תכנית נתניהו - היום שאחרי: "העיריות לא יתמודדו עם בניית אלפי יח"ד במקביל"

תכנית החירום להצפת השוק ב-50 אלף יח"ד שאושרה מעוררת גלי ביקורת וסקפטיות רבה בקרב גורמים בתחום הנדל"ן. "הוצאת מאסה של קרקעות בבת אחת לא תפתור את הבעיה אלא רק תגלגל אותה הלאה"
לירן סהר | (8)

הממשלה אישרה אתמול (א') את תכנית החירום של נתניהו לפיה יוקמו ועדות לדיור לאומיות (וד"לים) שירכזו את כל החלטות שירכזו את כל החלטות ועדות התכנון בתחנה אחת ויאפשרו להקל באופן משמעותי את התהליכים הבירוקרטיים הקיימים כיום. הוועדות צפויות לקום לתקופה של 18 חודשים, אשר במהלכן צפויות להיות מאושרות לפי הכרזותיו של נתניהו כ-50 אלף יחידות דיור.

לדברי האגודה לצדק חלוקתי, מדובר בהצעה בעייתית, שעוקפת את הליכי התכנון התקינים ואשר תייצר תוכניות פגומות, שאינן מבטיחות לתושבים איכות חיים מינימלית, תוך פגיעה קשה בסביבה וכרסום משמעותי בזכות הציבור להשמיע את עמדתו על תוכניות.

אבי כהן מנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה, אומר כי נכון להיום לא יכולות הרשויות המקומיות בישראל להתמודד עם בניית אלפי יחידות דיור במקביל. כהן מציין כי על שטח מחנה סירקין, שהוזכר בתוכנית, ונמצא בתחום עיריית פתח תקווה אמורות לקום עשרות אלפי יחידות דיור, יהיה צורך בהשקעה אדירה של תקציבים לתשתיות, פיתוח, דרכי גישה ועוד. היקף כזה, הוא מסביר, משפיע על התנהלות העיר כולה ומציב קשיים רבים.

בעיה קריטית נוספת, עליה לא נותנת התוכנית את הדעת היא קצב שחרור הקרקעות. נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק של חברת ב.יאיר, מתריע ואומר כי נכון להיום חברה שזוכה במכרז של המינהל מקבלת את הקרקע לידיה רק 20 חודשים אחרי סיום המכרז. הבעיה היא בהליכים במדינה ובחוקים שלא מתחמים אותם בזמן.

לדבריו מצטרף היזם ושמאי המקרקעין איל גלעד, מנכ"ל חברת גלעד את ענת, טוען כי עיקר העיכובים באישור התוכניות נובע מחסרים בחוק המאפשרים הגשת התנגדויות בלי לתחום את הנושא בזמן. "תכנון שכונה נמשך כמעט עשור, כמו שקורה כמעט בכל ניסיון לתכנן ולהוציא לפועל בנייה של אלפי יחידות דיור בגלל התנגדויות".

אסף אביב, מנכ"ל מ.אביב, מציג בעיה נוספת ביישום תוכנית נתניהו. אביב מציין כי הוצאת מאסה של קרקעות בבת אחת לא תפתור את הבעיה אלא רק תגלגל אותה הלאה. "שחרור הקרקעות יגרמו לפקק ולצוואר בקבוק שיעבור לצוואר בקבוק נוסף של חוסר גדול עוד יותר בכוח אדם מוכשר לענף הבנייה, להארכת הליכי הרישוי, ולחוסר באספקת חומרי הבנייה. כבר היום חסרים 10,000 עובדים מקצועיים המוכשרים לעסוק בענף הבנייה ובעוד 3 שנים המספר יוכפל ויותר כך שהמחסור עוד יגדל".

עו"ד יורם חגבי חגי אומרי כי מבול ההצעות והתחרות בין רגולטורים שונים להוריד את מחירי הדיור עוסק בטפל ולא בעיקר. "הצעות אלו כללו את ההתחדשות עירונית, תמ"א 38, מכרזי המנהל, סבסוד משכנתאות בפריפריה לצעירים, מדיניות העלאת הריבית בבנק ישראל, תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין הכוללים הוראות שעה, ניסיון שכשל לפשט הליכים בממ"י, הבעלים של מרבית אדמות המדינה, התיקון לחוק התו"ב העומד לפתחנו, מלחמת החורמה בקבוצות הרכישה ועתה נתבשרנו על תחיית ועדה תואמת ול"ל. אין כל סנכרון בין הרגולטורים, שכוונתם טובה, אך למרבה הצער, מעשיהם אינם רצויים. המצב כיום אינו בריא שכן חדשות לבקרים מוצפות הצעות שאינן נבחנות בחיי המעשה ולא ניתן לבוחנן שכן אין עקביות ותיאום רגולטורי בין ההצעות וככל הנראה שאף הצעה זו לא תצלח".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לקורס פיתוח ובניית עיר ללא אינטרס אישי (ל"ת)
    לשלוח ראשי ערים 14/03/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סתם עושה את עצמו 14/03/2011 15:09
    הגב לתגובה זו
    כילו ביבי לא השם. הוא כן.ממשל מושחת ומלוחלך זה מה יש.
  • 6.
    וול 14/03/2011 12:34
    הגב לתגובה זו
    יש אלפי דירות ישנות לפינוי בינוי במרכזי הערים שינוי המדיניות וצפיפות יתקן את הבעיה
  • 5.
    אריאל 14/03/2011 11:31
    הגב לתגובה זו
    תגובות של אנשים בעלי אינטרס שמחיר הדירות ימשכו לעלות . ולמה יש להם אינטרס כי הם יזמים שכבר רכשו כמה קרקעות ולא רוצים ששוביים ירד
  • 4.
    אזרח צעיר 14/03/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    אין שום היגיון המהפך הבא שיהיה במדינה זה בגלל הדיור אין לי ספק שכמוי וכמו חברי אנו לאט לאט יוצאים וזה רק עניין של זמן
  • 3.
    אין בית אין צבא!! 14/03/2011 10:03
    הגב לתגובה זו
    עד שמדינת ישראל תועיל בטובה לדאוג לצעיריפ פה
  • 2.
    אז מה כן יועיל? 14/03/2011 09:55
    הגב לתגובה זו
    אינטרסנטים שרוצים להרוויח מיליונים
  • 1.
    אין תחליף להקטנת הבי 14/03/2011 09:36
    הגב לתגובה זו
    על דירה שניה ושלישית
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.