אירועים מהותיים בכלכלה המקומית והאמריקנית בשבוע הקרוב
השבוע יתפרסמו שני נתונים חשובים מתחום הנדל"ן בארה"ב: מכירות בתים קיימים והתחלות הבניה. היום (ה-19.11) צפוי להתפרסם נתון מכירות הבתים הקיימים בארה"ב, נתון המתפרסם על בסיס חודשי. נתון זה מצביע על כמות המכירות של בתים קיימים (יד שניה), שמכירתם הסופית התבצעה באותו החודש. נתון זה מהווה את מרבית שוק הנדל"ן בארה"ב (השוק השני, בתים חדשים, הינו שוק קטן יותר).
מדוע זה מעניין את המשקיעים?
המדד מציין לא רק את הביקוש לדיור, אלא גם את המגמות בכלכלה. כמו כן, הפעילות בענף משפיעה בנוסף על סקטורים אחרים, כמו רכישות מוצרים בני קיימא לבית (כמו: מקררים, מכונות כביסה וכו'), ובכך משפיעה על הצריכה הפרטית והצמיחה הכוללת בכלכלה. אפקט הדומינו הנ"ל גורם להשפעה ישירה על המניות, אגרות חוב וסחורות, לפיכך חשיבותו הרבה. חשיבות זו גדלה עוד יותר בשנים האחרונות על רקע העובדה כי מקורו של המשבר הפיננסי ב-2008 הוא ענף הנדל"ן והמשכנתאות.
במהלך השנים 2001-2006 (כלומר לפני משבר הנדל"ן בארה"ב) קצב המכירות עמד על 6.1 מיליון לחודש. מאז חלה ירידה חדה עד לתחתית של 3.4 מיליון בתים ביולי 2010. החל מאוגוסט 2010 חלה עלייה הדרגתית לרמה של 4.8 מיליון נכון לספטמבר 2012. פעילות הפד והריבית הנמוכה של המשכנתאות צפויות להמשיך ולתמוך בהתאוששות איטית של הענף. חשוב לציין כי מצב התעסוקה בארה"ב ישפיע אף הוא על המגמות בעתיד.
ביום ג', (ה-20.11) יפורסם מדד התחלות הבנייה. הגדרות בנייה מוגדרות כתחילתן של חפירות יסודות הבניין. גם המדד הנ"ל מפורסם על בסיס חודשי. הקבלנים לא יחלו בבניית הבתים, אלא אם הם בטוחים במכירתן טרם השלמתם - תהליך שמרמז על ביקוש לדירות חדשות. התחלת הבנייה מגדילה בהתאמה את התעסוקה של העובדים בענף (בדרך כלל: בעלי הכנסות נמוכות - בינוניות יחסית).
טרום המשבר בסוף 2006, עמד מספר התחלות הבנייה על 1.6 מיליון בתים. מאז חלה ירידה, עד אפריל 2009 בו עמדו התחלות הבניה על רמת שפל של 478 אלף. החל ממאי 2009 חלה עלייה במספר התחלות הבנייה עד לרמה של 872 אלף בספטמבר השנה .
בישראל
ביום ג' הקרוב בנק ישראל צפוי לפרסם את המדד המשולב. המדד המשולב הינו אינדיקטור חודשי, המראה את כיוון ההתפתחות של הפעילות הריאלית במשק המקומי. המדד מורכב משבעה רכיבים המציגים היבטים שונים במשק: ייצור תעשייתי, ייבוא מוצרי צריכה, ייבוא תשומות לייצור, פדיון ממסחר ושירותים, מספר משרות שכירים במגזר העיסקי, ייצוא סחורות וייצוא שירותים.
בשנות הצמיחה 2003-2007, המדד המשולב עלה בקצב ממוצע של כ-0.5% בכל חודש. ב-2001 המדד רשם ירידות חדות, על רקע משבר הטכנולוגיה והחולשה במשק. גם במהלך ספטמבר 08'-מארס 09' המדד רשם ירידות, אך מתונות יותר בהשוואה ל-2001. לאחר מכן המדד הצביע על מגמה של התרחבות.
מאז יולי 2007 המדד מצביע על התרחבות איטית של 0.2% בכל חודש. התרחבות זו מעידה על המשך הצמיחה בכלכלה המקומית, אם כי בקצב מתון מבעבר.

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.