ועידת Bizportal

"ההנפקה של 'תמר' היא טובה. גם מדינת ישראל שמטה חובות באגרקסקו. זה אומר שלא נקנה אג"ח מדינה? ברור שנקנה"

מנכ"ל IBI דיבר בוועידת ההשקעות של Bizportal. ד"ר גיל בפמן: "יש תחושה שיש לנו בועה אבל קשה להגיד שאנו בקצה".
תומר קורנפלד |

האם מתפתחת בשוק ההון בועה? על השאלה המרכזית הזאת מנסה לענות פאנל "מציאות פיננסית - קיץ 2014" במסגרת וועידת ההשקעות השנתית של Bizportal.

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי רמז כי בשוק ההון מתפתחת בועה: "מי שעקב אחר הפרסומים של בנק ישראל פתאום רואה שצץ לו מונח חדש 'אינפלציה של מחירי נכסים'. סיטואציה כזאת מתרחשת כאשר המדיניות המוניטורית היא מרחיבה. כאשר מסתכלים על האינדיקטורים בישראל, יש תחושה שיש לנו את זה. קשה להגיד שאנחנו נמצאים בקצה, אבל אולי זה רק הקדימון".

ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר נשאל מדוע העולם מתקשה לצמוח וציין כי "הייתי מבחין בין ישראל בעולם. בחלק מהמדינות בעולם יש אבטלה גבוהה שעדיין גורמות להשפעה על שוק הנדל"ן והשווקים הפיננסיים. באירופה עדיין לא נפתרו כל הבעיות ויש אופטימיות יתר בשווקים. בישראל המצב שונה. יש מספר פרשנויות להאטה בצמיחה. יש כבר חמישה רבעונים רצופים של צמיחה של 2%-2.5%. אם מנכים את הגז שזורם מתמר אז הצמיחה אצלנו היא עוד יותר נמוכה. לדעתי חלה ירידה בפוטנציאל הצמיחה של הכלכלה וצריך להתרגל לזה".

אמיר ברמלי, יו"ר רוביקון התייחס לשאלה כיצד הם רואים את הביזנס אצלם בעת הנוכחית: "קשה להגדיר את המשק חלש. הוא יציב וזאת אחת הבעיות שלו. יש תחושה שיש שאננות. מדברים הרבה על המאקרו ושוכחים שהמאקרו בנוי על המיקרו. ישנו חוסר אדיר במקורות אדיר כדי להניע את המשק. ההשפעה של הורדת הריבית היא השפעה בעלת השלכות שייקחו זמן עד שייראו אותן. חברות קטנות ובינוניות ולא מצליחות לגייס הון יוצאות מהשוק וזה יוצר הרחבה גדולה מאוד של הפערים. עכשיו זה הזמן להתנהל כמו במשבר ועכשיו נדרשים שינויים".

עו"ד תמר פירון סמורדינסקי, שותפה בכירה מ. פירון ושות' עורכי דין ציינה כי "אם מדברים על משק שנמצא במיתון שמלמדים על העצירה. ניתן להוציא את המשק החוצה אם משקיעים בתשתיות ולצערנו זה קורה פחות. רואים פרוייקטים שמבוטלים למשל שדה תעופה בתמנע. או הרכבת הקלה בתל אביב. למדינה יש הרבה דברים שהיא יכולה לקדם, כגון פרוייקטי הדיור להשכרה".

בהקשר זה, התייחס גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם כי "כשניגשים לפרוייקט של דיור להשכרה. ברור שמוסדיים ישמחו לממן פרוייקט שכזה. אבל הדבר דורש חיבור בין מוסדיים לבין גוף מבצע ולא תמיד ישנו גוף מבצע. זה דבר חדש ולא יודעים איך לאכול את זה. זה מגרש חדש, חוקים חדשים. מה קורה למשל כאשר דייר לא משלם? בתוך מוסדי אתה לא רוצה להיות זה שמוציא דייר מהבית שלו. עכשיו זה זמן הלימוד הזה".

עדו קוק מנכ"ל IBI התייחס להנפקת האג"ח של תמר-בונד שביצע יצחק תשובה בהיקף של 2 מיליארד דולר וזכה לביקושי עתק מהמוסדיים ולשאלה כיצד המוסדיים הזרימו כסף רב להנפקה לאחר התספורת בדלק נדל"ן: "התזרים של האג"ח מגובה בתזרים של הגז מתמר. ההתנהגות אחרי ההנפקה (2%-3%) היא עדות לכך שמדובר בעסקה טובה ומעניינת. השאלה היא מה אתה עושה לגבי מישהו אם בכיס ימין שומט חוב ובכיס שמאל מגייס. קח לדוגמא את אגרסקו שבין בעלי המניות נמצאת מדינת ישראל. האם זה אומר שאנחנו לא קונים אג"ח מדינה? קונים. האם ההתנהגות של תשובה הייתה שיא האצילות? לא. האם הוא עבר על החוק? לא. גם לבייב לא נתן הכל. זה לא עניין של שחור ולבן אלא מדובר בגוונים".

קובי נימקובסקי, מנכ"ל אלומות ספרינט התייחס אף הוא לנושא: "אני חושב שאין גוף מוסדי שהסתכל על ההנפקה ולא עלתה לא המחשבה לגבי דלק נדל"ן. אנחנו כמשקיעים מסתכלים גם על ההיבט הכלכלי ובמקרה הזה הייתה הנפקה מאוד אטרקטיבית ולכן ראינו השתתפות מכל המשקיעים המוסדיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט-גז

ירון זר: "מרכיב הזמן קריטי לעניין ייצוא הגז, מ-2020 צפוי עודף היצע בעולם"

אנליסט הגז-נפט בכלל פיננסים אומר עוד כי "בהסתכלות של חברות זרות, ההתנהלות פה סביב נושא האנרגיה זה כמו במדינות ערב ואפריקה"
תומר קורנפלד |

"מדינת ישראל צריכה לזרז את ייצוא הגז ממאגר 'לוויתן' אחרת ישנו סיכון ממשי לכל עניין הייצוא", כך מזהיר ירון זר אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים בשיחה עם Bizportal. לדבריו, "הסיבה לכך היא שהקמת מתקן הנזלה צפויה להימשך כ-4-5 שנים ומסביבות שנת 2020 ואילך צפוי עודף היצע של גז טבעי על פני יכולת הביקוש העולמית". ירון זר יהיה על הבמה בועידת G&O Israel שתתקיים ע"י Bizportal בשיתוף 'מידע כנסים' ב-19 בנובמבר במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, מתחילים ב-9:00. להרשמה לועידה - לחצו כאן בימים אלו מנסות נובל ודלק לבחור את השותף האידיאלי לפרוייקט 'לוויתן' ובנובל הצהירו כי בכוונתן לעשות זאת עד סוף השנה. "להערכתי בסופו של התהליך לא ייכנסו ללויתן חברות סיניות או חברות רוסיות, כולל גזפרום", אומר זר. "הסיבה לכך היא שנובל כחברה אמריקנית תעדיף שותפים מערביים". להערכתו של זר גם חברות אירופאיות ואמריקניות עלולות להירתע מלהגיע לישראל. "החברות האירופאיות מושפעות במידה רבה מצד מדינות ערב ואילו החברות האמריקניות הגדולות חוששות מהרגולציה בארץ ולכן סביר להניח שהפוטנציאל המרכזי טמון בכניסת וודסייד האוסטרלית או חברת אמריקנית". זר ממשיך, "ממבט של עיניים מקומיות נראה כאילו המדינה החליטה לבצע רגולציה חד פעמית ולקבוע את כללי המשחק לטווח ארוך, אך בהסתכלות בעיניים של חברות זרות, ההתנהלות נראית כמו במדינות ערב ואפריקה, שם חברות בינלאומיות ספגו סוג של הלאמה ולכן הן חוששות מרגולציה נוספת בארץ". אחד מהנושאים שעל המדינה לתת עליהן את הדעת הוא וועדת צמח שעדיין לא אושרה בממשלה. יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ טוענת שיש לדון בכך רק לאחר הבחירות לכנסת, דבר שעלול להוביל לעיכוב נוסף בכניסת שותף. כמו כן, סוגיה בוערת נוספת הוא מיקומה של התחנה להנזלת הגז וקידום הקמתה של תחנה צפונית לקליטת גז. "אלמלא הרגולציה הכבדה ייתכן שהיינו מקבלים הפתעה בדמות חברה אמריקנית גדולה", סבור זר. "אני מצפה שבסופו של דבר הרגולטורים יזדרזו לסיים מלאכתם כך שהכללים יהיו ברורים באופן סופי ואז הבהירות הרגולטורית תמשוך משקיעים נוספים לארץ". ההתייחסות של זר מגיעה בשעה שחברות ענק כמו גזפרום וטוטאל זוכות במכרזי גז בקפריסין, ענקית הנפט אקסון מובייל מתעניינת ברכישת רישיונות בלבנון. זר מוטרד מהנושא ומציין כי "קיים תרחיש בסבירות לא נמוכה שבסופו של דבר ייצוא הגז מקפריסין יקדים את ייצוא הגז מישראל ולכן מרכיב הזמן הוא קריטי".