אטיאס: "למה המדינה צריכה לגבות 350 א' ש' במחיר למשתכן? כי השמאי קבע?"

בכנס הנדל"ן השנתי של ארנסט אנד יאנג בשיתוף משרד עו"ד שטיינמץ, הרינג, גרמן ושות', אמר אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, כי בעולם בו הסחורות בעלייה אנחנו לא רואים שהמיסים העקיפים בירידה, "אני רואה משרדים שמתגאים בכך שגבו הרבה מיסים, אני אומר שצריך לעקוב אחרי המצב, הנטל גבוה והממשלה צריכים לנסות להשפיע, גם בנושא הדיור".

"באזורי הביקוש 40%-50% מהמחיר מורכב ממחיר המס והקרקע, סכום ההולך הישר למדינה, שם היא יכולה לפעול", הוסיף אטיאס. "לפי נתוני הלמ"ס כ-22% מהדירות נקנו לאחרונה להשקעה, 10% פחות מאשר ב-2010, 10 אלף דירות נוספות שהלכו לזוגות צעירים ולא למשקיעים. הגדלת ההיצע לאורך זמן היא הדבר המשפיע ביותר על מחירי הדירות, הלמ"ס פרסם כי ב-2011 לראשונה בעשור האחרון מספר התחלות הבנייה גבר על הביקוש, זה משפיע וניתן לראות זאת במחירי המכרזים - כבר משלמים פחות ממחיר השמאי, היזמים לא משלמים את המחירים הגבוהים שהם שילמו ב-2010, מי מהם יודע לאן השוק הולך"?

אטיאס הוסיף כי הדבר האחרון שצריך להאבק עליו הוא הנחות בקרקע במחיר למשתכן זאת כדי להפסיק עם האבסורד שיש שם כיום. "בימינו, המחיר הוא 100% ממה שקבע השמאי, במודיעין לדוגמה כ-350 אלף שקל, כולל פיתוח. מה ההיגיון שאותו מכרז במודיעין למשל? מה אם היזם יציע 200 אלף שקל? למה המדינה צריכה לגבות 350 אלף שקל כי השמאי קבע? המדינה לא חייבת לגבות את מה שאומר השמאי, יש התנגדות חריפה מאוד מצד האוצר לנושא זה, למרות שהדירות מיועדות לזוגות צעירים".

"קצב עליית המחירים יותר גבוה משנות ה-90" לפני כן אמר צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, כי לפי נתוני המדד האחרונים, לפיו עלה מדד הדיור ב-1.1% ומחירי הדירות ב-1.5%, קצב עליית מחירי הדירות עדיין לא התמתן. "אם יש תחושה שמחירי הדיור התמתנו זה רק במבט קדימה, בראייה ארצית אנחנו עדיין נמצאים בקצב שאפיין את השנתיים האחרונות".

"משברים בנקאיים מתרחשים לאחר עלייה תלולה במחירי נכסים", הוסיף אקשטיין. "המשברים לא התרחשו בשיא עליית המחירים אלא כשנה-שנה וחצי לאחר שהמחירים התחילו לרדת והתרחשו מלקיחת אשראי בסיכונים גבוהים מדי, למרות שיודעים זאת כבר שנים רבות. בחלק מהמדינות אמרו "אצלנו זה אחרת" במיוחד בארצות הברית, ויותר חמור באירלנד ואנגליה. תפקידו של בנק ישראל למנוע אירועים כאלו. קצב עליית המחירים יותר גבוה מאשר בשנות ה-90".

עוד אמר אקשטיין כי "הדבר המדאיג הוא הגידול באשראי לדיור שעלה מ-180 מיליארד שקל ב-2007 ל-240 מיליארד שקל כיום. "ההערכה היא שהריבית תעלה ושיהיה לה אפקט שלילי על מחירי הדיור. אם התחזית תתממש, אנחנו נהיה במצב של נחיתה רכה, אנחנו עדיין לא נמצאים בבועה, אבל יחס מחירי הדירות לשכר הדירה ממשיך לעלות ויוצר תחושה שאנחנו עדיין נמצאים בסכנות. לכן צריכים לעורר את תשומת הלב של אלו שלוקחים משכנתא, לשים לב למה שהם עושים, כי התהליך שיוצר בועה הוא תהליך בו מחירי הדיור מזינים את עצמם".

"אנשים לא יקנו מגרשים ב-700 אלף שקל שכהם שומעים על סופר טאנקר" הרצל חבס, יו"ר קבוצת חבס, אומר ששוק הנדל"ן משעמם. "לו היו עושים היום מדד של מאמצי השיווק והפרסום היו רואים כיום איזושהי עלייה, מכל הנתונים ישנה התמתנות בביקושים וסופה להגיע למחירים. להערכתנו יהיה די משעמם בתקופות הקרובות, לא רואים מוכרים לחוצים למכור קרקעות במחירים נמוכים מאלו המבוקשים כיום".

אליעזר פישמן, יו"ר קבוצת פישמן, אומר כי "נראה קושי לממן את הענף ולהקטנת הייצור. לא ייבנו, כי אנשים לא ייקנו מגרשים ב-700 אלף שקל כשהם שומעים על סופר טאנקר. תהיה נחיתה רכה אך לא ירידת מחירים. אל תחכו שאטיאס יעזור לכם, תזהרו".

"בארץ לא מתמחרים סיכונים" "מגיע רגע של הקש ששובר את גב הגמל, כמו במשבר הקוטג'", אמר נתן חץ, מנכ"ל קבוצת אלוני חץ. "בארץ לא מתמחרים סיכונים בשום דבר ואנחנו רואים הבדל גדול מהעולם, כאשר יש עליית מחירים של הדירה מיד הדבר עובר לקרקע, אני חושב שאנחנו בפיתחה של ירידת מחירים, לא תהיה נחיתה כל כך רכה, ברגע שירגישו שמחירי הדירות מתחילים לרדת תהיה מפולת".

שלמה שרף, מנכ"ל עזריאלי, התייחס לעסקת תנובה שנחתמה בשבוע שעבר, ואמר כי שוק המשרדים בישראל נמצא בכ-95% תפוסה. "נכון שהתקבלו החלטות להכנס למגה פרויקטים, אך לוח הזמנים שלהם מדבר על 5 שנים וצפונה, תחזיות בנק ישראל לצמיחה, יחד עם התופעה התיישנותם של מגדלי משרדים, לא יותירו עודף היצע בשוק".