ציבור מבוהל: ב-5 נקודות, כך הוא נוהג בימים טרופים אלו
רגע לפני סיום המחצית הראשונה של שנת 2011 מתרחשים אירועים דרמטיים של ממש בענף קרנות הנאמנות בפרט ובשוק ההון בכלל. מתחילת 2011 נפלו מדדי המניות בת"א בשיעור ניכר: בחודש יוני בלבד ירד מדד ת"א 100 בכ-6% ובכך השלים נפילה של כ-12% מתחילת השנה; מדד ת"א 75 השיל החודש 6.5% מערכו ומתחילת השנה איבד כ-16%.
ירידות השערים אינן פוסחות על שוק אגרות-החוב ומתחילת השנה איבדו אג"ח הממשלתיות צמודות המדד והשקליות הארוכות כ-1% בממוצע. לעומתם, שמרו מדדי התל בונד על יציבות יחסית מתחילת השנה- עת ירדו החודש בכ-0.9%. יחד עם זאת, בבואנו לבדוק כיצד פועל הציבור בשוק ההון אין דרך טובה יותר מאשר לבחון את המתרחש בענף קרנות הנאמנות, היות וכלי פיננסי זה מהווה סוג של "דופק כללי" אם תרצו, לרחשי לבו של הציבור. להלן נתוני הגיוסים והפדיונות בקרנות הנאמנות במיליוני שקלים מתחילת חודש יוני 2011 ומתחילת שנת 2011:
* במיליוני שקלים
על אלו מגמות מצביעים הנתונים שפורטו לעיל?
1. הציבור נלחץ מאוד בחודשיים האחרונים משני גורמים עיקריים:
- מההשלכות האפשריות הנובעות מכינונה הרשמי של מדינה פלסטינית בספטמבר הקרוב
- מהאפשרות של חדלות פירעון של יוון.
בהתאם לכך פדה הציבור אג"ח קונצרניות בהיקף ענק של כ-6 מיליארד שקלים - פדיונות מעין אלה לא נראו במחוזותינו מאז קריסת ליהמן-ברדרס בשנת 2008. הנקודה המעניינת היא כי מדובר באותן אג"ח אשר כיכבו בשנת 2010 על רקע עליות השערים הדו-ספרתיות במדדי התל בונד וגייסו סכום אדיר של כ-16 מיליארד שקלים.
2. בנוסף, הציבור פודה אג"ח ממשלתיות, מתחילת השנה נפדו מאפיק זה כ-5.5 מיליארד שקלים. הסיבה העיקרית לפדיונות הגדולים הינה המשך תהליך עליית הריבית במשק אשר גורם להפסדי הון באג"ח.
3. הציבור מגביר את קצב המכירות בקרנות המניות בארץ. מתחילת החודש פדה הציבור כ-650 מיליון שקלים ומתחילת השנה כ-2 מיליארד שקלים. הסיבות למכירות, הן אותן הסיבות שציינתי בסעיף 1. רק לשם השוואה, במהלך שנת 2010 גייסו קרנות המניות בארץ סכום של כ-1.7 מיליארד שקלים.
4. מניות בחו"ל - בחודשים הראשונים של השנה בחר הציבור להגדיל את ההחזקה במניות בחו"ל על חשבון ההחזקה במניות בארץ. הדבר נבע מתשואות חסר של השוק הישראלי מול שווקים מפותחים בעולם (ארה"ב ואירופה). החל מחודש יוני אנו רואים גם מגמה של פדיונות בקרנות מניות חו"ל ובשל מגמה זו נמחקו כליל הגיוסים מתחילת השנה.
5. שימו לב לקרנות הכספיות: האפיק שנהנה מהפדיונות העצומים בקרנות הנאמנות הינו הקרנות הכספיות. אותן קרנות שנהנו מעדנה במשבר הסאב -פריים בשנת 2008 והחזיקו בכ-33% מסך הנכסים בקרנות הנאמנות חוזרות השנה בגדול. ציבור המשקיעים ויועצי ההשקעות העבירו חלק ניכר מהפדיונות בקרנות לקרנות הכספיות המשמשות "חוף מבטחים" למשקיעים בתקופה של ירידות שערים. כך גייסו הקרנות הכספיות סכום מרשים של כ-2.3 מיליארד שקלים מתחילת יוני וכ-8 מיליארד שקלים מתחילת 2011.
מהו המצב נכון לרגע זה ומהי משמעותו לגבי העתיד לבוא?
פדיונות הציבור בחודשים האחרונים התמקדו בעיקר באג"ח הקונצרניות והתופעה המעניינת היא שבעוד אג"ח המדורגות גבוה (מדדי התל בונד לדוגמא) ירדו בכ-1% מתחילת החודש ושמרו על מרווחים דומים לאג"ח ממשלתיות במח"מ דומה - אנו עדים לירידות שערים חדות באג"ח בעלות הדירוג הנמוך יותר.
בנוסף, עלו המרווחים באג"ח מול אג"ח הממשלתיות במח"מ דומה. כך קפץ המרווח של אג"ח בדירוג BBB מ-3% לפני מספר חודשים ל-5% נכון להיום. הסיבה לכך היא שגופים מוסדיים קונים את אג"ח המדורגות גבוה ונמנעים מלקנות אג"ח המדורגות נמוך יותר או שאינן מדורגות כלל. מצב זה מוביל להזדמנויות קנייה מצוינות באג"ח אלה. היות ומדובר בסיטואציה שנוצרה אך ורק בשל פאניקה שאחזה במשקיעים ולא בשל הידרדרות כלשהי במצב הכלכלי במשק או במצב החברות בו. לכן, משקיעים אשר יבחרו כעת לרכוש אג"ח של חברות איכותיות בעלות דירוג נמוך או שאינן מדורגות ויש להן בטחונות מספקים עשויים להשיג רווחי הון יפים בשנה הקרובה.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.משה 22/06/2011 07:58הגב לתגובה זוכדאי
- 6.סיוון , תעשה לי ילד ... (ל"ת)איציק 21/06/2011 19:44הגב לתגובה זו
- 5.חיים משקפיים 21/06/2011 16:40הגב לתגובה זוהם מובילים את המהלכים ומחפשים כל סיבה לבצע פעילות בחשבונות שתעשיר את חשבון העמלות של הבנק.
- 4.משקיע 21/06/2011 13:26הגב לתגובה זובאגחי" ם הקונצרנים במיוחד, בהמשך לדברים של ליימן
- 3.צודק , נכון.... (ל"ת)יוני 21/06/2011 13:11הגב לתגובה זו
- 2.רפאלו 21/06/2011 11:41הגב לתגובה זוסיון, לפני שהשוק חוזר לעצמו, אשמח אם תפרסם רשימה של אג" חים ממולצים
- סיון ליימן 21/06/2011 20:47הגב לתגובה זואתה מוזמן לקרוא המלצות קודמות שלי לאג" ח באתר ולקרוא את המאמרים הבאים שלי.
- 1.משקיע 21/06/2011 11:27הגב לתגובה זוראשית ברצוני לציין שאני תמיד נהנה לקרוא את הניתוחים שלך, גםאלה שעוסקים במאקרו וגם אלה שעוסקים במיקרו. עם זאת אני חייב לחלוק עליך כאשר אתה כותב " הציבור נכנס" ו" הציבור יוצא" . כמי שמקבל הרבה פניות מחברים ובעיקר אמהות של חברים שמנסות לנווט בים הסוער עם קצת החסכונות שיש להן, ובטוחני שגם אתה מקבל פניות כאלה, אני משכנע שזה לא הציבור קובע אלא היועצים בבנקים ובבתי ההשקעות, ולכן אם מדובר בפאניקה אז היא של היועצים, ואם מדובר בסתם מניפולציות שמטרתן לעשות עוד עמלות קניה ומכירה גם זה בא מכיוון היועצים.
- סיון ליימן 21/06/2011 20:45הגב לתגובה זותודה רבה על המחמאות. מנסיוני הציבור הוא זה שמקבל החלטה האם לקנות או למכור מניות ואג" ח.במצב הנוכחי הלקוחות חוששים מהשפעות ההכרזה על מדינה פלסטינאית בספטמבר והמשבר ביוון.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
