מלכוד 22 של הבנק המרכזי באירופה - האם ייתנו לו לחלץ?

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מציג את הדילמות שעומדות מול עיניו של הבנק הנרכזי של אירופה ובדרכו למנוע את המשבר הפיננסי הגדול
יניב פגוט | (1)

למרבה האבסורד, החלפת המנהיגות הפוליטית באיטליה ויוון במנהיגות כלכלית מקצועית, הינה ההצלחה המהותית הראשונה מזה שנתיים של מנהיגי גוש האירו. אולם על אף חשיבות הנושא הפרסונלי, זו אינה חזות הכל. דרושה באופן מיידי קרן ייצוב גדולה / בנק מרכזי אקטיבי על מנת למנוע הידרדרות נוספת במשבר הכלכלי.

חוב ממשלת איטליה מסתכם ב-1.9 טריליון אירו - פי חמש ויותר מחוב ממשלת יוון. מתוכו יש למחזר בשנת 2012 כ-300 מיליארד אירו, לפיכך ההקבלה למשבר 2008 ברורה. האמרת תשואות איגרות החוב האיטלקיות אל מעבר לרף הפסיכולוגי של 7% תשואה בחלק הארוך של עקום התשואות לפדיון, וגרוע מכך בחלקו הקצר של העקום הממשלתי האיטלקי, היא תוצאה ישירה של הכישלון המהדהד של מנהיגי גוש האירו בכל האמור בטיפול במשבר החובות המאיים להפוך לצונאמי פיננסי עולמי.

הכישלון האירופי הינו כישלון מערכתי ורוחבי אשר נמשך מזה חודשים ארוכים, ותוצאותיו ניכרות בשווקים. בראש ובראשונה נכשלו מנהיגי אירופה בהשקת קרן ייצוב גדולה אשר תוכל להתמודד בשוק הפתוח עם דרישות מחזור החוב של איטליה וספרד, תיתן מענה להון החסר במערכת הפיננסית ותמנע את קריסת יוון.

ב-26 לאוקטובר הודיעו מנהיגי אירופה כי בכוונתם להגדיל את קרן הייצוב מרמה של 440 מיליארד אירו לרמה של טריליון אירו. אולם עד כה, יותר משבועיים אחרי, דבר לא קרה ובשווקים הפיננסים "אין וואקום". קרן ייצוב בהיקף של טריליון אירו, אשר מתוכה כבר נעשה שימוש בכ-250 מיליארד אירו בחילוצים קודמים, הינה המינימום ההכרחי שלא בטוח מספק, על מנת לייצב את תשואות האג"ח בשווקים. אולם השיתוק הפוליטי של אירופה וגרירת הרגליים המערכתית, הביאו לכך שקרן החילוץ הממונפת נשארה רק במצגת של תוכנית החילוץ האירופי.

בהעדר קרן ייצוב גדולה אשר מסוגלת לרכוש איגרות חוב איטלקיות בהיקפים גדולים בשוק הפתוח, נותר הבנק המרכזי של אירופה כמקור הזמין האחרון לרכישת איגרות חוב בשוק זה. הבנק המרכזי אכן מבצע מזה מספר חודשים רכישה של איגרות חוב איטלקיות וספרדיות בהיקף מצטבר של כ-200 מיליארד אירו.אך הוא עושה זאת בחוסר רצון מוצהר תוך כדי קיומה של אופוזיציה קשה, הן מתוך הבנק המרכזי והן מחוצה לו לביצוע של הרחבה כמותית החורגת מהמנדט שלו לשמור על יציבות מחירים.

בסיטואציה הקיימת, זה לא פלא שאנו חוזים בקריסת המערכות הפוליטיות במדינות ה-PIIGS. בפעם הראשונה מאז תחילת המשבר נשמעים קולות רמים לעיצובו מחדש של גוש האירו. קריסת ממשלות יוון ואיטליה עלולה להיות סוג של דומינו פוליטי אשר עלול להסתיים בקריסת גוש האירו. למרות השקט היחסי מזה תקופה מכיוון איגרות החוב של ממשלת ספרד כפועל יוצא של רפורמות כלכליות חיוניות, הרי תשומת הלב של הפעילים בשווקים בהחלט עלולה להתפשט במהרה לאיגרות החוב הספרדיות, ולשחזר בין לילה את הדרמה אשר ראינו באגרות החוב האיטלקיות רק בשבוע שחלף.

אנו עדיין סבורים כי המערכות הפוליטיות המסורבלות באירופה יתעשתו, יגדילו במהרה את קרן הייצוב, יאפשרו הגברת מעורבות של הבנק המרכזי האירופי ויחלו ברפורמות וקיצוצים מחויבים במדינות הרלוונטיות. כל אלה יביאו למניעת קריסה חוזרת של מחירי איגרות החוב הממשלתיות באיטליה, ואף ייתכן תרחיש של עיצובו מחדש של גוש האירו בלי המדינות "החלשות".

עם זאת, גם בתרחיש חיובי של בלימת משבר האמון בשווקים, אירופה תיוותר עם בעיה גדולה של העדר צמיחה כלכלית ואף מיתון במדינות אירופיות מרכזיות. תחזית הצמיחה של אירופה לשנת 2012 עומדת על 0.5%, ונוכח האינדיקציות החלשות הן ממדדי הייצור והן ממדדי הצריכה וצעדי הצנע ברחבי אירופה, הרי ניתן לומר שאירופה צועדת לקראת מיתון כבר בטווח הקרוב.

האם יאפשרו ל-ECB לחלץ?

הבנק המרכזי של אירופה טוען כי מיצה את היקף רכישת הנכסים של אג"ח ריבוניות, וכי אין זה מתפקידו להוות מוצא אחרון לרכישת אג"ח זו. הבנק רכש עד היום כ-200 מיליארד אירו של איגרות חוב ריבוניות במשבר. נציגיו טוענים מעל לכל במה כי הכתובת להמשך רכישות בשוק לא מצויה בין כתליו של הבנק וכי הוא מוגבל מתוקף האמנות של גוש האירו.

מזה זמן אנו טוענים כי במידה וקרן החילוץ האירופית תתקשה להתרומם, המוצא האחרון יהא הבנק המרכזי של אירופה אשר יידרש להפשיל שרוולים, לחרוג מהמנדט האנטי אינפלציוני שלו ולתמוך באיגרות החוב הריבוניות הבעייתיות ובכלל המערכת הפיננסית האירופית.

במקביל להשקה של תוכנית הרחבה כמותית מסיבית, יוכל הבנק להפחית את ריבית הבסיס בגוש האירו, ובצורה זו לאמץ אסטרטגיה זהה לזו אשר מאמצים מזה שנים הבנק המרכזי של ארה"ב ובריטניה.הגדלה של היקף הנכסים המוחזקים בספרי הבנק המרכזי של אירופה להיקף המשקף יחס רכישות בנק מרכזי לתמ"ג זהה לארה"ב ולבריטניה, יאפשר לבנק המרכזי של אירופה לרכוש כ-1.5 טריליון אירו נכסים בשוק הפתוח. מדובר בהיקף רכישת נכסים אדיר אשר מקביל להגדלת קרן הייצוב האירופית לכ-1.9 טריליון אירו.

בניגוד בולט לריבית הריאלית השלילית בשיעור של 2%-3% בארה"ב ובבריטניה, הריבית הריאלית באירופה שלילית רק באופן מינורי. הבנק המרכזי של אירופה יכול להפחית את ריבית הבסיס האירופית לרמה אפסית ולאמץ בכך את האסטרטגיה הנהוגה בארה"ב ובבריטניה.

אנו לא נכנסים במסגרת שורות אלו לסוגיה המוסרית הכרוכה ברכישת אג"ח ריבוני בעייתי על ידי הבנק המרכזי של אירופה. רכישת חוב "רע" של מדינות ה-PIIGS על ידי הבנק המרכזי של אירופה, מעבירה את "הפירות הרקובים" של המחדלים הפיסיקליים במדינות ה-PIIGS לאחריות המדינות בעלות המשמעת הפיסקלית האיתנה. כל שאלת ה"שכר ועונש" של מדיניות פיסקלית רשלנית מאבדת משמעות בהתנהלות מסוג זה. שאלה מוסרית זו המצויה מאחורי הקלעים של הדיון הכלכלי, מקשה על מנהיגי אירופה לקבל החלטה לשינוי האמנות של הבנק המרכזי והפעלתו במתכונת זהה למתכונת האמריקנית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פגוט, הבנק המרכזי לא גן ילדים שכשלת בניהולו. (ל"ת)
    ללוז 19/11/2011 09:23
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.