חוזרים לבנות במתחם הבורסה: יוקם מגדל בן 40 קומות בכ-400 מיליון שקל

קבוצת תדהר, חברת רוגובין וקבוצת אביב דיווחו היום כי יקימו מגדל בלב האזור המבוקש הצפוי לכלול כ-60 אלף מ"ר שטחי משרדים ומסחר
לירן סהר | (1)

חברות הנדל"ן תדהר, רוגובין ואביב הודיעו היום כי יקימו במשותף מגדל משרדים אשר ימוקם בין הרחובות תובל והרקון במתחם הבורסה ברמת גן, זאת לאחר ששלוש שנים לא הוקמו מגדלים חדשים באזור. המגדל בן 40 הקומות ייבנה על קרקע בת כ- 6 דונם, המהווה את עתודת הקרקע הגדולה האחרונה במתחם הבורסה, ויבנה בשלב הראשון בהיקף של 320 מיליון שקל ובשלב השני בהיקף של 400 מיליון שקל. הקרקע ממוקמת בלב המתחם ומשמשת כיום כמגרש החנייה המרכזי בו.

הקרקע נרכשה על ידי תדהר ורוגובין בשנת 2001 במסגרת עסקת קומבינציה שנחתמה עם כ- 20 יהלומנים, בעלי קרקע שונים המחזיקים בחלקות. קבוצת אביב בראשות דורון אביב ודפנה הרלב הצטרפה לעסקה. בניגוד למקובל במגדלי המשרדים באזור, המודל העסקי של הפעילות השיווקית במגדל יתבסס על מכירת שטחי המסחר והמשרדים.

המגדל עתיד לכלול כ- 60 אלף מ"ר משרדים מעל הקרקע, 5 מרתפי חניה שיציעו כ- 750 מקומות חניה בשטח כולל של כ- 30 אלף מ"ר. קומת המסחר תשתרע על שטח של כ- 1,500 מ"ר ותציע מגוון רחב של מסעדות ובתי קפה לטובת דיירי המגדל וסביבתו. מוזיאון היהלומים, הממוקם כיום בלב מתחם היהלומים יעתיק את מושבו לבניין וישתרע על שטח של כדונם.

המגדל ימוקם בלב ליבו של מתחם הבורסה, בסמיכות לאיילון וצירי תנועה מרכזיים ולתחנת הרכבת. התב"ע הנוכחית מאשרת בניית 43,000 מ"ר משרדים מעל הקרקע ומרתפי חנייה שישתרעו על גבי 27 קומות. החברות פנו לעיריה בבקשה לשינוי הגדרות התב"ע ולאישור בנייה של 60,000 מ"ר משרדים ב- 40 קומות.

קובי רוגובין, יו"ר ובעלים חברת רוגובין אמר: " לשותפות בפרויקט היסטוריה מפוארת בבניית פרויקטים פורצי דרך בתחומם, מגדל ספיר תוכנן ועוצב גם הוא כמגדל משרדים אשר עתיד להפוך לאייקון עסקי ותרבותי. הנגישות הגבוהה, השטחים הרחבים, התכנון האדריכלי, יחד עם מוזיאון היהלומים אשר ימוקם בבנין, ייצרו כאן מגדל משרדים ייחודי אשר ייתן מענה למבקשים פרויקטים איכותיים ומעניינים".

גיל גבע מנכ"ל קבוצת תדהר אמר: " לאור העובדה כי לא נבנו במתחם הבורסה ברמת גן מזה למעלה משלוש שנים בנייני משרדים חדשים ולאור התחזקות שוק המשרדים ותנאי המימון הנוחים במשק, ישנה מגמה ברורה של חברות ומשקיעים המעדיפים לרכוש שטחים למשרדים. העובדה כי מדובר בשלוש חברות בעלות ידע וניסיון עצום בנוסף לחוסן פיננסי גורמת להתעניינות רבה בפרויקט. אנו מרגישים כבר עכשיו ביקושים ערים לפרויקט מצד משקיעים ופירמות מובילות במשק ואני סמוך ובטוח כי מגדל ספיר יהפוך במהרה להצלחה נדלנ"ית ".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יהורז 26/06/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
    כאחד שעובד בדיוק שם: עם תשתית הרחובות במתחם,כיצד בדיוק יגיעו כל הרכבים בבוקר לבניין וכיצד ייצאו בערב הביתה ?...הרי כבר היום זה בלתי נסבל מה שקורה שם.רק המחשבה על מה שעומד להתרחש מעוררת חלחלה......וכעת לשאלה הקבועה:כמה שוחד קיבל צבי בר על הפרוייקט ? מישהו יודע ?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי