164 מיליארד שקל התאדו מאפיק המניות בתיק הנכסים של הציבור ב-2011

הבורסה בת"א צללה 18% בשנה החולפת. הסטת הכספים לחו"ל מיתנה את הפגיעה. הירידה הריאלית של התיק הסתכמה ב-3% בלבד
יעל גרונטמן |

הבריחה של כסף ישראלי להשקעה בחו"ל עזרה לציבור לקזז את הירידות החדות שנרשמו בבורסה של תל אביב ברבעון הרביעי של שנת 2011, כך עולה מנתונים שפירסם היום (ד') בנק ישראל בנוגע להתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור. מהנתונים עולה כי שווי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלה ריאלית ברבעון הרביעי של 2011 בכ-2.1% ועמד בסוף דצמבר על כ- 2.5 טריליון שקל. זאת בניגוד לירידה הריאלית המצטברת של כ-5.2% בשלושת הרבעונים הקודמים. בבנק ישראל מסבירים כי העלייה בשווי תיק הנכסים, ברבעון הרביעי של שנת 2011, נבעה מעלייה של כ-18 מיליארד שקל ברכיב המניות הזרות, משילוב של זרם השקעות חיובי ועליית המחירים בשוקי חו"ל כשמנגד חל קיטון בשווי תיק ני"ע בארץ. שווי יתרת המניות שמחזיק הציבור קטנה ברבעון הרביעי של 2011 בכ-2 מיליארד שקל ביחס לרבעון השלישי וירדה לרמה של 384 מיליארדים, זאת בהמשך למגמת הירידה בשווי תיק המניות בארץ מתחילת השנה. נציין כי בדצמבר 2010 עוד החזיק הציבור במניות בשווי של 548 מיליארד שקל, כך שמתחילת שנת 2011 נפל שווי המניות שבידי הציבור הישראלי ב-164 מיליארד שקל, צניחה של כ-30% וזאת בעיקר כתוצאה מהירידה החדה שנרשמה במחירי ההמניות בבורסה בארץ. בזמן שהבורסה המקומית סופגת חבטות, הועברו כספים רבים במהלך הרבעון הרביעי להשקעה בחו"ל. שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלה ברבעון הרביעי בכ-22 מיליארד שקל ביחס לרבעון שלישי והסתכם ב-306 מיליארד שקל. מתוך סך הנכסים רשם רכיב המניות בחו"ל עלייה של כ-18 מיליארד שקל עד לרמה של 149 מיליארד שקל זאת לעומת החזקות בשווי של 137 מיליארד שקל בסוף שנת 2010. בבנק ישראל מסבירים את העלייה כשילוב של זרם ההשקעות נטו של 9 מיליארד שקל למניות זרות - בעיקר של משקיעים מוסדיים, ועליית מחירי המניות בבורסות בחו"ל בהיקף דומה. בנוסף נרשמו עליות בשווי אחזקות אג"ח הזרות (2.5 מיליארד שקל), וברכיב הפיקדונות בחו"ל. גם פיחות השקל מול הדולר (3%) השפיע ברבעון הרביעי על הגדלת שווי התיק בשקלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת

המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק

תמיר חכמוף |

השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים"


השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88%  , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר. 

אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.

למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?

זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.

לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה