דוחות

דו"חות אפריקה: רווח של 50 מ' שקל; איזי כהן - "אנחנו מאמינים ביכולתנו להמשיך במומנטום החיובי"

רווחי החברה טיפסו מ-10 מיליון שקלים. החוב סולו ירדה ל-2.8 מיליארד שקל ביחס ל-7.3 מיליארד ש' ברבעון המקביל אשתקד (לפני ההסדר)
יוסי פינק | (12)

אפריקה ישראל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה. החברה שבשליטת לב לבייב, מציגה רווח של 50 מיליון שקלים, גידול של 400% מרווח של 10 מיליון שקלים שרשמה החברה ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח מיזמות נדל"ן הסתכם ברבעון בכ-150 מיליון שקל לעומת רווח של כ- 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעילות התעשייה הסתכם ברבעון בכ-55 מיליון שקל לעומת רווח של כ-34 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-61%. הגידול ברווח נובע בעיקר ממגזר הפלדה, וזאת על רקע עליה במחירי הפלדה וגידול בהיקף המכירות. היקף פעילות התעשייה גדל בכ- 36% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההפסד מחברות כלולות הסתכם ברבעון בכ- 14 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 10 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI אמר בהתייחס לדו"ח כי "אפריקה חוזרת לפרסם דוחות עם תוצאות מבטיחות, מבנה ההון של החברה נראה הרבה יותר טוב ותוצאות החברות הבנות מציגות שיפור (בעיקר החברות בישראל בהובלת אפריקה תעשיות)." ליפמן הוסיף כי "סה"כ אחרי הפתיחה של אפימול במוסקבה והיווצרותה של זרוע מניבה משמעותית באפ"י האיזון שמתקבל בחברות הקבוצה בין פיתוח למניב נראה מעודד יותר"

איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל: "תוצאותיה הכספיות של אפריקה ישראל ברבעון מעידות על כך, שהאסטרטגיה העסקית אותה גיבשה ויישמה הקבוצה, גרמו לחזרתה של הקבוצה לפעילות יזמות, בנייה והשבחה של נכסים המבוססים על מלאי קיים של קרקעות רחב ואיכותי העומד לרשותה בארץ ובעולם. פעילות היזמות, וחידוש הבנייה מתקבלת באופן חיובי על ידי הבנקים המובילים בעולם בעת בחינה של הקבוצה ללקיחת הלוואות בתנאים נוחים למימון הבנייה וזאת, בהתחשב ביכולות היזמות המוכחות של הקבוצה."

עוד ציין כהן, כי "הקבוצה שהשלימה את הביצוע של שני פרויקטים גדולים ומורחבים כדוגמת AFIMall שבמוסקבה וקניון קוטרוצ'ן בבוקרשט, חרף תקופה של משבר עולמי מוכיח את יכולות הקבוצה לפתח פרויקטים אלה המלווים בהתמודדות עם קשיים מרובים. אפריקה ישראל כיום הינה קבוצה עם יחס חוב למאזן משמעותי נמוך יותר, בסיס הון רחב יותר ותזרים מזומנים משופר ואנו מאמינים ביכולתנו להמשיך את המומנטום החיובי בו מצויה הקבוצה לטובת המשך צמיחה ופיתוח עסקי מואץ."

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    זיפו 31/05/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    שלך מאשר בחתירה להצלחת החברה. האיש שכמעט חיסל את אפריקה ישראל פתאום מאמין. גם אם הייתי שם את אחותי בת ה-9 למנהלת במקומך היא הייתה מביא את החברה לפשיטת רגל וחיסול כל נכסיה האיכותיים בדיוק כמוך. גם היא בטח הייתה מאמינה מאוד. תראה את שער המניה . נמוך ב-95% מהשיא. במה אתה בדיוק מאמין ? במחיקת המניה לגמרי ?
  • 9.
    משקיע באפריקה 31/05/2011 18:45
    הגב לתגובה זו
    אני מאוד מקווה שהאנליסטים והמוסדיים המושחתים יפסיקו להילחם באפריקה ויתנו לה את הקרדיט המתאים . החברה מתאוששת ובגדול וכולי תקווה שהמומט החיובי ימשיך ויחזיר את המניה למחיר ההולם ! המניה שווה 5% מהמחיר לפני כשלוש שנים, האם גם כך השווי הכלכלי ? התשובה - ברור שלא , וכולם יודעים שהיא שווה הרבה יותר
  • 8.
    כושי סמבו 31/05/2011 16:32
    הגב לתגובה זו
    בכל אופן בשורות נהדרות!
  • אפריקה תתחיל לחלק דיבידנדים ב-2012. (ל"ת)
    משה 31/05/2011 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שושן 31/05/2011 16:28
    הגב לתגובה זו
    בשביל שהחוב יסגר ואז כל הרווחים יזוזו לכוון המניה
  • 6.
    לחדש דרכונים מתחילים להמריא (ל"ת)
    דרקון 31/05/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ראובן 31/05/2011 16:25
    הגב לתגובה זו
    רק הקניון במוסקווה שווה יותר מכל החברה
  • 4.
    פאט 31/05/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    הבעת האמון בחברה מצד המשקיעים ביחד עם השקעה של יוצר מ100 מליון ע" י לביב דוחות חזקים שמעידים על חוסנה של חברה שחזרה ממש מהקבר ,והיום היא על פני האדמה ועוד בונה קניונים מרהיבים ורווחיים...פשוט חייב להיות טיפש ולא לעלות בתחנה.....
  • 3.
    איש אצי! ישר כוח! (ל"ת)
    xxxxx 31/05/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריק.מ 31/05/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    עכשיו תחשבו... הרווח לרבעון זינק ב 400% תוסיפו את העובדה שייכנסו עוד הכנסות מהקניון החדש ברוסיה, אז מבלי להיות כלכלנים דגולים אתם חושבים שאפסייד במניה של 40% לא יכול להתרחש עד סוף שנה? חחחחח יהיה יותר. ותזכרו מי אמר לכם לפני כולם.
  • אכן כן... (ל"ת)
    חדש 31/05/2011 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זיו 31/05/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
    הרווח הנקי מסתכם ב 50 מליון ש" ח, אבל הגידול בהון העצמי ב 377 מליוני שקלים. גם אם נקזז את התקבולים מהנפקת הזכויות עדיין נראה גידול יפה! אם נחלק את ההון העצמי במספר המניות נקבל 34 ש" ח למניה. כאשר המניה נסחרת כיום באיזור ה 25~
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".