מטילי זהב במשקל קילוגרם ו־100 אונקיות יסווגו מעתה תחת קוד מכס שמחייב אותם בתשלום מסי יבוא במסגרת המכסים ההדדיים של טראמפ. משמעות ההחלטה היא שמטילים המגיעים משוויץ – אחד ממרכזי זיקוק הזהב הגדולים בעולם – יחויבו במכס של 39%. הצעד, שהפתיע את הענף שציפה לפטור מהמס, הקפיץ את מחירי הזהב בבורסת ניו יורק לשיא חדש וגרר תגובות נרחבות מצד סוחרים ואנליסטים. הפער בין המחירים בניו יורק לבין לונדון התרחב ליותר מ־100 דולר לאונקיה, מה שמעיד על שיבוש משמעותי בתפקוד השוק. כעת, הסוחרים מנסים לאמוד את מלוא ההשפעה על זרימת הסחורה מהמרכזים המרכזיים – שוויץ, הונג קונג ולונדון.

הבעיה מתחילה בשוויץ, המנוע הבלתי־נראה של מסחר הזהב העולמי. בתי הזיקוק השוויצריים הם שמעבדים את מטילי ה־400 אונקיות הגדולים שנסחרים בלונדון למטילי הקילוגרם הקטנים שמתאימים לחוזים העתידיים בניו יורק. המערכת הזאת פועלת בצורה חלקה עשרות שנים, ומבטיחה שמחירי הזהב באירופה ובאמריקה נשארים מסונכרנים.

המכסים החדשים מפריעים למערכת הזאת. מנהלי שני בתי זיקוק לזהב גדולים באסיה הודיעו שהם מקפיאים זמנית את המשלוחים לארצות הברית עד שתתקבל בהירות נוספת לגבי המכסים. "זהב מועבר הלוך ושוב בין בנקים מרכזיים ומאגרים ברחבי העולם", הסביר רוברט גוטליב, לשעבר סוחר מתכות יקרות בג'יי.פי. מורגן. "מעולם לא חשבנו שהוא יהיה מטרה למכס".

הרקע להחלטה קשור למדיניות המכסים הרחבה של ממשל טראמפ. יצוא הזהב השוויצרי לארצות הברית עלה בחדות השנה, כשהגיע ל־43 טון בחודש ינואר, כשהסוחרים מיהרו לייבא את המתכת לפני הטלת המכסים. הגידול הזה, שעמד מול ממוצע של 22 טון בחודש שמייצרים בתי הזיקוק בארצות הברית לפי נתוני המכון הגיאולוגי האמריקני, הפך את הזהב לנושא מרכזי במחלוקות הסחר בין המדינות.

• שר האוצר יורם ארידור מוריד מסים ומכסים, ומה קרה היום לפני 111 שנה
• זמן לחזור לליתיום? לאן יקח טראמפ את הזהב והביטקוין?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

״מעובד למחצה״

נקודת המפנה היא בפרשנות של רשויות המכס לקודי הסיווג הפדרליים. במכתב שנשלח ב־31 ביולי, הבהירה רשות המכס והגבולות שמטילי הקילוגרם וה־100 אונקיות מסווגים תחת קוד 7108.13.5500 ולא תחת קוד 7108.12.10 כפי שציפה הענף. הסיווג הראשון מגדיר את המוצרים כזהב "מעובד למחצה" ולא כזהב "גולמי", מה שמכניס אותם לקטגוריה החייבת במכס.

אפשר לקבוע בוודאות שישראל מוכרת זה מכבר כמובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר. ישראל ממנפת את מומחיותה בתחום הביטחון הלאומי, החדשנות הצבאית והאקו-סיסטם הטכנולוגי המשגשג כדי לבנות את אחת מתעשיות הסייבר המתקדמות בעולם. מה שהחל כצורך להתגונן מפני איומי סייבר התפתח למגזר של מיליארדי דולרים, המניע השקעות, פריצות דרך טכנולוגיות וצמיחה כלכלית. 

אפשר גם לקבוע ששלושת האנשים שהקימו את צ'ק פוינט - גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר - היו מחלוצי תעשיית ההגנה על הרשת שב-2025 תגלגל 302 מיליארד דולר ובתוך עשור 880 מיליארד. 

בתחילת העשור השני של המאה הייתי בטוח שצ'ק פוינט תהיה "טבע שנייה". היא בהחלט עשתה אז רעשים של חברה שמובילה נישה תעשייתית ענקית בהתהוות. צ'ק פוינט יצרה את שוק אבטחת המידע הארגוני המודרני כאשר הצליחה למסחר בהצלחה רעיון שנולד עשור קודם לכן על ידי חברת Digital Equipment Corporation (סימול:DEC בזמנו) בבוסטון. 

בשנות השמונים, כש-DEC הייתה חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם, היא יצרה את חומת האש הראשונה בעולם. המוצר היה חדשני ומהפכני אבל לא הצליח להתאים את תעבורת הרשת להקשר. גיל שויד זיהה את ההזדמנות לבנות סוג חדש של חומת אש שתתאים לרשת - כזו שיכולה לחסום חבילות על סמך ההקשר שלהן. שויד פיתח, עוד ב-1993, את טכנולוגיית הליבה של החברה, "בדיקה מבוססת מצבים (stateful inspection)", שהפכה בסיס למוצר הראשון של החברה, ה-FireWall-1, וזמן קצר לאחר מכן הם גם פיתחו את אחד ממוצרי ה-VPN הראשונים בעולם, VPN-1. 

• צ'ק פוינט רוכשת את Veriti הישראלית
• "העולם משתנה כל יומיים - צ'ק פוינט צריכה אנשים שיודעים ללמוד מהר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שויד נחשב לכוכב-על בוול סטריט

שויד פיתח את הרעיון עוד בזמן ששירת בצבא ביחידה 8200, שם עבד על אבטחת רשתות מסווגות. ה-VPN (Virtual Private Network) היא רשת פרטית וירטואלית שיוצרת חיבור מאובטח ומוצפן בין מכשיר מסוים לאינטרנט ומשפרת את הפרטיות ואת האבטחה. היא מסתירה את כתובת ה-IP של המכשיר, גורמת למי שמשתמש בו להיראות כאילו הוא גולש ממיקום אחר, מצפינה את תעבורת האינטרנט שלו ומגינה על הנתונים שלו מפני האזנות סתר פוטנציאליות. ב-2002 הופיע שויד ברשימת "תינוקות המיליארדרים" של מגזין פורבס ואפילו כונה "ביל גייטס של ישראל".