ובאירופה הכל כרגיל: תשואות האג"ח באיטליה וספרד עולות; ה-CDS בשיא
תשואות האג"ח של אטליה וספרד נוסקות בצל חששות מחודשים בעניין משבר החוב באירופה. המשבר המהדהד גבה מחיר כבר מהשווקים והתפשט למדינות רבות ובינהן נמנות פורטוגל, יוון ואירלנד שכבר ביקשו סיוע מהאיחוד האירופי. "הגדילה לעשות" יוון שנזקקה בחודש שעבר לתוכנית סיוע שנייה בסדר גודל של 159 מיליארדי אירו ואף הוכרה על ידי הבנק המרכזי האירופאי בחדלות פירעון זמנית. המשקיעים חוששים מההתפתחויות הבאות.
חשש המשקיעים בא לידי ביטוי היום במסחר. התשואה על האג"ח ל-10 שנים של איטליה נסקה 23 יחידות בסיס ל6.13% והתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ספרד עלה 9 נקודות בסיס ל6.28%. במקביל, עלות הביטוח על האג"ח מפני פשיטת רגל, CDS, הגיע לשיא. ביטוח של 10 מיליון דולר מפני חדלות פרעון ל-5 שנים של איטליה יעלה כעת 355,000 דולר לשנה בהשוואה ל-331,000 דולר אתמול (ב').
משברי החוב גבו מחיר כבד מבורסות אירופה כאשר רק השנה ירדו הבורסות בממוצע 10% מהשיא והיו האיזור הראשוני להיכנס לתיקון. המדד המוביל באירופה Stoxx 600 נמצא בשפל של שמונה חודשים בעוד מדדים מקבילים ירדו הרבה פחות: MSCI אסיה פסיפיק השיל 1.3% בלבד מהשיא במאי ו- S&P 500 ירד 5.6% מהשיא באפריל זאת בצל סוגיית תקרת החוב בארה"ב.
הבנקים, חברות הביטוח ומניות הטכנולוגיה מובילים את הירידות. מדד הביטוח האירופאי ירד 17% כאשר כל אחד מהחברות שמרכיבות אותו הציגו ירידה למעט אחת. מדד הטכנולוגיה האירופאי אף הוא צנח 17%.
הסיפור הגדול נמצא בגזרת הבנקים, מדד הבנקים האירופי צלל 17% מפברואר השנה. שלוש המלווים הגדולים באיטליה איבדו יותר ממחצית שווי השוק שלהם. יוניקרדיט, הבנק הגדול באיטליה צלל 40%, בדומה למלווה השני בהיקפו אינטסה סנפאולו שהתרסק 39%. קומרסבנק נחתך 47% בגרמניה ודויטשה בנק ירד 23%. שני בנקים ביוון קרסו כ-40% השנה.
בהקשר זה נציין את מדד מנהלי הרכש בארה"ב שצנח לרמה של 50.9, רמתו הנמוכה מאז יולי 2009, מרמה של 55.3 בחודש לפני. הנתון פספס את ציפיות הכלכלנים ל-54.3 כאשר ירידה מתחת לרמת ה-50 נחשבת להתכווצות הכלכלה.
הנתון בא בהמשך לדו"ח שבוע שעבר שמראה שהכלכלה הגדולה בעולם פספסה את תחזיות האנליסטים והצמיחה ברבעון השני נתקעה כמעט ברמה של הרבעון לפניו. לדבר השלכות לדבי הבורסות באירופה כיוון שמסמן כי הייצוא מאירופה לארה"ב יקטן ומהצד השני גם הייצוא מארה"ב לאירופה. שוקי אירופה הגיבו לנתון בירידות חדות לקראת סיום המסחר.
עונת הדו"חות איכזבה בגדול כאשר יותר חברות אירופאיות פספסו את תחזיות האנליסטים מבכל עונת דו"חות אחרת בלפחות חמש שנים האחרונות. כ-52% מהחברות במדד Stoxx 600 פיספסו את התחזיות בהשוואה ל-78% ממדד ה-S&P 500 שעקפו את התחזיות.
- 5.נדפקו הגרמנים שמשלמים את החשבון (ל"ת)אסי 02/08/2011 13:51הגב לתגובה זו
- 4.חבל שכספי מושקע בדסק" ש שהשקיעה בבנק בשוויץ (ל"ת)פני 02/08/2011 13:36הגב לתגובה זו
- 3.פתאום נהיינו מומחים לאירופה, כל דבר שם משפיע (ל"ת)רק חדשות רעות..... 02/08/2011 13:05הגב לתגובה זו
- 2.טבריאני 02/08/2011 12:49הגב לתגובה זוחוגגים בביזבוזים ואז שאחרים ישלמו
- 1.אז לא לקנות שם אג" ח? איטליה זה רק אוכל (ל"ת)הא, וכדורגל 02/08/2011 12:47הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
