כולם ציפו לאביר על סוס לבן, אבל הוא לא בא - מקרה איטליה
בתחילת השבוע נחשפנו בעיתונות הישראלית לתרגום הידיעה בעיתון לה-סטמפה האיטלקי, לפיה הובטח לאיטלקים סיוע בהיקף 400-600 מיליארד אירו על ידי קרן המטבע. הידיעה הובילה לראלי מיידי בשווקים, אך השמחה הייתה מוקדמת.
אמנם מדובר בסכום אדיר, אך יחד עם זאת, זהו סכום שגדול בהיקפו מכלל הנכסים שעמודים לרשות קרן הייצוב האירופית - כ-440 מיליארד אירו, שמתוכם נותרו רק 290 מיליארד אירו בלבד. במידה ואכן יועמד הסכום לרשותה של איטליה, הוא נועד לכסות את כלל צרכי מחזור החוב של זו האחרונה בשנתיים הקרובות, ולפתור אותה מהצורך להסתמך על השוק הפתוח ולשלם ריביות של "שוק אפור". הצהלה בשווקים (בהינתן סוג כזה של סיוע) מובנת ואופיינית לתקופה של מאניה-דפרסיה, בה השווקים מצויים.
להערכתנו, ידיעה מסוג זה היא לא יותר "מברווז עיתונאי" איטלקי, שכמו ידיעות "מודלפות" רבות בחודשים האחרונים, יכנסו לספר ההיסטוריה של 'תוכניות החילוץ והסיוע לפתרון המשבר באירופה שלא התממשו'.
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) נוסדה בשנת 1944 בארה"ב, ומונה נציגים מ-187 מדינות שונות. מטרתה המרכזית של הקרן היא להבטיח את יציבות המערכת המוניטארית הבינלאומית, על מנת לאפשר סחר בינלאומי תקין. בעקבות המשבר העולמי האחרון מנדט הקרן הורחב כדי שתוכל לטפל בכלל האספקטים המאקרו כלכליים ופיננסים.
כל מדינה החברה בקרן תורמת את חלקה למשאבי הקרן על בסיס חלקה בסחר העולמי. לפיכך ברור כי עיקר משאבי הקרן מגיע מן הכלכלות הגלובליות הגדולות, בראשן ארה"ב, יפן, סין. סך המכסות הישירות (quotas) העומדות לרשות הקרן מסתכם ב-383 מיליארד דולר. לרשות הקרן אפשרות להגדיל את הקיבולת הכספית שלה על ידי כך שתממש התחייבות להזרמה של הלוואות נוספות על ידי המדינות החברות בהיקף מצטבר של כ-600 מיליארד דולר. קבלת ההחלטות בקרן מתבצעת על ידי מועצת מנהלים המונה 24 מדינות במתכונת המושתת פחות או יותר על העיקרון "בעל המאה הוא בעל הדעה".
אז מדוע מדובר בלא יותר "מברווז"?
ראשית, נציגי קרן המטבע מיהרו להכחיש את הידיעה אודות תוכנית סיוע. הדבר מלמד לדעתנו על האוטנטיות של הידיעה. שנית בחינה של היקף המשאבים העומד לרשות קרן המטבע ומקורות הכסף, מלמדת באופן כמעט מיידי כי לקרן המטבע העולמית אין את המשאבים המדוברים לשם השקת תוכנית סיוע גרנדיוזית שכזו, ועל בסיס הרטוריקה של התורמים העיקריים לקרן, הרי לקרן אין גם את הרצון "להציל את אירופה".
כדי לספק לאיטליה הלוואה של 600 מיליארד אירו, תיאלץ קרן המטבע לרתק את כלל משאביה הקיימים והפוטנציאליים. זאת עוד בלי שניתן יהיה לפתור בעיות של מדינות נוספות, דוגמאת ספרד, ולתמוך במערכת הפיננסית הגלובלית.
קרן המטבע העולמית אינה שחקן חדש בזירת הסיוע למשבר החובות הריבוניים. היא הייתה ותמשיך להיות חלק אינטגראלי חשוב מכל תוכנית סיוע למדינות אירופה. מתוך משאביה, העמידה הקרן בשנים האחרונות 282 מיליארד דולר הלוואות במגוון ערוצי מימון, מתוכם כ-213 מיליארד דולר טרם הועברו למדינות היעד וממתינים למימוש. הלווים הגדולים של קרן המטבע העולמית הינם מדינות ה-GIP: יוון, אירלנד ופורטוגל.
למרות כל האמור, קרן המטבע אינה יכולה להיות "השחקן" אשר יחליף את ממשלות אירופה במלחמה על "הבית". צריך לזכור כי המקור לכספי קרן המטבע הוא מדינות העולם, והמדינות החזקות בעיקר. לפיכך הגדלת היקף הכספים העומדים לרשות קרן המטבע כרוכה בהתגייסות גלובלית של המדינות החזקות שהן המממנות העיקריות של הקרן.
שמות אותם מושיעים אינם חדשים. אולם כמו שהם "גררו רגליים" והסכימו לכל היותר "לנגן כינור שני" למנהיגי אירופה בטיפול במשבר עד כה, כך צפוי להערכתנו גם בהמשך דרך החתחתים בכל הקשור לטיפול במשבר החובות באירופה. תמהיל סיוע המושתת על נוסחא של כ-2/3 משאבים פנים אירופים, אם באמצעות הרחבת קרן החילוץ או הפעלה מסיבית של הבנק המרכזי האירופי, ורק כ-1/3 משאבים חוץ אירופים, הוא התמהיל הצפוי והסביר גם בהמשך.
לכן אנו איננו תולים תקוות רבות "באביר החדש על הסוס הלבן". הלקח שלנו מכל ההתנהלות של המשבר עד כה, כי אין "פתרון קסמים", יש "פתרון סיזיפי" של "הדפסת אירו" ואינטגרציה פיסקאלית מוגברת אירופית המלווה בירידה ברמת החיים באירופה. נכון להיום איש אינו באמת מעוניין לאמץ דרך קשה זו.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
