גיורא ענבר על הסיבה שבזכותה צה"ל יצר שקט בגבול לבנון - שנמשך כבר 8 שנים
ביום ה-10 למבצע 'צוק איתן', צה"ל החל בכניסה קרקעית לתוך רצועת עזה. מדובר במבצע שלישי נגד החמאס ובפעם השניה שבא כוחות קרקע של צה"ל נכנסים לרצועה מאז יצאה ישראל משם ב-2005. זה קרה לאחר שהניסיונות להשיג הפסקת אש עם החמאס כשלו, ירי הרקטות נמשך וניתן סוג של אות חיובי מהקהילה הבינלאומית . Bizportal שוחח עם גיורא ענבר, תת אלוף במיל' אשר שירת 25 שנה בצה"ל ובתפקידו האחרון היה מפקד עוצבת לבנון.
רבים טוענים כי הכניסה הרגלית ללבנון ב-2006 ומבצע חומת מגן ביהודה ושומרון הובילו לשקט ארוך שנים בגזרות אלו, אתה חושב שהכניסה הקרקעית תועיל?
"המתקפות הרגליות על בינת' ג'בל הן לא הסיבה ל-8 שנות שקט בגבול לבנון. הסיבה היא שכשבכירי החיזבאללה יצאו מהבונקר, הם ראו את רובע 'דחייה' שנמחק לחלוטין ע"י מטוסי צה"ל ושמעו מהעם שהוא לא מוכן לקבל את השטחת השכונה בגלל הרפתקאה של חטיפת חיילים, זה מה שהפסיק את המלחמה. נורא אוהבים להשתמש בדוגמה של חומת מגן ביהודה ושומרון אז נכנס צה"ל קרקעית בעוצמה רבה, ההשוואה הזאת לא מקצועית, עזה שונה לגמרי מהגדה, אוכלוסייה שונה, תנאי שטח אחרים, פה יש את הרשות הפלסטינית שקשובה לאזרחים, החמאס לא קשוב לכלום".
"לכניסה קרקעית יש מחיר וזה ודאיי, אבל לגבי תוצאת הכניסה - פה אין ודאות. בפעילויות של הפעלת ירי מנגד, מבצעים מיוחדים וסיכולים ממוקדים המחיר הוא כנראה נמוך יותר"
יש כאלה שמצדדים בכיבוש רצועת עזה
"היינו שם, לא היה לנו טוב, אריק שרון, מצביא ומנהיג עם יכולת נדירה לשלב מדינאות ויוזמה צבאית, הוא החליט לצאת משם, הוא הבין שישיבה בעזה לא תקנה לנו ביטחון. העלויות של חזרה לעזה הן עצומות."
האם נצא שוב למתקפה חוזרת בעזה בעוד שנה-שנתיים?
"אני חושב שיש חלון הזדמנויות שבמחיר מאוד סביר ניתן נגיע להסכם שיבטיח יותר שקט ליותר זמן מהפעמים הקודמות. הסיבות לכך הן - ההיחלשות הטוטלית של החמאס בגלל כתוצאה מבידודו הבינלאומי, הפוליטית והצבאי, וההצלחה המסחררת של ממשלת ישראל להגן על העורף. אוהבים לומר בצד שלנו שזה נס שלא נפגענו, זה לא נס, זו מערכת שבצורה מושכלת הושקע בה כסף, הון אנושי ומערכתיות. היכולת להפעיל כל כך מהר כל סוללה שמצטרפת למהלך, התפקוד של פיקוד העורף, הם לא דברים שאפשר לבטל אותם. הסיבה השלישית הוא המטרייה הבינלאומית יש היום כמעט זהות אינטרסים בעולם הערבי ובקהילה הבינלאומית בדרישה לגרום לחמאס לשנות את דפוס ההתנהגות שלו מול ישראל. אם גם תהיה ממשלה שתשכיל למנף את ההצלחה הצבאית הזאת לכדי מהלך מדיני תוך כדי יכול להיות שנגיע לשינוי הפרמטרים בעזה".
לדעתך החמאס יהפוך בסוף של דבר מארגון טרור לתנועה לגיטימית כמו הפת"ח?
"בהינתן מצב בו מצליחים להכות את הזרוע הצבאית שוק על ירך והזרוע האזרחית מתנערת ממנה כרצון להישאר כתנועה פוליטית, אני לא פוסל אפשרות של חמאס מדיני בקואליציה כזו או אחרת עם אבו מאזן, דבר שיכול לתת לנו איזושהי אתנחתא יותר ארוכה. בוא נסתכל צפונה, ראינו את חסן נאסראללה, מנהיג החיזבאללה כקיצוני, ואילו כיום כבר שמונה שנים הוא לא מאיים, בעיקר כי בחר להפוך לתנועה פוליטית. לא ניתן להיות טרוריסט צבאי ומנהיג מדיני. כרגע הסבירות שזו אופציה קיימת היא גבוהה מדיי כדי שנזלזל בה ולא ננסה למצות אותה".
מה ייחשב להסכם טוב עם החמאס?
"הסכם טוב עם החמאס יכלול שקט, סוג של פירוז או פיקוח ובקרה על יכולת ההתחמשות שלו, שליטה על המעברים והגדר ויכולת שלנו לטפל בנושא המנהרות. הישג נוסף יהיה יצירת דיאלוג שיאפשר לרשות הפלסטינית להיות חלק מההסדרים האלה, איתם אנחנו יודעים לדבר. ניסיון של הימין להשתמש בסלוגן שאין לנו פרטנר עושה נזק לערכו האמיתי של אבו מאזן".
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
*גיורא ענבר הוא דירקטור בקבוצת קו מנחה, מפעילת אתר Bizportal
כתבות מעניינות נוספות:
- 3.מורן יעקבי 19/07/2014 16:51הגב לתגובה זוכל מלה בסלע
- 2.גיבוב שטויות (ל"ת)שי 18/07/2014 10:29הגב לתגובה זו
- 1.האזרח ק' 18/07/2014 09:56הגב לתגובה זוענבר החביב , כמו רבים מהפרשנים מתעלמים מהעובדה הבסיסית והיא המעמד המדיני השונה בין לבנון לבין הרצועה. לבנון היא מדינה ריבונית שהחיזבאללה אינו שולט בה והוא כפוף למשטר מדיני גם אם הוא מתגרה בו וכמובן לדעת קהל המייצגת כוח פוליטי לא מבוטל שגישתו לסכסוך עם ישראל שונה בתכלית. מלים אחרות לבנון אינה חיזבאללה ולהיפך. על עזה נאמר רק כי עתידה מחייב קודם כול החלטה ישראלית ביחס לכינון מדינה פלסטינית. כאן נמצא בלבול, הססנות ושיקולים פוליטיים פנימיים אשר מותירים את המצב בעינו. האם דבר ישתנה הפעם? ישראל בת 66 ולאן פניה?

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
