עסק עם הכנסה יומית של 5,680 שקל יחוייב בדווח מפורט ומקוון למע"מ

עבר בוועדת הכספים: עוד 8,000 עסקים שהכנסתם השנתית מסתכמת ב-1.5 מיליון שקל יצטרפו בקרוב למעגל העסקים שנדרשים לדווח באופן מפורט ומקוון למע"מ
יעל גרונטמן | (2)

רשןת המסים עם האצבע על הדופק: עוד 8,000 עסקים יצטרפו בקרוב למעגל העסקים שנדרשים לדווח באופן מפורט ומקוון למע"מ. זאת לאחר שוועדת הכספים אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק להרחבת חובת הדיווח הנ"ל, לעסקים שהמחזור השנתי שלהם עומד על מינימום של 1.5 מיליון שקל, לעמת 2.5 מיליון שקל, על פי החוק הקיים כיום.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית מספר סעיפים מתוך הצעת החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (ייעול אמצעי הגבייה והדיווח), שנועדה לחזק את היכולת של רשות המסים בהתמודדות עם ההון השחור ועבריינות המס ובהם, הרחבה של חובת הגשת דו"ח מפורט ומקוון למע"מ, כך שתחול באופן מדורג על פני שנתיים גם על חברות שמחזורן השנתי עומד על 1,500,000 שקל.

כלומר הדיווח המפורט והמקוון למע"מ יידרש בקרוב מכל עסק שהכנסתו היומית עומדת בממוצע רק על כ-5,680 שקל ביום (לפי 22 ימי עבודה בחודש).

כיום חלה חובת הדיווח המפורט על עוסקים שמחזור עסקאותיהם 2,500,000 שקל ומעלה, כאשר על פי הצעת החוק שאושרה בוועדה, בשנת 2014 גם חברות שמחזורן השנתי הוא בין 2 ל-2.5 מיליון שקל יתווספו לחובת הדיווח ואילו בשנת 2015, חברות שמחזורן בין 1.5 ל-2 מיליון שקל יחוייבו אף הן בהגשת דוח מפורט מקוון. לאחר החלת החוק במלואו, יביא תיקון החוק לתוספת של כ-8,000 עוסקים למעגל הדיווח המפורט למע"מ.

התיקון האחרון מהיום, התבצע לאחר שאושרה בוועדה לפני כחודשיים הרחבת תחולת הדיווח בפעימה אחת, אך לאור פניות של ציבור המייצגים ולאחר דיונים משותפים, סוכמה החלה הדרגתית של הרחבת חובת הדיווח, אשר הובאה לידיעתו ואישורו של יו"ר ועדת הכספים, ניסן סולומיאנסקי.

במסגרת הדיווח המפורט, נדרשים עוסקים למסור את פירוט החשבוניות שעליהן דיווחו כתשומות למע"מ באופן ממוחשב ומיידי. חשיבותו של הדיווח בכך שהוא מאפשר לרשות המסים להצליב את הנתונים עם נתונים שנמסרו על ידי עוסקים אחרים ולאתר פעילות חשודה בפשטות רבה יותר, ובכך מהווה כלי מרכזי במאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהון השחור.

בנוסף לכך, אושרה הצעת רשות המסים לאפשר למדווחים דחייה בשנה של החובה לאחד את הדו"ח המפורט עם הדוח התקופתי כך שהתיקון שייכנס לתוקפו בשנת 2015.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אזרח 21/01/2014 13:48
    הגב לתגובה זו
    מבחינתי עובר מכיס אחד ועובד לכיס אחר -
  • 1.
    נגמרו לנו האויבים? 21/01/2014 13:41
    הגב לתגובה זו
    רק לאזרח הקטן לא יצא כלום מזה הכסף ילך לממשלה ולשטויות שלהם. מתי כבר בחירות נמאס מחבורת הפופוליסטים המגעילה הזאת
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.