לא ממהרים להתחייב: באיזו עיר בישראל 83% מבני ה-25-29 עדיין רווקים?

מנתוני הלמ"ס עולה כי בסה"כ התחתנו בישראל בשנת 2011 51,271 זוגות. אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 25-29 באוכלוסייה היהודית עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-65% בסוף שנת 2011
יעל גרונטמן | (3)

מקבץ נתונים שפירסמה היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל ט"ו באב, יום האהבה שיחול בשבוע הבא, מצביעים על זינוק במספר הישראלים שמאחר להתחתן, חושף כמה זוגות התחתנו בשנת 2011 ומגלה באיזו עיר 83% מהגברים בני 25-29 עדיין רווקים.

מנתוני הלמ"ס עולה כי גיל הנישואין הממוצע בקרב חתנים שנישאו לראשונה בשנת 2011 בישראל היה 27.7 (28.1 בקרב החתנים היהודים) וגיל הנישואין הממוצע בקרב הכלות שנישאו לראשונה ב-2011 עמד על 25 (25.9 בקרב הכלות היהודיות), עלייה חדה לעומת גיל הנישואין הממוצע שנרשם בשנת 1970, אז התחתנו הגברים בממוצע בגיל 25 והכלות בגיל 21.8.

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הגברים היהודיים הרווקים בגיל 25-29 באוכלוסייה היהודית עלה מ-28% בסוף 1970 ל-65% בסוף שנת 2011. אחוז הנשים היהודיות הרווקות בגיל 25-29 עלה בתקופה המקבילה מ-13% ל-46%.

מבין הערים הגדולות, האוכלוסייה היהודית בערים תל-אביב-יפו, חיפה וראשון לציון מאופיינות באחוז רווקים ורווקות בגילים 25-29 גבוה ביחס לממוצע בכלל האוכלוסייה היהודית.לעומתם, הערים אשדוד וירושלים מאופיינות באחוז רווקים נמוך.

הבדלים של שמים וארץ

הבדלים של שמים וארץ נרשמו בין תל אביב וירושלים, שתי הערים הגדולות בישראל שמורכבות מאוכלוסיות כל כך שונות. כצפוי, שיאנית הרווקים והרווקות היא תל אביב בה עומד שיעור הרווקים בגילים 25-29 על 83%. שיעור התל אביביות שנותרו רווקות בטווח גילים זה עומד על 70%.

לעומת זאת בירושלים בה מתגוררת אוכלוסיה גדולה של חרדים וערבים, פחות מחצי (49%) מהגברים בגילים אלה נותרו רווקים ושיעור הבחורות בנותרו רווקות מעבר לגיל 25 ועד לגיל 29 מסתכם רק ב-38%.

בסה"כ התחתנו בישראל בשנת 2011 51,271 זוגות בבתי הדין המוסמכים לעריכת נישואין, מתוכם 38,936 יהודים, 10,464 מוסלמים, 906 דרוזים ו-861 זוגות נוצרים. לזאת אפשר להוסיף את אותם הזוגות שבחרו להתחתן בחו"ל ושדיווחו על כך למרשם האוכלוסין שמסתכם ב-8,995 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא סופרים אותנו 19/07/2013 10:26
    הגב לתגובה זו
    נכה צ
  • 1.
    רואי 18/07/2013 20:15
    הגב לתגובה זו
    51271 זוגות חלקי 2 =25635.5. מסכן החצי הזה...
  • התכוונת כפול שתיים (ל"ת)
    קוקי 22/07/2013 20:06
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.