הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

הסוף לפרצות המס: ה-G20 צפויים לאשר רפורמה שתעצור את התאגידים הגדולים

הרפורמה, שתוכננה על ידי ה-OECD, נועדה לעצור תאגידים כמו גוגל ואפל שמנצלים פרצות מס כדי לחסוך מיליארדים כל שנה
ידידיה אפק | (2)
נושאים בכתבה G20 OECD פרצות מס

פגישת נציגי 20 הכלכלות הגדולות, ה-G20, החלה היום (ו') במוסקבה וצפויה להסתיים מחר, וכבר מספקת כותרות מעניינות. שרי אוצר ונגידי בנקים מרכזיים דנים כעת בסוגיות שמעסיקות את השווקים בעולם, כולל בעיית מקלטי המס המנוצלים על ידי התאגידים הבינלאומיים, ובראשם גוגל, אמזון, ואפל.

במהלך הפגישה היום התקבלה החלטה להוצא לפועל רפורמה בינלאומית בדיני מיסים, שאמורה לסגור את אותם פרצות המנוצלות על ידי התאגידים הבינלאומיים. אותם חברות הפועלות במספר רב של שווקים עם חוקי מס שונים יכלו לבחור עד היום היכן להכריז את הכנסותיהן, ובכך לנצל את השווקים עם הקלות המס הגדולות ביותר. הרפורמה נוסחה על ידי ארגון ה-OECD.

רק לפני זמן קצר נקראו ענקיות הטכנולוגיה גוגל, אמזון, ואפל להעיד בפני בכירים בממשל האמריקני והאנגלי כדי להסביר את אופן הפעולה המסובך שהן מיישמות כדי להתחמק מתשלומי מיסים גבוהים. הסנאט האמריקני האשים את אפל שחסכה לעצמה תשלומי מיסים בארה"ב בסך מיליארדים של דולרים.

התוכנית, שתוכננה על ידי המרכז למדיניות מס ב-OECD, שמה לה למטרה לפעול במשך שנתיים ולמגר תופעות כמו רישום פטנטים בחברות קש, או אי-דיווח הכנסות במדינה אחת כאשר במדינה אחרת החברה מרוויחה נקודות זכות במס.

בראיון לרשת CNBC היום אמר אנחל גוריה, מזכ"ל ה-OECD, שהגיע הזמן לסגור את פרצות המס האלו. "הרגולטורים תמיד צעד אחד אחרי התעשייה אותה הם מסדירים, והתעשייה נעה מה יותר כל הזמן", אמר גוריה. "הגיע הזמן לסיים את משחק התופסת הזה".

"יש לנו גיבוי מלא מארה"ב", הוסיף גוריה, ואמר כי "יש לנו את התמיכה לא רק של שרי האוצר (של מדינות ה-G20), אלא גם של מנהיגי המדינות מה-G8."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מנהיג המהפכה 20/07/2013 10:39
    הגב לתגובה זו
    היום כל אדם ובכלל זה חברות נמדד בשורת הרווח . אנו צריכים למדוד חברות ומנהיגים ואנשים על פי מידת הרחמים ולא על פי שורת הרווח שלו בתירגום מעשי הם חברה מצמצמת פערים או מגדילה אותם . על פי השיטה הקיימת מגמת הגדלת הפערים תימשך .
  • 1.
    מנהיג המהפכה 20/07/2013 10:30
    הגב לתגובה זו
    השיטה הפאודלית בנויה על עיקרון של זכויות יתר הנתנות לאצילים אשר מחכירים את זכויותהם לאריסים תמורת עבודתם . האציל גבה מס עבור המלך כך התקיימה הממלכה הזכויות עברו מדור לדור . עד למהפכה הצרפתית - המלך מת שליטים הולכים ובאים וטבע האדם נשאר חמדן ורצון לזכויות יתר
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן