לא דיווחת על מכירת דירה חדשה? קנס של עשרות אלפי שקלים בדרך אליך

משרד השיכון שלח לאחרונה למעלה מ-3,000 מכתבים למוכרי דירות חדשות שלא דיווחו על העסקאות. מספר המוכרים שלא דיווחו עומד על כ-1,980
לירן סהר |

הממונה על חוק המכר (דירות) במשרד הבינוי והשיכון החל ביום חמישי האחרון במשלוח מכתבים למוכרי דירות חדשות שלא דיווחו על עסקותיהם, המטילים עליהם עיצום כספי בגין אי דיווח על ביצוע עסקאות מכר. מדובר בקנס כספי בגובה עשרות אלפי שקלים. כבר מיום חמישי נשלחו למעלה מ-3,000 מכתבים.

למוכרי הדירות החדשות, ניתנה הזדמנות אחרונה ונוספת לדווח עד ל-7/12/2011 על עסקאות מכר שבוצעו מאז תוקן חוק המכר (דירות) ולא דווחו. בשבועות האחרונים תיקנו חלק ממוכרי הדירות את ההפרה ודיווחו על המכירות ובגין זה יכלו ליהנות מהפחתה משמעותית בחובותיהם. כעת, לאחר שתקופת "חלון ההזדמנויות" הסתיימה, יידרשו המוכרים לתשלום בגין הפרת התקנות.

מרדכי מרדכי, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מציין: "החלטנו לצאת במהלך משום שנאספו אצלנו נתונים על מאות עסקאות מכר של דירות חדשות יד ראשונה בישראל שלא דווחו. בתקופה האחרונה אפשרנו הזדמנות לדווח אף מבלי שיוטל עיצום כספי או לפחות להפחיתו במידה משמעותית. הלכנו לקראת המוכרים ככל הניתן, אך עליהם להפנים את הכללים המחייבים לדווח על מכר הדירות, אשר מטרתם להגן על ציבור רוכשי הדירות."

חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) תוקן בעקבות פרשת חפציבה שפגעה ברוכשים רבים בשנת 2007. כלקח מן הפרשה נחקק תיקון לחוק המכר ב-2008 אשר מטרתו להגן על הרוכשים. החוק מחייב את מוכרי הדירות החדשות בדיווח על כל מכירה. על פי התיקון, כל מוכר דירה מחויב לדווח לממונה חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון על כל עסקה של מכירת דירה שביצע, עד 7 ימים מיום חתימת העסקה. על כל הפרה של דיווח (כל נכס נחשב לדיווח בפני עצמו) החוק קובע כי יוטל עיצום כספי בסך 26,420 שקל. הפרה של דיווח נחשבת כאשר הדיווח התקבל לאחר 7 ימים מיום חתימת העסקה או שלא התקבל דיווח כלל.

על פי נתוני הממונה על חוק המכר, מספר המוכרים שלא דיווחו על עסקאות שביצעו עומד על כ-1,980, ומספר המוכרים שדיווחו באיחור עומד על כ-1,300.

עוד מוסרים ממשרד הבינוי והשיכון, כי לפנים משורת הדין, על פי תקנות ההפחתה, בגין הפרה של דיווח באיחור המהווה הפרה ראשונה המוכר יהיה זכאי ל-100% הנחה באופן חד פעמי, באם יראה כי נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה, ובגין הפרה של אי דיווח, המוכר יהיה זכאי ל-75% הנחה לכל היותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.