פיזור השקעות לחו"ל? הנה מספר סיכונים הקשורים לעניין
לאחרונה אנו עדים להסטה הולכת וגוברת של השקעות מהשוק המקומי לשווקים בחו"ל. ההסטה לחו"ל והפיזור הגיאוגרפי בהשקעות מתבקשים במינון התואם את מצב השווקים ואת סיכוני השוק המקומי. בשנת 2009 מצבה של ישראל היה טוב בהרבה מזה של השווקים המובילים בעולם ולכן משקל השוק המקומי בתיק ההשקעות היה גבוה מאוד. מאידך, יש עתה מקום להסטה מסוימת של ההשקעות לחו"ל על רקע חששות גיאופוליטיים לקראת ספטמבר.
איני סבור שיש מקום להסטת מירב התיק לחו"ל בשל הסיכון המטבעי הנובע ממגמת התחזקותו של השקל וכמובן בשל המצב הכלכלי האיתן של ישראל. על אף הצורך בפיזור גיאוגרפי קיימים מספר שיקולים מרכזיים שיש להביא בחשבון כדי להימנע מסיכון שיעלה על התועלת המצופה. ראשית קיים סיכון המטבע, השקל מול המטבע המקומי. רכישה של ני"ע במטבע זר יוצרת חשיפה למטבע בו נסחר הנייר. הסיכון נובע מתנודתיות שער החליפין שבין השקל למטבע הרלוונטי.
נניח שבוצעה רכישה של מניה הנסחרת בנאסד"ק בארה"ב ב-10 ד' וששער החליפין בעת הרכישה הוא 3.7 ש' לדולר, שווי ההשקעה בשקלים הוא 37 ש'. נניח כעת שכעבור חצי שנה שער המניה עלה ל-10.5 ד' (תשואה של 5%) אך שער החליפין ירד ל-3.4 ש' לדולר. שווי ההשקעה שלנו יהיה 35.7 ש', המשקף הפסד של כ-3.5% על ההשקעה שביצענו למרות שהנייר עצמו עלה. כלומר, בהשקעה בשווקים או הניירות בחו"ל חשוב מאוד לבחון גם את המטבע המקומי מול השקל וניתן עדיפות להשקעה בנייר הנסחר במטבע חזק.
לחילופין ניתן לבצע הגנות על החשיפה המטבעית, להשקיע בתעודות סל או קרנות מנוטרלות מטבע שיבטלו את החשיפה המטבעית ויחשפו רק לנכס הבסיס. העיקרון שיש לזכור הוא שבסופו של יום רובנו בודקים את ביצועי התיק במונחים שקליים ולכן החשיפה המטבעית עשויה לשחוק את תשואת התיק במונחי שקל. שנית, ישנן עלויות המסחר - על פי רוב עמלות המסחר בני"ע זרים שגובים הבנקים והברוקרים הזרים יקרות משמעותית מעלויות המסחר בני"ע ישראלים.
בדרך כלל, מלבד הבנק ישנו גם ברוקר זר הגובה עמלה נוספת שעשויה להגיע לעשרות דולרים בגין כל פעולה. העלות הגבוהה שנשלם עבור ביצוע פעולה ישירה בני"ע זרים עלולה לפגוע משמעותית בביצועי התיק וההשקעה עשויה להפוך ללא כדאית. פתרון נוח לסיכון זה הוא השקעה באמצעות קרנות נאמנות מתמחות או תעודות סל. השקעה באמצעות אחד משני מכשירים אלה מאפשרת למשקיע להשיג פיזור טוב של נכסים בעלויות נמוכות וללא מאמץ.
סיכון נוסף נובע מחוסר בנגישות למידע - בחירה של ני"ע או מדד להשקעה היא פעולה לא קלה הדורשת מיומנות וידע רב שבדרך כלל חסרים למשקיע הפרטי. ביצוע השקעה ללא בחינה מקצועית של הנכס עשויה לחשוף את המשקיע לסיכון גבוה. הדבר נכון בהשקעות בארץ ואף יותר כאשר מדובר בהשקעות בחו"ל, שם מקורות המידע פחות מוכרים ופחות זמינים ואופן הצגת הדוחות הכספיים ונתוני המאקרו עלול להיות שונה ממה שמוכר לנו בשוק המקומי. גם במקרה זה, הפיזור שנקבל באמצעות השקעה בעזרת קרנות נאמנות או תעודות סל, יעזור לצמצום הסיכון שבביצוע פעולות השקעה תחת תנאי אי וודאות גדולים מהרגיל.
לסיכום, חשוב מאוד לבצע פיזור בתיק ההשקעות בין ניירות, אפיקים, סקטורים ושווקים. השימוש במכשירים פיננסים כמו קרנות נאמנות ותעודות סל עשוי להתגלות כיעיל ונוח למשקיע הפרטי. למרות זאת, השקעה בשוק או נייר זר שתעשה מבלי התייחסות לסיכוני המטבע, לעלויות המסחר ולפערי המידע עלולה להביא יותר נזק מתועלת. חשוב גם לשנות את החשיפה לשווקים ולסקטורים בהתאם להתפתחויות כלכליות בשווקים ובשערי החליפין ולא להתקבע על חשיפה קבועה או שוק ספציפי.
- 8.פתוח נופל רחוק מהעץ 26/06/2011 22:32הגב לתגובה זועוד אחד שהוא הבן של ולא מעבר
- מישו 26/06/2011 23:19הגב לתגובה זו1. דווקא עכשיו, בשער היסטורי די נמוך של הדולר לעומת השקל, הסיכון לרכישת דולרים קטן ולא ההיפך. 2. העמלות במסחר בחו" ל זהות כשסוחרים בסכומים קטנים מבארץ וקטנות משמעותית כשסוחרים בסכומים גדולים. ניתן להשיג כ-10$ פיקס לפעולה בכל סכום (!!!). בסכומים גדולים זה משמעותית זול מאיזור ה-0.1% שמקבלים במסחר בארץ.
- 7.z 26/06/2011 19:36הגב לתגובה זוכשמחסלים את התיק.
- 6.ומה אם מניה עלתה 5 אחוז והדולר גם עלה 5 אחוז? (ל"ת)מציג רק חצי תמונה 26/06/2011 16:37הגב לתגובה זו
- יוני 26/06/2011 18:10הגב לתגובה זוהכתבה מצביעה על נושא מאוד חשוב כאשר באים לבחון השקעה בחול. זה כמובן לא אומר שלא צריך להשקיע שם, פשוט יש לקחת טוב בחשבון שמ
- 5.אלון 26/06/2011 16:21הגב לתגובה זופי איך לא ידעתי שברוקר חול לקוח עמלות ואם הדולר יורד אז אני מפסיד ??? פיייי סתם לכתוב שטויות בשביל למלא כתבה ברזומה יהיה רשום שכתב כתבות לאתר ביזפורטל איזה שטחיות
- 4.בן 26/06/2011 16:02הגב לתגובה זוחבל שלא ציינת שיש סיכון של זמני מסחר ושפה
- 3.אביב 26/06/2011 13:05הגב לתגובה זוהכי טוב
- 2.אורן,ב" ש 26/06/2011 11:47הגב לתגובה זואז למה לרוב הקרנות יש ביצועי חסר ? לצטט מאזנים כל אחד יכול, לנבא את העתיד - הרבה יותר קשה.
- 1.יואל 26/06/2011 10:54הגב לתגובה זווגם שהברוקר מרוויח... ממש נפלתי מהכסא!
- אכן חדשות מסעירות, יש סיכון מטבע !! לא ידעתי (ל"ת)יאיר 26/06/2011 17:05הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
