הדולר היציג שבר רמת התנגדות ועלה ל-3.675 ש', "בדרך ל-3.7 שקלים"

הדולר היציג התחזק ב-0.4%. האירו היציג התחזק ב-0.36% ל-4.7255 שקלים. מהלך העליות מפחית את ההערכות שפישר יפחית את הריבית שוב בשבוע הבא
יעל גרונטמן | (11)

שבוע עבר מאז שהנגיד פישר הפתיע את השוק. חתך את הריבית ב-0.25% ל-1.5%, במועד שאינו המועד הרשמי של בנק ישראל, והודיע על תוכנית לרכישת דולרים בהיקף של 2.1 מיליארד דולר עד סוף השנה, בכדי לקזז את ההשפעה על שער החליפין הנובעת מהפקת הגז - והדולר לא עוצר.

בשוק הסתובבו בימים האחרונים הערכות, שבאו לידי ביטוי גם בירידת התשואות על המק"מים, כי כבר ביום שני הבא (מועד הרשמי בו צפויה להתפרסם החלטת הריבית), יבצע הנגיד את המהלך האחרון שלו ויפחית את הריבית פעם נוספת,אולם יתכן שהעליות שנרשמו בשער הדולר מייתרות מהלך זה. יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות מעריך כי "בנק ישראל לא יכריז על שינוי בשער הריבית ויעדיף לשמור את התחמושת לעיתוי בו יידרש לפעול לבלימת התחזקות השקל, או לעידוד הפעילות הכלכלית במשק".

עם קביעת השערים היציגים התחזק שערו של הדולר ב-0.41% ל-3.675 שקלים לאחר שגם אתמול זינק היציג ב-0.44% ונקבע על 3.66 שקלים. מאז הורדת הריבית התחזק הדולר בכ-2.8% ומאז השפל שנקבע ב-9 במאי ברמה של 3.548 שקלים זינק הדולר ב-3.5%.

גם שערו היציג של האירו התחזק היום במסחר הבין בנקאי בשיעור של כ-0.36% והצמד נסחר ברמה של 4.7255 שקלים בזמן שבעולם נסחר הצמד אירו/ דולר ביציבות ברמה של 1.286 דולר לאירו.

עפר קליין מהראל התייחס הבוקר לשוק המט"ח ואמר, " שער החליפין הריאלי חזר בימים האחרונים לרמה של שיווי משקל, בטווח הארוך יותר (5-3 שנים) הכיוון עדיין נוטה להתחזקות השקל" והוסיף, "הורדת הריבית המפתיעה לפני החג, תכנית רכישת המט"ח של בנק ישראל והמדדים הגבוהים הצפויים

בחודשים הקרובים, מקטינים את ההסתברות שנראה הורדת ריבית נוספת בקרוב לדעתנו, בסביבת שער חליפין הנוכחית בנק ישראל יהיה פחות אגרסיבי"

ב-ATRADE אומרים היום כי "פריצה של רמת 3.67 שקלים תוביל להמשך העליות אל עבר 3.70 שקלים" ומוסיפים, "בטווח הארוך אנו רואים את המשך התחזקותו של הדולר כנגד השקל. עמדתו הנוקשה של פישר נגד התחזקותו הבלתי פוסקת של המטבע המקומי, אמורה לתת רוח גבית לדולר כנגד השקל ולשמור את הצמד מעל 3.6 שקלים לדולר לאורך השבוע שלפנינו".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    המלחמה נגד סוריה-חיזבאללה-איראן תחליש את השקל (ל"ת)
    המלחמה קרובה מאוד! 21/05/2013 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    להביא לדיון בכנסת הפסקת הישתתפות האוצר בקרנות הישתלמות (ל"ת)
    רודף צדק 21/05/2013 15:39
    הגב לתגובה זו
  • להעביר לחינוך המדרדר לרווחה לבריאות ולזקנים ולניזקקים (ל"ת)
    ואת הכסף 23/05/2013 18:02
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איך לא רועדות לכם הידיים לחלק מיליארדים לקרנות הישתלמות (ל"ת)
    לסטנלי פישר 21/05/2013 14:31
    הגב לתגובה זו
  • שאלפי מישפחות מיתקשות ליחיות ומדרדרות לעוני (ל"ת)
    ביזמן 21/05/2013 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לעצור החגיגה 21/05/2013 14:22
    הגב לתגובה זו
    הישתתפות המדינה בקרנות הישתלמות במיליארדים חברת חשמל נמלים רכבות מקורות אוצר ועוד הרשימה ארוכה שעת חירום רק חוק בכנסת יפתור אותנו מעונשם של אלה צדק חברתי ומוסרי
  • 2.
    צדק חברתי 21/05/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    מדובר במיליארדים רבים
  • במיליארדים רבים חלוקת כספים על חשבון הקופה הציבורית (ל"ת)
    מדובר 21/05/2013 14:46
    הגב לתגובה זו
  • אתה לא מבין ,לכולם יש קרן השתלמות . (ל"ת)
    שתוק לטאה 21/05/2013 14:41
    הגב לתגובה זו
  • רק כותב (ל"ת)
    אני לא מדבר 21/05/2013 14:55
  • 1.
    אזרח 21/05/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
    התנועה לחופש המידע יכולה לברר ולפרסם רוב מקבלי קרן הישתלמות עובדים בנמלים ובשאר החברות לי יש הרגשה שמדובר במיליארדים רבים העוול צועק לשמים והמיסכנם משלמים
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




דודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצדודי הראלי מנכל אפקון; קרדיט: יחצ
ראיון

מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"

אפקון עם פחות בטון והרבה יותר טכנולוגיה: אחרי שספגה הפסדים בפרויקטי ענק בתחום הבנייה, קבוצת אפקון השלימה שינוי תמהיל דרמטי; עם רווח גולמי שזינק ל-16.2%, צבר של 2.1 מיליארד שקל שממוקד במערכות ו-EPC ועסקת ענק באנרגיה המתחדשת, דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפקון דודי הראלי

מניית אפקון החזקות 2.13%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות.

במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות.

קמפוס מובילאיי בירושלים היה אחד הפרויקטים הבולטים שהמחישו את המורכבות של המגזר. פרויקט בהיקף של קרוב למיליארד שקל, עם מערכות מתקדמות וביצוע הנדסי מורכב, שבו הפער בין מחזורי ההכנסה הגבוהים לבין הרווחיות בפועל בולט במיוחד. גם פרויקטים גדולים נוספים שביצעה אפקון לאחרונה, בהם בנק הדם של מד״א ברמלה, פרויקט תת-קרקעי (6 קומות מתחת לאדמה) ורב-מערכתי, חידדו אצל ההנהלה את ההבנה שגם ביצוע איכותי בפרויקטים אזרחיים גדולים לא מבטיח יחס סיכון-סיכוי שמצדיק את ההיקפים. ולכן אפקון התחילה לשנות את התמהיל, אם תפתחו את הדוחות תראו את תמהיל הצבר, ובעיקר את הגרף שמתייחס למגזר הבניה הולך ומצטמק מדו"ח לדו"ח -




השקף הזה מספר את סיפורה של הקבוצה. אפקון שינו את התמהיל, יש עדיין 2 פרויקטים בביצוע אבל הם "תחת בקרה מאוד קפדנית" לדבריהם. אפקון החלה לצמצם באופן שיטתי את פעילות הבנייה וההנדסה האזרחית, והסיטה את עיקר המשאבים לתחומים שבהם יש לה יתרון תחרותי מובהק: מערכות אלקטרומכניות מורכבות, אנרגיה, תשתיות חשמל, תחבורה חכמה ו-EPC במובנו ההנדסי, תכנון וביצוע של מערכות קריטיות. מעבר ל-2 הפרויקטים אפקון כבר לא רואה את עצמה חוזרת למודל של קבלן מבצע במגה-פרויקטי בטון וכדומה.