במהלך הימים והשבועות האחרונים אנו עדים לירידות שערים משמעותיות בשווקי המניות בכל העולם ובדגש על השוק המקומי. במקביל אגרות החוב, המפלט שלנו בדרך כלל בימים כאלה, וסובלות מחולשה גם כן.

ירידות השערים מגיעים על רקע חששות המשקיעים מהידרדרות גיאופוליטית בישראל לקראת חודש ספטמבר ומשבר החוב באירופה. מזה מס' חודשים אנו סבורים שלאור קצב העלאות הריבית שאימץ נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, עלינו לבחור באגרות חוב בעלות מח"מ (משך חיים ממוצע) קצר כדי להימנע מהפסדי הון. בהתאם העדפנו פיזור על פני מספר חברות רב יותר שמעניקות תשואה נאותה למרות הריבית הנמוכה השוררת במשק. החלטה זו הוכיחה את עצמה עד לחודשיים האחרונים.

בחודשיים האחרונים חברו יחד מספר אירועים שתרמו לירידת שערי אגרות החוב והמניות:

1. שרשרת נפילת המשטרים במדינות ערב הובילה לצמצום בפעילותם של משקיעים זרים בשווקי הים התיכון לרבות ישראל והחשש מהשפעת הכרזת המדינה הפלסטינית בספטמבר על מצבה הביטחוני של ישראל.

2. המשך העלאות הריבית - כאמור, גם מתוך מטרה לצנן את ענף הנדל"ן כשתוצאה נלווית לכך היא התחזקותם של ההשקעות חסרות הסיכון, הפיקדנות והמק"מים. נהירת כספים למקומות אלה על חשבון אגרות החוב מהווה טריגר מהותי בתהליך ירידת השערים.

3. חששות מאיתנותן הפיננסית של מספר חברות בעלות היקפי חוב גדולים במיוחד. חששות שלובו מאוד בעיתונות ובתקשורת לגבי איתנותן של חברות כגון אלביט הדמיה של זיסר, דלק נדל"ן של תשובה, פטרוכימיים ועוד גררו ירידות שערים בחברות אלה ובאיגרות של חברות נוספות. התוצאה המיידית התבטאה בירידות שערי המוצרים הפיננסיים והפנסיוניים המחזיקים בהן.

4. פדיונות בקרנות הנאמנות - במהלך החודשיים האחרונים נרשמו פדיונות ענק בענף קרנות נאמנות. ענף זה, המייצג את רחשי ציבור המשקיעים, סובל מפדיונות גדולים מאד בעיקר בקרנות האג"ח הקונצרני.

מנהלי הקרנות נאלצים למכור אגרות על מנת לספק את הנזילות לציבור המשקיעים ועושים זאת, לצערם, במחירים נמוכים ובתשואות גבוהות מדי. תהליך זה מלבה את קצב ירידות השערים. להבדיל מהיום, גם ב-2008 ראינו תהליך דומה בשוק ההון עת קופות הגמל, קרנות הנאמנות ותעודות הסל מכרו ניירות בירידות שערים בולטות בכדי לספק נזילות.

בכדי שהמגמה תיעצר ותתהפך על מספר גורמים לחבור יחדיו:

1. התשואות - קרנות הנאמנות גייסו כספים לפני מספר חודשים כשהתשואות על אגרות החוב עמדו על בדירוגים הנמוכים בממוצע על 3.3% - 3.5%. לאחר הירידות האחרונות הגיעו התשואות לכ-5.5%. זוהי בהחלט תשואה שתקרוץ בתחילה למקצוענים ולאמיצים, לאחר מכן נראה גופים מוסדיים שמתחילים לרכוש בתשואות אלה ורק אח"כ ניתן יהיה לצפות לרגיעה של ציבור המשקיעים וכניסה מחודשת לשוק. תהליך זה מאפיין יציאה מתקופה של מימושים לאורך ההיסטוריה.

2. השווקים הגלובליים - אנו מעריכים שבסופו של דבר יוון תקבל את הסיוע הנדרש ותאמץ תכנית קיצוצים פיסקאלית. האיחוד האירופי וקרן המטבע חייבים להימנע מהפיכתה של יוון לליהמן ברדרס של 2011 שתגרור משבר חובות נרחב וירידות שערים ניכרות בשוקי ההון בעולם, ולמצות כל אפשרות לסיוע. אחרי יוון צפויות להתיישר שאר המדינות 'הבעייתיות', פורטוגל, אירלנד ואפילו ספרד. בארה"ב, לא נופתע באם ככל שמערכת הבחירות של 2012 תתקרב יופיעו נתוני מאקרו חיוביים לגבי ענף הנדל"ן האמריקאי ,ירידה באבטלה והתייחסות רצינית להיקף החוב והגרעון העצום.

3. הצמיחה הגלובלית ובישראל - בניגוד למשבר של 2008, המשבר הנוכחי מתרחש בסביבת צמיחה יציבה ובריאה במרבית המדינות והיבשות, כאשר לא נופתע אם אירופה תצמח ב-2% בשנה הקרובה, בהובלת גרמניה. ארה"ב תצמח בקצב מהיר אף יותר והמדינות המתפתחות תמשכנה בקצבי צמיחה גבוהים משמעותית. ההשלכות על ישראל ברורות, צמיחה של מעל ל-5% חובותיהן והמשך שיפור באבטלה וברווחיות החברות המקומיות.

4. מדד הפחד נמוך במיוחד - ראוי לציין שהמשבר הנוכחי לא מוביל לעלייה במדדי הפחד שנשארים ברמות נמוכות. בישראל המדד איננו עולה על 15%, דבר המעיד על העדר חשש מהותי מירידות ואי לקיחת הגנות מפני ירידות כתוצאה מהעדר פחד זה. מדד הפחד הינו אחד האינדיקטורים החשובים ומדוייקים להערכת המשקיעים המוסדיים לכיוון השוק.

5. השפעת הגיאופוליטיקה - לאורך ההיסטוריה לאירועים ביטחוניים וגיאופוליטיים השפעה קצרת טווח בלבד על שוקי ההון. מה שמניע את השווקים היא הכלכלה ונתוני המאקרו. אומנם קשה להתנבא אולם להערכתנו איננו קרובים למעגל אלימות נוסף בספטמבר ולכן תגובת השווקים הייתה מוגזמת.