סלקט תגיש צ'ק דחוי על 700 מ' ש' במקום ערבות: האם ועדת המכרזים תאשר?
קבוצת סלקט תקשורת בראשות מייקל גלפנד ולואיס מייברג מתכוונת להגיש לוועדת המכרזים צ'ק דחוי על 700 מיליון שקל. בנוסף, קיבלה הקבוצה את נכונותו של בנק ההשקעות גולדמן זאקס להעניק לה ערבות בנקאית בסכום זהה. הקבוצה היתה אמורה להגיש ערבות מבנק ישראלי עד מחר (ו') אולם לא הצליחה לגייס את הערבות מבנק ישראלי.
גורמים בשוק ההון אמרו היום: "זה הזוי. יש תנאי מכרז וצריך לעמוד בהם. כל אופציה אחרת תגרור תביעות משפטיות". להערכת גורמים אלה, המתמודד הבא בתור - קבוצת גולן טלקום, תצליח לעמוד בתנאי המכרז ולגייס ערבות בנקאית מבנק ישראלי, משום שבניגוד למתמודדים שזכו עד היום, שהתחייבו ל-700 מיליון שקל, גולן טלקום הגישה הצעת מחיר של 360 מיליון שקל בלבד.
גורמים אחרים בשוק אמרו, כי אם הצ'ק הדחוי יציב, מה מונע מקבוצת סלקט להפקיד אותו בבנק ולקבל כנגדו ערבות בנקאית? ואם הבנקים לא מוכנים לתת במצב זה ערבות בנקאית, למה שמשרד התקשורת יקבל את הצ'ק הזה כערבות?
את תגובתו של משרד התקשורת לא היה ניתן לקבל היום, ולא במקרה. על פי תנאי המכרז, המתמודדים חייבים לגייס את הערבות מבנק ישראלי בלבד. כך היה עם מירס שהיתה בין שני הזוכים הראשונים במכרז וכך היו הדרישות מחזי בצלאל, היזם של קבוצת התקשורת מרתון מובייל אקס, שבסופו של דבר לא הצליח לגייס את הערבות מבנק ישראלי.
כעת נותר להמתין ולראות האם ועדת המכרזים תהיה מוכנה לעצום חצי עין ולקבל צ'ק דחוי בתוספת ערבות מבנק זר, על אף תנאי המכרז. צעד כזה עלול לגרור בעקבותיו ערעורים על ההחלטה ואף עתירות לבג"צ, שעלולים להגיש מירס (שעמדה בכל תנאי המכרז טבין ותקילין), חזי בצלאל שעמד בראש קבוצת מרתון מובייל אקס, וקבוצת גולן טלקום שהיתה אמורה לזכות במקרה שסלקט לא היתה מצליחה להשיג את הערבות מבנק ישראלי.
מצד שני, אם ועדת המכרזים לא תקבל את הערבות, ותעביר את הזכייה לגולן טלקום, יעלה הדבר את השאלה האם משרד התקשורת לא יצר תנאי מכרז שקשה מאוד (עד בלתי אפשרי) לעמוד בהם (שכן שתי קבוצות לא הצליחו לעמוד בתנאים).
בנוסף, כשלון של שתי קבוצות בזו אחר זו להשיג ערבות מבנקים ישראלים הביא גורמים בשוק התקשורת למתוח ביקורת על ועדת המכרזים שלא בדקה את החוסן הפיננסי של המועמדים שעלו לשלב הסופי. אחרי הכול,
הסכום שהם נדרשו להביא כערבות הוא רק ההפקדה הראשונית.
כעת יש להשקיע סכומים של 1-1.5 מיליארד שקל בתשתיות, במערכות שיווק ועוד. אם מתמודדים מסוימים לא מסוגלים להעמיד ערבות של 700 מיליון שקל, איך יממנו את הקמת התשתיות.
כך או כך, בשוק התקשורת לא יהיה משעמם הקיץ. עוד לפני שהמתחרים החדשים יוצאים לדרך נוצרה קרקע פוריה למאבקים משפטיים. וזה עוד לפני שהמתחרים החדשים החלו לקחת נתחי שוק מהמפעילים הקיימים, פרטנר, סלקום ופלאפון.
אם ועדת המכרזים תחליט בכל זאת לפסול את הערבות הבנקאית מבנק זר, המתמודדת הבאה בתור היא קבוצת גולן טלקום בראשות מיכאל גולן, שהינו היזם והמנכ"ל, ומחזיק בכ-50% מהמיזם. נביה ניאל, שהינו בעל השליטה בחברת התקשורת הצרפתית איליאד, מחברות התקשורת הגדולות בצרפת מחזיק בכ-30% מהמיזם, והבעלים לשעבר של חברת האופנה נפנף מחזיק בכ-20%. אורן מוסט הוא הנשיא הקבוצה ומנהל התפעול הראשי.
- 4.ראש יהויד 15/07/2011 10:37הגב לתגובה זומדובר על מכרז הימורים, שבו החברות צריכות להמר על גובה הערבות שימליחו להשיג המתחרים שלהם, כדי להחליט האם להמשיך במכרז או להפסיק. גולן היהו החכמים ביות ר ופרשו בשלב מוקדם החאירם המשיכו עד למצב שגובה ההערבות הוא סכום שהבנקים הישראלים יתקשו מאוד לתת אותו בגלל מגבלת לווה בודד. למעשה כדי לקבל את הערבות יש צורך בהעמדת םקדון בגובה מרבית הערבות שיהיה משועבד לערבת. מאחר ומדובר בערבות לתקופה של חמש שני0 מדובר בריתוק מיותר של כסף הנדרש לפיתוח התשתית. במקום מכרז מטופש על הגעה לכמות צרכנים מסוימת. היה צריך לקבוע שהזוכים במכרז יוכלו לספק רק שוק סיטונאי בשבע השנים הראשונות. את המכרז היה אפשר לעשות על סל מחירים סיטונאיים מקסימאליים ,בשילוב עם משך הקמת רשת שתכסה את כל המדינה, כאשר מראש תקבע ערבות שפויה לעמידה בהתחיבות שקבע לעצמו הספק באשר להעמדת הרשת. הקמת שוק סיטונאי ע" י שני ספקים היה פותח את השוק לעשרות מפעילי MVNO שהיו מצטמצמים במשך הזמן לסדר גודל של 10 ומהווים תחרות חזקה לשלושת המפעילים הישירים. לאחר 7 שנים ניתן היה לאפשר למפעילים החדשים גם לספק שרות ישיר לצרכן, אם כי אני מניח שהם היו מחליטים לא להתחרות בלקוחות שלהם, קרי ספקי MVNO
- 3.אחד העם 14/07/2011 20:14הגב לתגובה זו" " מכיוון שאותם טייקונים המבקשים את ההלוואות וההשקעות הם האנשים השולטים בגופים המוסדיים שמלווים להם את הכסף. שרי אריסון שולטת בבנק הפועלים, מלווה גדול. משפחת עופר שולט בבנק מזרחי טפחות. נוחי דנקנר שולט בקבוצת כלל ביטוח ובכלל פיננסים. צדיק בינו שולט בקבוצת הבינלאומי. יצחק תשובה שולט בחברת הפניקס ובבית ההשקעות אקסלנס. כשמודדים את סך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, מתברר שהוא הגיע ב-2010 לסכום של 2.5 טריליון שקל וש 40% מהם נשלטים על ידי שמונה בעלי קבוצות עסקיות, או בשמן האחר " הטייקונים הישראלים" . האם יש שכיר, אובייקטיבי ועצמאי ככל שיהיה, שיכול לעמוד בפני לחצים של בעל הבית? וגם אם השכיר אינו עובד אצל מי שמבקש את ההלוואה, מצבו לא פשוט: שוק ההון הישראלי הוא מקום ריכוזי שבו הכסף הגדול נשלט על ידי לא יותר מעשרה גופים, ואין הרבה אנשים שמוכנים להסתכסך עם מחצית מהמעסיקים הפוטנציאליים. וזו התוצאה: מוסדיים שנותנים כספים לטייקונים ושותקים גם כאשר אינם חושבים שזו השקעה טובה, טייקונים שלא מחזירים חובות ולא נענשים על ידי שוק ההון, וציבור חוסכים שמשלם על כל וההרפתקאות העסקיות האלה ובתמורה מקבל עמלות גבוהות ותשואה נמוכה."
- זו כנראה האמת , מנסים למנוע תחרות !!!! (ל"ת)אל" י 15/07/2011 08:39הגב לתגובה זו
- 2.גולן יכו גם בשלשת החזירים...כמו בצרפת (ל"ת)קורא בעיתון 14/07/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 1.גולן היו הכי שפויים ! יצליחו לעמוד בכך (ל"ת)קורא בעיתון 14/07/2011 17:45הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
