המחאה מחלחלת לשוק ההון: "מניות רבות יספגו ירידות; מומלץ לפזר השקעות לחו"ל"
עוצמת המאבק החברתי התופס תאוצה בימים האחרונים מעלה את השאלה האם וכיצד ישפיעו השלכותיו על הכלכלה ושוק ההון בישראל. בבית ההשקעות פסגות מאמינים כי המחאות צפויות אמנם למתן את קצב האינפלציה, אבל מנגד, מניות של חברות רבות יספגו ירידות, באג"ח מדינה הרכיב הצמוד יסבול מהירידה בציפיות האינפלציוניות ומתנודתיות חדה, והרכיב השקלי ייהנה מהאטה בעליית הריבית.
בסקירה שפרסם פסגות על השוק הישראלי הוא קובע כי "ההשפעה הישירה של המחאה צפויה להתבטא בסביבת האינפלציה". בבית ההשקעות מתייחסים להשפעה של ההפחתה החד פעמית בבלו על הדלק ב-30 אגורות. לדעתם, ההשפעה של זה יחד עם קיזוז חלקי של עליית מחירי החשמל תגרע כ-0.2% ממדד המחירים בחצי השנה הקרובה.
במבט על שוקי האג"ח והמניות סוברים בבית ההשקעות, כי הם יושפעו משינויי המאקרו. "הרכיב הצמוד צפוי לסבול מהקפאת עליות המחירים המתוכננות ומהתמתנות קצב האינפלציה. הדבר ישפיע גם צד ההכנסות של החברות. חלק מהן יאלצו לספוג את העלייה בעלויות הייצור וחומרי הגלם ולא יוכלו לגלגלן אל הצרכן. הפגיעה במישור זה צפויה להעיב על שורת ההכנסות ולחלחל גם אל רווחי החברות".
הצעה נוספת שעומדת כיום על הפרק היא עצירת תוואי הורדת מסי החברות בישראל. כיום עומד שיעור מס החברות על 24% והיה מתוכנן לרדת ל-18% ב-2016. "אם הורדה זו היתה יוצאת לפועל, היא היתה הופכת את ישראל לאחד המקומות האטרקטיביים בעולם לעשיית עסקים. נסיגה מתהליך זה, ובוודאי מהלך של העלאת מס החברות, יגרום לפגיעה ברווחיות החברות ובתזרים המזומנים הצפוי מהן".
בנוגע לשוק הנדל"ן מעריכים בפסגות כי אמנם קשה עדיין להעריך כיצד ומתי תתרחש ירידת מחירים, אם בכלל, אבל תרחיש כזה עלול לגרור תגובת שרשרת בסקטורים שונים. "סקטור הבנקאות לדוגמה", מציינים בפסגות, "עלול להיפגע כתוצאה מהתלות הגדולה של הבנקים בתיקי המשכנתאות, שהתנפחו במידה ניכרת בשנים האחרונות".
השפעת ועדת הריכוזיות לבחינת התחרותיות במשק: "סביר כי הוועדה תחמיר את מסקנותיה לאור המחאה האחרונה. קריאתו של ראש הממשלה ל'כחלוניזם' עשויה לרמז על רפורמות נוספות שבדרך". בהתיחסות לשוק הנדל"ן, כותבים בבית ההשקעות: "התממשות תרחיש של ירידת מחירים עלולה לגרור תגובת שרשרת בסקטורים שונים ובעיקר בבנקאות והנדל"ן".
לסיכום מסבירים בפסגות, כי המשך המחאה לא צפוי להיטיב עם רובן המכריע של החברות בישראל. "חשוב לבחון גם איך תושפע יכולתן לפרוע את התחייבויותיהן. עם זאת, סביר להניח, שמשמעותיים ככל שיהיו הצעדים שתנקוט הממשלה, הפגיעה ברווחיות החברות אינה צפויה להיות מהותית עד כדי פגיעה ביכולת החברות לשרת את החוב".
- 11.כפיר 02/08/2011 14:02הגב לתגובה זובית השקעות הכי דביל שראיתי בחיי...כל יום המלצה חדשה...ביזפורטל-תתביישו כל יום לפרסם כתבה חדשה וסותרת של בית ההשקעות הזה וכל האנליסטים שלכם שלא שווים אפילו אגורה....חברים-כל אחד שיפעל לפי מידע הבנתו ואל תקשיבו בשום אופן לבתי השקעות...יום טוב ובהצלחה לכולם...
- 10.והכל חוזר כבומרנג אל המוחים (ל"ת)זאב 02/08/2011 12:57הגב לתגובה זו
- 9.קישקוש הבורסה בת" א הכי חזקה בעולם (ל"ת)גיא 02/08/2011 12:55הגב לתגובה זו
- 8.דן 02/08/2011 12:43הגב לתגובה זוהופכת את ישראל לאחד המקומות האטרקטיביים בעולם לעשיית עסקים....ואת האזרחים לעניים...
- אלון 02/08/2011 13:24הגב לתגובה זוכדי שתוכל לאכול את הסושי שלך ולעשן נרגילות ודברים אחרים במאהל
- 7.אבירם 02/08/2011 12:42הגב לתגובה זוהמקור המדובר העיקרי בגלל המחאה החברתית (או בזכותה) יהיה העלאת מס החברות. זוכרים שלפי ששינסקי חברות הגז לא יספגו את ההעלאה?: " ועדת ששינסקי הניחה במודל שלה שמס חברות יפחת מ-24% כיום ל-18% ב-2016. עם זאת, ידענו שיש אפשרות שמס חברות לא יירד. לכן רצינו לקבע את הנתח הסופי של המדינה (Government Take), אך העדפנו לחכות ולראות קודם לכן מה תחליט הכנסת. אם הכנסת היתה מחליטה להפחית את נתח המדינה, היינו משאירים את המצב כך, אבל מכיוון שהיא אימצה לבסוף את נתח המדינה שקבעה ועדת ששינסקי, אז לא היתה לנו כוונה לקבוע נתח גבוה יותר מזה שעליו התבססנו לפי שיעור מס חברות של 18%, ולכן קבענו מנגנון שישמור עליו" . למעשה, הענקתם לחברות הגז חסינות מפני שינוי מס כלל-משקי בעתיד. " נכון להיום, החברות האלה ממילא לא נמצאות תחת משטר המס האחיד במדינה. יש פה מודל מיוחד שבו המדינה לוקחת חלק ניכר מן הרווחים של החברות משום שהגז הוא בבעלותה. לא נגענו במס חברות, אלא הטלנו היטל על הרווחיות, ולכן סביר ששיעור נתח המדינה יהיה מותאם לערך הגז. ואולם אם המדינה, כריבון, לוקחת יותר מסים, אז הרווחים קטנים, ומכאן שערך הגז קטן. המודל הרי בנוי כך שעלייה בערך הגז אשר נובעת משינויים במחיר הגז גוררת את השתתפות המדינה ברווח העודף. אבל אם השינוי בערך הגז נובע מכך שהמדינה גובה נתח גבוה יותר במקום אחר - אז זה לא סביר לקחת מן היזמים גם פה וגם שם" . http://www.themarker.com/news/1.607724
- 6.אבי 02/08/2011 12:42הגב לתגובה זותגידו, השתגעתם לגמרי??? אולי תמליצו שנקבור את הכסף מתחת לאדמה, כי שם הוא בטוח ירוויח יותר מאשר בהמלצות שלכם. ביזיון שבכלל מפרסמים דעות כאלה!
- 5.דוד 02/08/2011 12:39הגב לתגובה זותגידו שאתם רוצים את המניות בלי כסף וזהו
- אני מוכר רק למי שמוכן שאני אשלם לו על המניות (ל"ת)אבירם 02/08/2011 13:12הגב לתגובה זו
- 4.רודף הצדק 02/08/2011 12:37הגב לתגובה זוחריפות ביותר והמיתון שם רק מתפתח... חבורה של קשקשנים שנכנסים לפאניקה...
- 3.אבירם 02/08/2011 12:37הגב לתגובה זולפי דו" ח ששינסקי
- 2.עוד אינטרסנט שזורע פאניקה (ל"ת)רווחים צבורים 02/08/2011 12:37הגב לתגובה זו
- 1.מזל שבחו" ל משגשגים,ומזל שבפסגות משגשגים. (ל"ת)יד הנפץ 02/08/2011 12:23הגב לתגובה זו
- לפזר לארה" ב בעלת החוב... (ל"ת)כן בטח 02/08/2011 12:44הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
