פפושדו עוקץ: "אנחנו לא כמו הישראלים שקנו 40 מלונות מריוט, אלו עסקאות של נייר"
בפאנל מלונאות בכנס הנדל"ן של ארנסט אנד יאנג בשותפות עם משרד עו"ד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', תיארו גורמים בתחום המלונאות את הקשיים והחסמים בענף בארץ בהשוואה לחו"ל.
אלי פפושדו, נשיא רשת מלונות ים סוף, אומר שבסך הכל המצב בישראל טוב. כשעברתי לעבוד בחו"ל שמתי לעצמי מטרה ברורה לא להתעסק במלונות נופש, זו הייתה החלטה אסטרטגית כי הבסיס המלונאי של תחום זה הוא סוכני הנסיעות, אתה חי או מת כמעט בידיים שלהם. לכן בחרתי להכנס לערים הגדולות באירופה - ברלין, לונדון, אמסטרדם, יש לנו 40 מלונות ברחבי אירופה. אנחנו לא באנו ללונדון כמשקיעים ישראלים אחרים שקנו 40 בתי מלון של מריוט, אלו עסקאות נייר. אנחנו הלכנו בכיוונים אחרים לגמרי, לנו יש את הייחוד - אנחנו עושים הכל משקיעים, יזמים, קבלנים וחברת ניהול".
פפושדו הוסיף - "כשהתחלנו לבנות בלונדון לא פגשתי פקיד ממשלתי, שר, לוביסט או ראש עיר, הלכתי ועבדתי מבלי לדאוג לסובסידיה, מענק או רישיון, לכן אני אוהב את האווירה שם. רישיונות בנייה מתקבלים שם הרבה יותר מהר".
דוד פתאל, יו"ר רשת מלונות פתאל, אמר כי במינכן הצליח להקים מלון תוך 24 חודשים, כאשר בארץ הדבר היה לוקח 10 שנים. "באחת הערים הייתי צריך לשבת עם פקידה, ואחריה הייתי צריך לעבור 7 פקידות נוספות שכל אחת יכולה לתקוע אותך. במערב אירופה מבינים שהתפקיד הוא לעזור, בשביל זה משלמים להם. בעוד כאן יש הרבה מאוד חסמים, זאת מבלי להזכיר חסמים נוספים שיש לתיירות לארץ בדמות המצב הבטחוני וההפעלה. אולם בסופו של דבר מצבנו טוב יחסית לעולם".
"בסך הכל ב-2010 חזרנו למספר התיירים של שנת 2000, זהו אסון אבוד", אומר עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונות בישראל. "יזם מוכן מחר בבוקר להתחיל לבנות עוד מלון, אך הוא יושב במסדרון במינהל ההנדסה ומחכה שגברת פרידה או גברת לאריסה תפתח את הדלת, במקום שירוצו אחריו, זה דבר מבזה שמוציא כל חשק לבנות. ב-3 פרויקטים שבניתי לא הצלחתי להוציא היתר בנייה בפחות משלוש שנים".
- 13.D 21/06/2011 15:18הגב לתגובה זובכל הרשויות ( ברמת חמולות) הכול תלוי בתרומה לבחירות או ליחסים . לונדון מלכה ומזרח התיכון אינו לשווה.
- 12.אין על פפו יחיד במינו (ל"ת)אורן ישועה 21/06/2011 14:27הגב לתגובה זו
- 11.רעיון 21/06/2011 14:17הגב לתגובה זוצריך לא לשתוק.. ופשוט להתאגד נגד הברוקרטיה הסחבת והשחיטות בערית תל אביב צריך שר כחלון כזה שיעשה שם סדר וניקיון לא יעלה על הדעת ........ קומו והפגינו
- 10.רנד 21/06/2011 14:13הגב לתגובה זווצוות מתכנניו,שימור העיר ועד לתכנון וביצוע - ביורוקרטים שחצנים
- 9.כסף מעוור עיני צדיקי 21/06/2011 14:11הגב לתגובה זומחליף נקבות כמו גרביים.
- זה לא עיניינך קנאי (ל"ת)פלוני 21/06/2011 18:00הגב לתגובה זו
- 8.ורזגר 21/06/2011 14:03הגב לתגובה זוברור אפס יעילות... זוהי התועלת במחלקת ההנדסה ב ערית תל אביב ... חולדאי אתה יושן ניקוי אורבות וטפילים מלמעלה ומלמטה לאורך ולרוחב ניקוי יסודי ...הנבזות והשחיטות כבר מזמן בלתי ניסבלים
- 7.מבין עניין 21/06/2011 13:49הגב לתגובה זואדם של עשיה. כל הכבוד
- 6.מסתרך 21/06/2011 13:48הגב לתגובה זומנחם לייבה, מנכ" ל עיריית תל אביב אמר,... מנחם או שאתה מחרטט או שאתה פשוט לא מבין ... פשוט להוריד את הכח מהפקידים.. פקידים נועדו לשרת את הציבור והיזמים ולא להתעלל בהם.... די לגרירת רגליים ... בקרוב מחאה מתגבשת מול העריה ומחלקות ההנדסה... ככה זה לא יכול להימשך
- 5.בירוקרטיה = סחבת = שחיתות (ל"ת)יוני 21/06/2011 13:44הגב לתגובה זו
- 4.חבוט 21/06/2011 13:38הגב לתגובה זוצודק מאה אחוז פפושדו ...רק מי שהיה שם יבין .זורקים אותך מפקיד לפקיד ממנהל למנהל מבלי לקבל תשובות .תאום פגישה לוקח חודש עד חודשיים וכך נוצר מצב של התנהלות של שש שנים ועדיין ללא החלטות והיתרים. בכף אפשר להוסיף למתעללים את יבגניה רינת. רישוי והדבר זהה לחלוטין בכל המחלקות והגרוע שכך הדבר שאת הדוגמא מנפיק מהנדס העיר וסגניו
- 3.בקרוב בקרוב...סבלנות (ל"ת)אלעד אירופה 21/06/2011 13:28הגב לתגובה זו
- 2.פפשדו כל הכבוד ! גאון עיסקי גאווה לאומית ! (ל"ת)אזרח 21/06/2011 13:20הגב לתגובה זו
- 1.הביורוקרטיה הישראלית הורגת (ל"ת)אבי 21/06/2011 13:19הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
