הציבור בפאניקה: מתחילת יוני פדה מהקרנות כ-4.9 מיליארד שקלים - מתקרב לרמות בספטמבר 2008
השבוע האחרון היה השבוע הקשה ביותר לקרנות מזה שלוש וחצי שנים, כאשר תעשיית קרנות הנאמנות שברה שוב שיא שלילי. אי הוודאות בשווקים העולמיים, החששות מקריסת יוון והשפעתה על אירופה כולה, והדאגה מפני מיתון נוסף בארה"ב מבריחים את המשקיעים מהקרנות המנייתיות ומקרנות האג"ח, ומריצים אותם למרחבים המוגנים של השקעות חסרות סיכון.
בקרנות המסורתיות נרשם פדיון שבועי ענק בסכום של כשני מיליארד שקל. זהו הסכום הגבוה ביותר מאז ינואר 2008. בשלושת הימים הראשונים של השבוע החולף פדו המשקיעים כחצי מיליארד שקל בכל יום. כך עולה מהערכות ואומדנים שבוצעו על ידי כלכלני בית ההשקעות מיטב. מדד מיטב לתשואות קרנות הנאמנות, ירד עד כה החודש בכ-0.9%. את הירידות הובילו הקרנות המנייתיות שצללו בכ-5%.
מתחילת החודש נרשמה בנכסי תעשיית קרנות הנאמנות ירידה של כ-2.9 מיליארד שקל. סכום זה מיוחס לגיוסים נטו של כ-3.4 מיליארד שקל בקרנות הכספיות, כשמנגד ניצבים פדיונות נטו של כ-4.9 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות וירידת ערך נכסי הקרנות בכ-1.4 מיליארד שקל.
נכון לעכשיו מנהלת תעשיית הקרנות סכום של כ-154.6 מיליארד שקל. זהו סך הנכסים הנמוך ביותר מאז השפל שנרשם ב-5.10.10. הקרנות המסורתיות (בנטרול קרנות כספיות) מנהלות כ-127.8 מיליארד שקל. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז השפל שנרשם בראשית אוגוסט 2010.
הפדיונות מתרכזים בצורה מובהקת בקרנות אג"ח חברות וכללי, כולל בקרנות מסוג 10/90, על רקע רצון המשקיעים לצמצם חשיפה לנכסי סיכון (מניות ואג"ח קונצרני).
יתרה מזאת, בקרנות המסורתיות נרשמו מתחילת יוני פדיונות בסכום כולל של כ-4.9 מיליארד שקל. סכום זה מתחיל להתקרב לסכום הפדיונות שנרשם בספטמבר 2008, החודש בו בית ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס הודיע על פשיטת רגל. כזכור, באותה עת נרשמו פדיונות בסכום של כ-5.7 מיליארד שקל.
רק מעט יותר מ-50% מהכסף שנפדה השבוע בקרנות האג"ח והמניות עבר לקרנות הכספיות, שגייסו כ-1.1 מיליארד שקל. בקרנות השקליות נרשם פדיון ראשון לאחר חודשים רצופים של גיוסים, שהסתכם בכ-60 מיליון שקל.
בארץ ובעולם המשיכו שוקי המניות להיות תנודתיים ועצבניים גם במהלך השבוע החולף: מדד ת"א 75 ירד בכ-2.3%, מדד היתר-50 רשם ירידה של כ-0.4% ומדד ת"א 100 איבד כ-0.2%. מנגד, מדד המעו"ף רשם עלייה של כ-0.5% ומדד ת"א בנקים טיפס בכאחוז על אף הצניחה החדה שרשם ביום חמישי האחרון.
בקצב הפדיונות השבועי של הקרנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) נרשמה ירידה של כ-30%. למרות זאת הוא נותר גבוה ועמד על כ-150 מיליון שקל.
מהקרנות המתמחות במניות בישראל נפדו כ-100 מיליון שקל, קרנות המניות בחו"ל הוסיפו לפדיונות כ-35 מיליון שקל נוספים ומהקרנות הגמישות התנדפו כ-15 מיליון שקל.
מראשית יוני משכו המשקיעים מהקרנות המנייתיות כ-530 מיליון שקל. סכום זה מתווסף ל-570 מיליון שקל שנמשכו מהן במאי. באג"ח הקונצרניות נרשמה השבוע מגמה מעורבת. מדד התל-בונד 20 ירד בכ-0.15% בעוד מדד תל-בונד 40 עלה בשיעור זהה של כ-0.15%.
אך גם השבוע, בדומה לשבוע שקדם לו, אווירת אי הוודאות הכללית בשווקים, על רקע חששות מקריסת יוון וממיתון חוזר בכלכלת ארה"ב, התנודתיות הגבוהה במניות ובנכסים עתירי סיכון, ורצון המשקיעים לצמצם את רמות הסיכון שלו, הובילו את קרנות האג"ח חברות וכללי לפדיונות כבדים נוספים של כ-1.35 מיליארד שקל.
מתחילת יוני סבלו קרנות אלו מפדיונות מצטברים של כ-3.7 מיליארד שקל, עם אפשרות סבירה לשבור את השיא השלילי של ינואר 2008, אז הן פדו כ-4.4 מיליארד שקל.
כזכור, תקופה זו היתה ראשית ימי משבר הסאב פריים. ועדיין, מדובר בסכום שהוא נמוך מהפדיונות של אוגוסט 2007, בו נרשם שיא הפדיונות של כל הזמנים.
האג"ח הממשלתיות סיימו את השבוע החולף בעליות שערים: מדד האג"ח ממשלתי כללי עלה בכ-0.25%, הגלילים עלו בכ-0.1%, השחרים זינקו כ-0.4% והגילונים שוב פיגרו מאחור וסיימו את השבוע ללא שינוי.
על אף העליות הנאות באפיק הממשלתי, נמשך המומנטום השלילי בקרנות אלו, ובשבוע החולף רשמו קרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד פדיון נוסף של כ-370 מיליון שקל. זהו הפדיון השבועי ה-30 ברציפות, כאשר מתחילת החודש נפדו מקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד כ-900 מיליון שקל.
הקרנות הכספיות גייסו השבוע עוד כ-1.1 מיליארד שקל. אלא שהפעם מדובר על גיוס של מעט יותר מ-50% מהכסף שנפדה בקרנות המסורתיות, בעוד בחצי הראשון של החודש הן הצליחו לקלוט כ-80% ממנו.
מראשית החודש גייסו הקרנות הכספיות סכום משמעותי של כ-3.4 מיליארד שקל. הקרנות השקליות סיימו את השבוע בפדיונות של כ-60 מיליון שקל. זהו פדיון ראשון לאחר שמונה שבועות רצופים של גיוסים.
במיטב מעריכים, כי הפדיונות נובעים משתי מגמות מנוגדות: ירידה מסוימת בקצב הגיוסים לקרנות המק"מ הטרנדיות שהושקו לאחרונה, והמשך פדיונות בקרנות שקליות בעלות חשיפה מנייתית, או מאפייני סיכון אחרים, גבוהים יותר.
קרנות אגד חוץ רשמו השבוע פדיונות של כ-20 מיליון שקל, בעוד שמהקרנות הממונפות ואסטרטגיה יצאו כ-40 מיליון שקל.
- 10.להציל את הכסף עכשיו 26/06/2011 21:58הגב לתגובה זוכרגע זה עוד כלום, יש ירידה איטית ומסודרת של השוק. הפאניקה עוד תגיע ואז תאלצו לחפש מילים חדשות כמו קטסטרופה ויום הדין.
- 9.צביקה 26/06/2011 12:57הגב לתגובה זוכמו שנאמר חמורים שמתיימרים להבין במרק פירות.ואלה שמשקיעים דרך חברות ההשקעה משלמים עמלות בכל מקרה.
- 8.שאח 26/06/2011 12:45הגב לתגובה זווהשועלים הגדולים- אל תתנו להם לבלבל אתכם -פשוט צריך לשבת ולא לעשות כלום
- 7.דחלילון 26/06/2011 12:30הגב לתגובה זוקסם שורט על המעוף פי 3 .שער 214.3
- 6.טליק 26/06/2011 12:11הגב לתגובה זומי קונה?המוסדיים......נכון.אבל המוסדיים זה אנחנו הציבור.....אז מי מפסיד?אנחנו נכון.......ומי מרויח?נכון המוסדיים .................................
- 5.ארניקה 26/06/2011 11:48הגב לתגובה זומאחר שאין למנהלי הקרנות שום יכולת אמיתית לנהל את הכסף הציבור צריך להשקיע ותו ישירות! ואם כבר קרן - דמי ניהול רק כאחוז מהרווח!
- 4.קוקו 26/06/2011 11:47הגב לתגובה זופשוט המקמי" ם יקרים מדי ביחס לריבית פקדונות או שחרים.
- 3.העדר ברח ונשארתי לבד במניות,אני רגוע (ל"ת)לא מפחד כלל 26/06/2011 11:47הגב לתגובה זו
- 2.אהרון 26/06/2011 11:44הגב לתגובה זועכשיו הזמן לקנות מניות כבדות !!!!!!!!!
- דחלילון 26/06/2011 11:52הגב לתגובה זוהציבור מכר לפני שבועיים, היום הוא קונה יותר זול.
- שחקן חסר מעוף 26/06/2011 12:13יתר מכך, דחלילון, אני חייב לך " שאפו" על יוני. הערכתי התבדתה לעומת השיחוק שלך.
- 1.זאב 26/06/2011 11:35הגב לתגובה זוזה סימן טוב שאפשר להתחיל לאסוף סחורה בזול. דעתי בלבד ולא ממליץ

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
