סלקט תגיש צ'ק דחוי על 700 מ' ש' במקום ערבות: האם ועדת המכרזים תאשר?
קבוצת סלקט תקשורת בראשות מייקל גלפנד ולואיס מייברג מתכוונת להגיש לוועדת המכרזים צ'ק דחוי על 700 מיליון שקל. בנוסף, קיבלה הקבוצה את נכונותו של בנק ההשקעות גולדמן זאקס להעניק לה ערבות בנקאית בסכום זהה. הקבוצה היתה אמורה להגיש ערבות מבנק ישראלי עד מחר (ו') אולם לא הצליחה לגייס את הערבות מבנק ישראלי. גורמים בשוק ההון אמרו היום: "זה הזוי. יש תנאי מכרז וצריך לעמוד בהם. כל אופציה אחרת תגרור תביעות משפטיות". להערכת גורמים אלה, המתמודד הבא בתור - קבוצת גולן טלקום, תצליח לעמוד בתנאי המכרז ולגייס ערבות בנקאית מבנק ישראלי, משום שבניגוד למתמודדים שזכו עד היום, שהתחייבו ל-700 מיליון שקל, גולן טלקום הגישה הצעת מחיר של 360 מיליון שקל בלבד. גורמים אחרים בשוק אמרו, כי אם הצ'ק הדחוי יציב, מה מונע מקבוצת סלקט להפקיד אותו בבנק ולקבל כנגדו ערבות בנקאית? ואם הבנקים לא מוכנים לתת במצב זה ערבות בנקאית, למה שמשרד התקשורת יקבל את הצ'ק הזה כערבות? את תגובתו של משרד התקשורת לא היה ניתן לקבל היום, ולא במקרה. על פי תנאי המכרז, המתמודדים חייבים לגייס את הערבות מבנק ישראלי בלבד. כך היה עם מירס שהיתה בין שני הזוכים הראשונים במכרז וכך היו הדרישות מחזי בצלאל, היזם של קבוצת התקשורת מרתון מובייל אקס, שבסופו של דבר לא הצליח לגייס את הערבות מבנק ישראלי. כעת נותר להמתין ולראות האם ועדת המכרזים תהיה מוכנה לעצום חצי עין ולקבל צ'ק דחוי בתוספת ערבות מבנק זר, על אף תנאי המכרז. צעד כזה עלול לגרור בעקבותיו ערעורים על ההחלטה ואף עתירות לבג"צ, שעלולים להגיש מירס (שעמדה בכל תנאי המכרז טבין ותקילין), חזי בצלאל שעמד בראש קבוצת מרתון מובייל אקס, וקבוצת גולן טלקום שהיתה אמורה לזכות במקרה שסלקט לא היתה מצליחה להשיג את הערבות מבנק ישראלי. מצד שני, אם ועדת המכרזים לא תקבל את הערבות, ותעביר את הזכייה לגולן טלקום, יעלה הדבר את השאלה האם משרד התקשורת לא יצר תנאי מכרז שקשה מאוד (עד בלתי אפשרי) לעמוד בהם (שכן שתי קבוצות לא הצליחו לעמוד בתנאים). בנוסף, כשלון של שתי קבוצות בזו אחר זו להשיג ערבות מבנקים ישראלים הביא גורמים בשוק התקשורת למתוח ביקורת על ועדת המכרזים שלא בדקה את החוסן הפיננסי של המועמדים שעלו לשלב הסופי. אחרי הכול, הסכום שהם נדרשו להביא כערבות הוא רק ההפקדה הראשונית. כעת יש להשקיע סכומים של 1-1.5 מיליארד שקל בתשתיות, במערכות שיווק ועוד. אם מתמודדים מסוימים לא מסוגלים להעמיד ערבות של 700 מיליון שקל, איך יממנו את הקמת התשתיות. כך או כך, בשוק התקשורת לא יהיה משעמם הקיץ. עוד לפני שהמתחרים החדשים יוצאים לדרך נוצרה קרקע פוריה למאבקים משפטיים. וזה עוד לפני שהמתחרים החדשים החלו לקחת נתחי שוק מהמפעילים הקיימים, פרטנר, סלקום ופלאפון. אם ועדת המכרזים תחליט בכל זאת לפסול את הערבות הבנקאית מבנק זר, המתמודדת הבאה בתור היא קבוצת גולן טלקום בראשות מיכאל גולן, שהינו היזם והמנכ"ל, ומחזיק בכ-50% מהמיזם. נביה ניאל, שהינו בעל השליטה בחברת התקשורת הצרפתית איליאד, מחברות התקשורת הגדולות בצרפת מחזיק בכ-30% מהמיזם, והבעלים לשעבר של חברת האופנה נפנף מחזיק בכ-20%. אורן מוסט הוא הנשיא הקבוצה ומנהל התפעול הראשי.
- 4.ראש יהויד 15/07/2011 10:37הגב לתגובה זומדובר על מכרז הימורים, שבו החברות צריכות להמר על גובה הערבות שימליחו להשיג המתחרים שלהם, כדי להחליט האם להמשיך במכרז או להפסיק. גולן היהו החכמים ביות ר ופרשו בשלב מוקדם החאירם המשיכו עד למצב שגובה ההערבות הוא סכום שהבנקים הישראלים יתקשו מאוד לתת אותו בגלל מגבלת לווה בודד. למעשה כדי לקבל את הערבות יש צורך בהעמדת םקדון בגובה מרבית הערבות שיהיה משועבד לערבת. מאחר ומדובר בערבות לתקופה של חמש שני0 מדובר בריתוק מיותר של כסף הנדרש לפיתוח התשתית. במקום מכרז מטופש על הגעה לכמות צרכנים מסוימת. היה צריך לקבוע שהזוכים במכרז יוכלו לספק רק שוק סיטונאי בשבע השנים הראשונות. את המכרז היה אפשר לעשות על סל מחירים סיטונאיים מקסימאליים ,בשילוב עם משך הקמת רשת שתכסה את כל המדינה, כאשר מראש תקבע ערבות שפויה לעמידה בהתחיבות שקבע לעצמו הספק באשר להעמדת הרשת. הקמת שוק סיטונאי ע" י שני ספקים היה פותח את השוק לעשרות מפעילי MVNO שהיו מצטמצמים במשך הזמן לסדר גודל של 10 ומהווים תחרות חזקה לשלושת המפעילים הישירים. לאחר 7 שנים ניתן היה לאפשר למפעילים החדשים גם לספק שרות ישיר לצרכן, אם כי אני מניח שהם היו מחליטים לא להתחרות בלקוחות שלהם, קרי ספקי MVNO
- 3.אחד העם 14/07/2011 20:14הגב לתגובה זו" " מכיוון שאותם טייקונים המבקשים את ההלוואות וההשקעות הם האנשים השולטים בגופים המוסדיים שמלווים להם את הכסף. שרי אריסון שולטת בבנק הפועלים, מלווה גדול. משפחת עופר שולט בבנק מזרחי טפחות. נוחי דנקנר שולט בקבוצת כלל ביטוח ובכלל פיננסים. צדיק בינו שולט בקבוצת הבינלאומי. יצחק תשובה שולט בחברת הפניקס ובבית ההשקעות אקסלנס. כשמודדים את סך תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, מתברר שהוא הגיע ב-2010 לסכום של 2.5 טריליון שקל וש 40% מהם נשלטים על ידי שמונה בעלי קבוצות עסקיות, או בשמן האחר " הטייקונים הישראלים" . האם יש שכיר, אובייקטיבי ועצמאי ככל שיהיה, שיכול לעמוד בפני לחצים של בעל הבית? וגם אם השכיר אינו עובד אצל מי שמבקש את ההלוואה, מצבו לא פשוט: שוק ההון הישראלי הוא מקום ריכוזי שבו הכסף הגדול נשלט על ידי לא יותר מעשרה גופים, ואין הרבה אנשים שמוכנים להסתכסך עם מחצית מהמעסיקים הפוטנציאליים. וזו התוצאה: מוסדיים שנותנים כספים לטייקונים ושותקים גם כאשר אינם חושבים שזו השקעה טובה, טייקונים שלא מחזירים חובות ולא נענשים על ידי שוק ההון, וציבור חוסכים שמשלם על כל וההרפתקאות העסקיות האלה ובתמורה מקבל עמלות גבוהות ותשואה נמוכה."
- זו כנראה האמת , מנסים למנוע תחרות !!!! (ל"ת)אל" י 15/07/2011 08:39הגב לתגובה זו
- 2.גולן יכו גם בשלשת החזירים...כמו בצרפת (ל"ת)קורא בעיתון 14/07/2011 17:45הגב לתגובה זו
- 1.גולן היו הכי שפויים ! יצליחו לעמוד בכך (ל"ת)קורא בעיתון 14/07/2011 17:45הגב לתגובה זו

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?
הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם
הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.
"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".
הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.
ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.
במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.