מסתכלים על הטווח הקצר: "ניצוצות של תקווה באירופה יציתו ראלי אגרסיבי בשוק"
באופן כמעט מסורתי בתקופה זו של השנה בשוק ההון אחת השאלות שעולות בקרב הסוחרים היא האם אנחנו הולכים לחוות "ראלי סוף שנה", כינוי שגור בחדרי המסחר לעליות שערים שנרשמות רגע לפני התחלת שנה קלנדרית חדשה.
לאחר שנה לא פשוטה בשוק ההון הישראלי והעולמי בה התמודדו המשקיעים עם ירידות חדות במדדים המובילים זאת על רקע משבר החובות באירופה שמאיים להכריע את הכלכלה היוונית ואיתה את הבנקים באירופה, קשה לדעת האם יהיה ראלי של סוף שנה. עם זאת, יש כאלו שיגידו שהודעת מנהיגי הגוש אמש מספיקה על מנת לספק רוח גבית ומדדים.
אלמנט נוסף שצריכים להכניס למשוואה הוא העלייה החדה שנרשמה בשבועות האחרונים בשוקי המניות. אולם עדיין מדד ת"א 100 רחוק בכ-15% מרמתו בתחילת השנה, אך בעולם התמונה נראית טובה יותר: מדד S&P 500 הצליח לתקן את הירידות שרשם מוקדם יותר השנה והיום הוא מצוי רק 2.3% נמוך יותר מהרמה בה פתח את השנה; הפוטסי בבריטניה איבד 3% ביחס לרמתו בתחילת השנה.
בנסיון לפענח את התמונה Bizportal פנה לשני מנהלי מחלקות מחקר בבתי השקעות בשאלה האם יהיה ראלי. התשובות - לא חד משמעיות ואולי אפילו מדאיגות. אך לפני שנצלול לתשובות נסתכל על 2009 ו-2010. בשנה הקודמת טיפס מדד המעו"ף ב-6.4% בדצמבר וב-4% בנובמבר-דצמבר יחדיו. באותה התקופה ב-2009 זינק המדד המוביל ב-12%.
ניצוצות של תקווה מאירופה יציתו ראלי אגרסיבי
ערן יעקובי, סמנכ"ל מחקר בדש ברוקראז', מסתכל על השנה שעברה ומעריך כי דווקא השנה קשה מאוד להתנבא. "בניגוד לשנים קודמות הפעם למשקיעים יש הרבה סיבות למה לא להשתתף בראלי סוף שנה שהעיקריות הן במצב באירופה וארה"ב.
"אם בשנים רגילות הראלי של סוף שנה מושפע בעיקר מסיבות טכניות הקשורות לריצה קדימה של מנהלי השקעות כדי לשפר את התשואות השנתיות של תיק ההשקעות, הפעם זה לא המקרה. אם לא יהיו סימנים חיוביים להתקדמות בפתרון משבר החובות באירופה ואם נתוני המאקרו בארה"ב לא יעידו על שיפור במצב הכלכלה, אז אפשר לשכוח מראלי ואולי אפילו נראה המשך קריסה".
יחד עם זאת יעקובי מנסה לשים פרופורציות. "צריך לזכור שלא היתה קריסה טוטאלית, ירידה של 15% במדד ת"א 100 זה בטח לא מה שחווינו פה בשנת 2008. אם נראה ניצוצות של תקווה שיגיעו מכיוון אירופה וארה"ב יהיה פה ראלי אגרסיבי".
אנחנו לא יודעים איזה עוד צרות מחכות לנו מעבר לפינה
אלון גלזר מנהל מחלקת המחקר של לידר שוקי הון אומר כי אם הוא היה צריך לבחור אז הוא היה מעריך שלא יהיה ראלי. "בשבועות האחרונים היה תיקון די משמעותי שהביא את הבורסות בעולם ואת שלנו בת"א לרמות כבר לא כל כך זולות. למעשה אנחנו נמצאים היום במצב פחות טוב ממה שהיינו בתחילת שנה. בין אם אני מדבר על המשבר באירופה ובין אם מדובר על ההשפעה של המחאה החברתית שהשפיעה לא מעט חברות במשק".
מעבר לאיומים מהיובאים מחו"ל, גלזר מדגיש כי גם לכלכלה המקומית קיימות בעיות משל עצמה "הרגולטור עושה מהלכים שעלולים לפגוע ברווחים של המערכת הבנקאית, חברות התקשורת מתמודדות בשוק תחרותי מאוד ששוחק את הרווחיות ואם נסתכל על טבע וכיל גם להן בעיות משלהן".
- 19.לכל רואה השחורות אתם נדפקתם אז אל תפחידו אחרי (ל"ת)רני 28/10/2011 10:44הגב לתגובה זו
- 18.מניסיוני אחוז הניחושים של האנליסטים נמוך מאוד (ל"ת)50-50 במקרה הטוב 28/10/2011 09:44הגב לתגובה זו
- 17.איתי 28/10/2011 00:01הגב לתגובה זוהוכחה שאינם יודעים כלום ממש לא צריכים זה ידוע אבל גם אנליסטים ממש על גבול העבריינות וזה בכל העולם. אבל לגבי הבורסות טוב שיש טיפשים שתמיד מקשיבים לחסר הידע הללו אשר פרט לשכר נפלא הם ממש לא נפלאים. קנו והרבה עליות לסוף השנה מי שמפחד שיקנה הגנות ואז לבטח לא יפסיד. אבל עדיף לעשות חשבון בחו״ל כי שם העמלות 4--10 דולר ובישראל..... וגם שמש מניות אנרגיה יעלו כל עוד הדולר נחלש. ודי עם כתבות כאלו שאין בהן כלום אלא גרימת נזקים.
- 16.ללא קשר למצב הבורסה-בית ההשקעות שלי יפסיד לי. (ל"ת)מודוס סלקטיב 27/10/2011 11:10הגב לתגובה זו
- 15.זאת אשליה, עליות לפני מפולת !! (ל"ת)PPP 27/10/2011 11:10הגב לתגובה זו
- 14.דן 27/10/2011 09:06הגב לתגובה זורציו 2 יצאה לדרך חברים! שווי חברה 240 מיליון שקלים,מחזיק 10 אחוזים מרישיון פלאג' יק העצום בצמוד ללוייתן, תוך חודשיים מהיום פרסום סקרי התלת מימד של רישיון פלאג' יק בצמוד ללווייתן, צפי ל-8 TCF לכל הפחות מה שצריך לתת שווי של מיליארד שקלים להזדמנות יה" ש על סמך הנגזרת של רציו וישראמקו(שווי החברות 3 מיליארד ו-2 וחצי מיליארד בהתאמה) ממאגרי לוייתן ותמר!
- 13.ma26 27/10/2011 09:04הגב לתגובה זוישלחו לעזאעזל כפרה על עם ישראל
- 12.ma26 27/10/2011 08:54הגב לתגובה זוEnglish
- 11.אזרח 27/10/2011 08:47הגב לתגובה זומרחיק ידיים קלות מהשוק ,ולאחר מכן ימכור להם.
- 10.ילה ביתר ילה (ל"ת)יעילי 27/10/2011 08:45הגב לתגובה זו
- 9.אתה שלילי מידי (ל"ת)גלזר 27/10/2011 08:35הגב לתגובה זו
- 8.חחחח 27/10/2011 08:20הגב לתגובה זואז למה הקרנות הגדילו חשיפה באוקטבר ?
- 7.מאמין שיהיה רע-לי (ל"ת)שגיא 27/10/2011 08:19הגב לתגובה זו
- 6.ביזפורטל 27/10/2011 08:18הגב לתגובה זוהחוזים העתידיים אף פעם לא מעודכנים והגרפים של אסיה או שהמדד לא נכון או שהגרף לא מעודכן אולי תתחילו לתחזק אותו כמו שצריך מדובר פה בכסף של אנשים שמשתמשים באתר , ממש ביזיון וזו לא פעם ראשונה.
- 5.שוקי 27/10/2011 08:14הגב לתגובה זוהאדם הזה יחד עם בן זאב הם כישלונות מהלכים כשבנק הפועלים היה 1200 אמר בפירוש לא לקנות,כשבנק לאומי היה 1112 -1120 אמר לא לקנות בנקים,והיכן הם היום? כך אמר על אפריקה ב 1100 שהיא יקרה,והיכן היא היום,ואלביט הדמיה?חסרות דוגמאות? פשוט הפוך.
- 4.שמעון 27/10/2011 08:08הגב לתגובה זודיי לעבוד על אנשים
- 3.סוחר 27/10/2011 08:06הגב לתגובה זוהגז יתרסק
- 2.מייק 27/10/2011 08:05הגב לתגובה זוחבל על כספיכם .
- 1.המבקר 27/10/2011 08:00הגב לתגובה זובמדינה נורמלית הייתם נותנים את הדין על כל הפשעים שאתם עושים. לתת את הדין= עונשים כבדים של לפחות 20 שנות מאסר או ענישה בסגנון הסעודי.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
