פישר תומך בסיוע ליוון: "צריך לזכור שליהמן השאירו בלאגן עצום מאחוריהם"
בראיון לעיתון "פייננשל טיימס" נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חוזה כי האיחוד האירופי עומד בפני אתגרים קשים בעתיד בסוגיה היוונית אבל שהאירו ימשיך להיות מהמטבעות החשובים בעולם, משבח את המצב האיתן של הכלכלה בישראל אבל חושש מהאינפלציה ומחירי הנדל"ן הגואים.
בראיון שנערך עמו ב-23 ביוני, טוען פישר כי אירופה ניצבת בפני כמה אתגרים, כאשר "ברור כי המצב (באירופה) נהייה יותר מסובך לאחרונה, המנהיגות הפוליטית והכלכלית בגוש האירו עומדים בפני החלטות חשובות של כיצד להתקדם בסוגיה היוונית", אומר פישר והוסיף כי "ברור היום שהחלטות שהתקבלו לפני שנה לעזור ליוון בעזרת חבילת הסיוע היו נכונות. צריך לשאול האם המצב כיום הוא כזה, וזו אחת הסוגיות עימן האיחוד האירופי, קרן המטבע העולמית והכלכלה העולמית יצטרכו להתמודד מולן".
"ישנן שני מטבעות מרכזיים בעולם היום, ואחד מהם הוא האירו. ההחלטות שייתקבלו עכשיו יקבעו כיצד האירו ייראה בעתיד. יהיה אירו בעתיד, אבל האם הגוש ימשיך להתרחב, היא לדוגמא, סוגייה שהחלטות של היום ישפיעו עליהן".
כנשאל האם מדינות מסוימות צריכות לעזוב את גוש האירו, ענה פישר כי "זה מזכיר לי את אלו שטוענים כי טוב למערכת הפיננסית שבנק קרס, ברמה התיאורטית אבסטרקטית זה עלול להיות טוב להזכיר לאנשים שבנקים עלולים לקרוס, ושהבנקים יבינו שלא תמיד הם יינצלו, אבל צריך לזכור שליהמן ברדרס השאירו בלאגן עצום מאחוריהם".
כשהתייחס לאיתנות הכלכלה בישראל סיפר פישר כי "אחד הדברים המרכזיים הוא שלא עברנו משבר כלכלי בשום קנה מידה...כל הבנקים שרדו, והמערכת הכלכלית נשארה שלמה. מה שבעצם אפשר לנו להוריד את הריבית בחדות, הבנקים היו במצב להלוות וכתוצאה הביקוש המקומי עלה".
פישר מתייחס בראיון גם לתוצאות הלוואי של המדיניות הכלכלית שננקטה במהלך המשבר "מחירי הנדל"ן עלו בחדות ומהר" אמר פישר, שרואה במחירים הגבוהים בשוק כבעיה "התשובה הנכונה לטיפול בבעיות שוק הנדל"ן במדינה יהיו בעזרת הגדלת ההיצע".
בנוסף לכך, פישר רואה באינפלציה והחלשות השקל כסוגיות נוספות שעלולות להעיב על הכלכלה. "אנחנו מודאגים מכך שהאינפלציה מעל טווח היעד של 1% ל-3%. השווקים צפויים לחזור לטווח בשנה הקרובה, ואנחנו נותנים לעצמנו זמן על מנת להגיע לטווח הזה, אבל עדיין נצטרך לפעול על מנת שזה ייקרה".
- 2.הנביא 26/06/2011 14:05הגב לתגובה זוהרי השקעת הרבה מעבר לכך בדולרים שקנית ...
- 1.נילי 26/06/2011 13:06הגב לתגובה זולעזור לעצמם ? היום מתבשרים כי עובדי החשמל שם שובתים כאילו לא נפל דבר אצלם ! הם שוכחים שהם בפשיטת רגל, אז מדוע לעזור למדינה כזאת שאינה ראויה ?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
