לקראת משבר פנסיה? "הישראלים הפסיקו לחסוך והפנו כספים לצריכה ונדל"ן"
יאיר אהרוני, יו"ר איגוד קופות הגמל, פנה היום לעמנואל טרכטנברג,
יו"ר הצוות לשינוי כלכלי-חברתי, בבקשה לבחון צעדים לעידוד חסכון ארוך טווח של אזרחי ישראל, ובכללם החזרת החיסכון ההוני.
"אזרחי ישראל, שהפסיקו לחסוך באופן עצמאי, הפנו כספים אלו לצריכה ולהשקעה בנדל"ן" טוען אהרוני. "התעצמות התופעה באה לידי ביטוי בשנת 2008, כאשר בשיא המשבר הכלכלי העולמי, נפדו מקופות הגמל מיליארדי שקלים, שהופנו לרכישה מסיבית של נדל"ן למגורים לטובת השקעה, מה שהוביל לעליה דרסטית במחירי הדירות בישראל, מגמה הפוכה לגמרי למה שקרה למחירי הנדל"ן בעולם."
אהרוני אומר כי בשנים האחרונות מעמד הביניים חווה פגיעה מתמשכת בהיקף החיסכון לטווח ארוך. "ההפקדות נטו לקופות גמל לתגמולים לפני שנת 2005, היו חיוביות. אולם, לאור מספר רפורמות שהוביל משרד האוצר מאז שנת 2005, ירד היקף ההפקדות נטו בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד שקל בשנה. דהיינו, מאז שנת 2005, היקף הירידה המצטבר, בהפקדות לחיסכון ארוך טווח, עומד על 30 מיליארד שקל."
"אזרחי מדינת ישראל הורידו את שיעור החיסכון הארוך טווח, למינימום האפשרי. לב-ליבו של מעמד הביניים, עצמאים בעיסוקם, ושכירים שהפקידו באופן עצמאי, חדלו כמעט לחלוטין מלהפקיד באפיקי החיסכון ארוכי הטווח, לרבות אי הפקדות לקרנות פנסיה. מצב זה יוביל בעתיד לפגיעה קשה ביותר בציבור, שכן לאור עליית תוחלת החיים והעלייה המתמשכת בהוצאות המחייה, תת החיסכון יוביל לירידה דרסטית ברמת החיים בגיל הפרישה."
לדברי אהרוני, יש לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב, ולאפשר, במקרים מסוימים, לעמית למשוך, לאחר תקופת חסכון משמעותית, חלק מחסכונותיו למטרות אלה. מהלך כזה גם יחזיר את העצמאים להפקיד לאפיקי חיסכון ארוך טווח, שכן יהיה להם יותר קל מנטאלית להפקיד לאפיקים, בהם יש להם אפשרות למשוך כספים לאחר מספר שנות חיסכון.
"החזרת האפיק ההוני לצד האפיק הקצבתי, הינו בעיקר תפיסתי, שכן כבר כיום ישנם כ-100 מיליארד שקל כספי חיסכון הוניים בקופות הגמל, אולם אזרחי ישראל אינם ממהרים למשוך כספים אלו, וממשיכים לשמור עליהם לעתיד לבוא. כך, גם לגבי קרנות ההשתלמות, שהגם האפשרות לפדות אותם לאחר 6 שנות חיסכון, עולה כי משך החיים הממוצע של החיסכון בקרנות ההשתלות הוא ארוך יותר. למעשה אם יינתן תמרוץ כספי להותיר את הכספים לתקופה ארוכה יותר בקרן ההשתלמות, אנשים ימשיכו לחסוך אותם, שכן הם יודעים שיוכלו למשוך כספים אלו בכל עת בעתיד, במידה ויזדקקו לכך."
- 11.סתם אחד 26/08/2011 10:08הגב לתגובה זוהממשלה פשוט לא מבינה את שתטות שהיא עושה בהעדפת דירות ע" פ קופות גמל.
- 10.בשביל מה לחסוך? ע" מ לקבל שברי אחוזים ? (ל"ת)נילי 26/08/2011 00:03הגב לתגובה זו
- 9.והתשואה ממילא נמוכה 25/08/2011 21:18הגב לתגובה זועדיף ליהנות מהחיים היום לפני שכל הבוזזים ייקחו לנו את הכסף
- 8.רון 25/08/2011 19:31הגב לתגובה זומסכים לכל מילה וכדאי לאוצר לקבל ו לממש המלצות אלו.
- 7.עד שיאפשרו IRA מלא 25/08/2011 16:12הגב לתגובה זוIRA שמאפשר ניהול עצמאי של הכספים - ובנוסף איחוד כל מקורות החחסכון לחשבון יחיד (משאפשר כח מיקוח מול מנהלי תיקים או בנקים וכן מפשט את ניהול התיק). העניין ההוני הוא משני בחשיבותו אם כי יש לאפשר משיכה חלקית של הכסף כהון או צביעתו במועד ההפקדה כחלק הוני.
- 6.כל מה שעשה ביבי 25/08/2011 12:57הגב לתגובה זומפריעים לנו גם לחסוך למה אי אפשר לחסוך בקופות גמל כמו פעם? לא די בכך שהפנו את הכספים למניות וגרמו הפסדים עכשיו אם משפחה רוצה לחסוך כמה שקלים פנויים שהם מקבלים בחסכון הם לא יכולים אז הם מבזבזים את הכסף. מדינה מפגרת
- משה 25/08/2011 16:14הגב לתגובה זוכולם צודקים לדוגמא מה עשה תשובה? לקח כסף ממשקיעים ויותר חמור מקופות גמל במה השקיע? בנדל" נ , משך משכורות ודיוודנדים ענקיים לכן מסקנה ברורה לא צריך אותם. הכתבה מאוד מגמתית וחבל!! בנוסף צריך לחוקק חוק שלא ניתן בחברה אחת לבצע תספורת ובחברה אחרת למשוך ולהרוויח מיליונים (גם אילן בן דב כזה) והחוק - במצב בו יש השקעות של קופות גמל - חובה להרים מסך
- 5.ל-4 אם לא גומרים את החודש, אז אפשר לגמור בחוץ ? (ל"ת)שמוליק 25/08/2011 12:38הגב לתגובה זו
- אבי 25/08/2011 12:50הגב לתגובה זומנסים עכשיו להנשים את הגוף המת. תלכו לעאזאזל הלואי,למי כאב שהיה לציבור חיסכון בקופת גמל , שרק אחרי 15 שנות חיסכון היה יכול למשוך את הכסף. האוצר המלוכלך היה חייב להרוס למעמד הביניים כל אפשרות לחסוך לטווח ארוך. מה אתם מכריחים אותנו לחסוך בקופה לפנסיה ,בשביל זה יש את ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה . אני אישית מרגע שינוי התקנות הפסקתי לחלוטין להפקיד כספים בקופת הגמל לאחר שבמשל כ 20 שנים חסכתי בהן .
- 4.לחסוך? לא גומרים את החודש!! (ל"ת)נעמה 25/08/2011 12:32הגב לתגובה זו
- 3.אבי 25/08/2011 12:05הגב לתגובה זו1. בגלל התנאים החדשים שהממשלה עשתה. 2.בגלל העמלות הגבוהות שגובות בתי ההשקעות. 3. בגלל שמחלקים את כספינו לטייקונים וכשהוא נקלע לקשיים אנחנו משלמים עבורו, וכשהוא מרוויח הרבה כסף אנחנו לא שותפים לרווח. 4. בכסף שמופקד בתי ההשקעות משחקים עם כספינו למען טובתם האישית ולמקורבים עם הרצת מניות ,בקיצור יש הרבה קומבינות בכסף והחלטתי שאני לא שותף. עדיף לי כסף בפק" מ ולא אצל בתי ההשקעות. להם אף פעם אל תאמין ותמיד ידברו מתוך פוזיציה.
- 2.עצמאי 25/08/2011 11:55הגב לתגובה זודירה. שכ" ד בלי תיווך של השודדים. בלי עמלות לבנקים, בלי שלוקחים הכסף שלי ונותים כהלוואה לטייקונים מקורבים !
- 1.לי תיספורת? שביבי 25/08/2011 11:52הגב לתגובה זויחליט פתאום להעלות את הפנסיה לגיל 70? חפשו פראיירים אחרים.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
