לחוסר האיזון בשידור, מרבית התלונות עסקו במה שהוגדר כ"תקשורת שמאלנית וחד צדדית". תלונות אחרות היו על מגישים וכתבים ספציפיים ואופן התנהלותם, בעיקר טענות על הבעת דעה אישית מצדם בשעה שהיה עליהם לסקר לכאורה את האירועים באופן אובייקטיבי.

רגב מציין בדוח כי "בתקופות של מתח ביטחוני ואירועים ביטחוניים כדוגמת מבצע 'צוק איתן', סף הרגישות של הצופים גבוה יותר. שידורים הנתפסים במהלך השנה כ'נסבלים' כגון ראיונות עם אנשי שמאל או ימין קיצונים או עם ערבים ישראלים או פלשתינים, הופכים לבלתי נסבלים בעתות מלחמה. רבים מהצופים הופכים חסרי סבלנות וסובלנות כלפי מרואיינים שאינם 'מתיישרים' עם הקו הפטריוטי הכללי (לעניין זה ראו את תגובות הציבור להבעת דעתם של העיתונאי גדעון לוי והאמנית אורנה בנאי)".

• קשת שולטת בלוח שידורי מוצ"ש
• הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הפרש של כ-50 אלף צופים בין מהדורות 12 ו-14

לפני כחודש נשאל רגב על ידי אייס, לגבי כל אותן מאות תלונות, ומה עולה בגורלן. "אני מעביר להם (לחברות החדשות, א"כ) את כל התלונות וגם אם אני עונה למתלוננים שחוסר האיזון לכאורה הוא בעצם חלק מרצף הסיקור של עשרות שעות שידור, אני מעביר להם הכל, כדי שהם ידעו מה הציבור חושב - גם אם זה מוטעה".

על רקע חוסר האיזון, מעניין לראות כי על פי סקר TRI שבוצע עבור אייס ופורסם אתמול (יום ד'), עולה כי 48% מהנשאלים טענו כי התקשורת בימי הלחימה הייתה מגויסת לטובת המאמץ המלחמתי. באופן מפתיע ובניגוד לאמונה הרווחת, פחות ישראלים מאמינים כי התקשורת שמאלנית, ולפי הסקר הנוכחי, 24.85 טענו כי היא "מוטה שמאלה". פחות מ-20% השיבו כי "אובייקטיבית ומאוזנת", במה שנראה כמו כרטיס צהוב נוסף לתקשורת הישראלית.

הציבור רגיש יותר במהלך לחימה

רגב ציין עוד כי סף הרגישות של הצופים בעת אירוע ביטחוני גבוה יותר: "במהלך המבצע פנו הצופים והמאזינים שטענו כי חלק מהשידורים מסכנים את ביטחונם של אזרחי ישראל ושל חיילי צה"ל ולפיכך אין להם מקום. מרבית הפניות היו נגד דיווחים על מיקום נפילות טילים, על חשיפת פניהם של חיילי וקציני צה"ל בחדשות, על חשיפת תפקידי חילות צה"ל ועל עדכון בדבר פעולות צה"ל במהלך המבצע".

5 תלונות עסקו בשידור סרטון החמאס על החדירה לנחל עוז בסוף חודש יולי, בו נהרגו 5 חיילים. בסרטון נראים בין היתר מחבלים כאשר הם יורים בחייל ומנסים לחטוף את גופתו. "שידור זה אצל אחת הזכייניות עורר זעם בקרב הצופים שטענו לזילות בחיי אדם", כתב רגב.

"בעקבות השידור פנתה הנציבות לזכייניות בבקשה שלא לשדר שוב את הקטע, אך עם זאת מצאה כי יש חשיבות רבה בשידור הסרטון המראה את חדירתם של המחבלים לעמדת צה"ל לאחר שהגיחו מתוך מנהרה, זאת משום שסוגית המנהרות על הסכנה הטמונה בהן, הייתה בראש סדר היום הציבורי בעת ההיא".

"מניתוח הטיפול בתלונות עולה כי ככלל שידרו הזכייניות את התכנים בצורה מאוזנת עד כמה שניתן תוך מתן חופש ביטוי לעמדות שונות ומנוגדות, הגם שחלקן עוררו אי נחת אצל מרבית מהצופים", מסר נציב פניות הציבור דוד רגב.

מנכ"ל הרשות השנייה שי באב"ד הוסיף: "היקף הפניות שהגיע לרשות השנייה בקיץ האחרון, על רקע האירועים הביטחוניים הקשים והמורכבים מעיד על הרלוונטיות של שידורי החדשות הרציפים באותה התקופה וכן על הרגישות הגוברת של הציבור. אני מוסר את הערכתי הן לנציבות פניות הציבור בראשות דוד רגב, אשר עבדה במהלך התקופה במתכונת חירום על מנת לספק מענה מידי לכל פנייה. אני קורא לזכייניות להמשיך ולהפעיל שיקול דעת ולהיות קשובות לרחשי הציבור בימי שגרה כבימי חירום".